לצד ההחלטה הדרמטית על הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים, החליט היועמ"ש להגיש כתבי אישום גם נגד המעורבים האחרים בפרשות.
מנדלבליט אימץ גם במקרים אלה את המלצות הפרקליטות, והחליט להאשים את בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה במסגרת תיק 4000, ובעבירות משניות נוספות נגד שאול אלוביץ' בלבד.
עוד החליט היועץ המשפטי לממשלה, גם כן על פי המלצת הפרקליטות, להגיש כתב אישום גם נגד בעל השליטה והעורך האחראי של קבוצת "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בעבירה של הצעת שוחד בתיק 2000.
תיק 4000: "יחסי קח-תן"
בפרשת בזק-וואלה, המכונה תיק 4000, קבע היועמ"ש כי בין ראש הממשלה נתניהו לבעלי השליטה באתר וואלה ובחברת בזק, שאול ואיריס אלוביץ', התקיימו יחסי שוחד. על פי כתב האישום, שאול אלוביץ' דאג להטיית הסיקור באתר וואלה לטובת ראש הממשלה, ובתמורה לכך פעל נתניהו לאישור עסקת המיזוג בין בזק ליס - מהלך אשר היה שווה לאלוביץ' סכום עתק של מאות מיליוני שקלים ואולי אף יותר מכך.
יש לציין כי האישום בשוחד בנוגע ליחסים השוררים בין פוליטיקאים לגופי תקשורת שנוי במחלוקת, ואינו מקובל בדמוקרטיות אחרות בעולם. החשש, שאותו הביעו פרקליטי ראש הממשלה בשימוע שנערך לו, הוא כי האישום יפתח פתח לחקירות נגד כל עיתונאי ופוליטיקאי כאשר המשטרה או הפרקליטות ירצו בכך. למרות זאת, היועמ"ש החליט להגיש את האישום התקדימי.
פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ', ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר, מסרו בתגובה להחלטת היועמ"ש: "אנו מצטערים על ההחלטה, מאחר שעל סמך הראיות בתיק אנו משוכנעים שראוי היה להמנע מהגשת כתב אישום נגד מרשינו. עכשיו עובר ההליך לבית המשפט שיבחן את הראיות במסגרת הליך הוגן ופומבי.
"משעבר התיק לבחינה שיפוטית, אנו תקווה כי יחדל מסע ההשמצות וההדלפות הברוטלי שנמשך כשלוש שנים, וההליך המשפטי יחזור למקומו הנכון שבו תתברר האמת. אנו סמוכים ובטוחים כי גם בית המשפט הנכבד יגיע לכלל מסקנה כי הראיות מעידות על כך ששאול ואיריס אלוביץ' לא ביצעו את העבירות ואת המעשים המיוחסים להם".
תיק 2000: ניסיון להטיית הסיקור של "ידיעות אחרונות"
בתיק 2000 החליט היועמ"ש להאשים את ארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה ב"ידיעות אחרונות", בעבירה של מתן שוחד. יחד עם זאת, האישום נגד ראש הממשלה נתניהו בתיק זה פחות חמור, ומסתכם בעבירה של מרמה והפרת אמונים.
מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס // צילום: גדעון מרקוביץ'
על פי כתב האישום, נתניהו ומוזס דנו ביניהם בעסקה פסולה, במסגרתה יפעל נתניהו לצמצום התפוצה של "ישראל היום" ובתמורה לכך ידאג מוזס לשנות את אופי הסיקור העוין של ראש הממשלה ב"ידיעות אחרונות". מנדלבליט החליט על הגשת האישומים בתיק על אף שהעסקה מעולם לא יצאה לפועל, ושנתניהו פעל לסיכול "חוק ישראל היום" שבו היה מעוניין מוזס, ואשר נועד לפגוע בתפוצת המתחרה הראשי של "ידיעות אחרונות".
עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, המייצגות את נוני מוזס, מסרו: "נתניהו זימן את מוזס לפגישות, בהן נזף בו על הסיקור שלו ב"ידיעות אחרונות". מוזס הסביר לנתניהו שחזרה שלו לשיתוף פעולה עם כתבי ועורכי "ידיעות אחרונות" יוביל לשיפור הסיקור כלפי נתניהו ולסיקור מאוזן יותר.
"בין השניים התקיים שיח מורכב, והצגת חלק נקודתי ומסוים מדברי מוזס בשיחה כהצעת שוחד היא פרשנות שגויה ומעוותת, המתעלמת מהקשר הדברים בשיחה עצמה, מדברים שמוזס אמר באותה שיחה ומהתמונה העובדתית הכוללת של מערכת היחסים בין השניים. מוזס לא הציע לתת לנתניהו טובת הנאה. מהשיחה עצמה עולה, כי מוזס ניסה לדחוף את נתניהו להתראיין, ולהציע שם של כותב מאמרים שיכתוב מדי פעם מאמר בעמודי הדעות בעיתון - דברים אלה היו אינטרס מובהק של "ידיעות אחרונות", והם הוצעו לנתניהו עוד לפני השיחה שביסוד העבירה המיוחסת וגם אחריה, ללא קשר לחוק "ישראל היום" ואף לאחר שזה ירד מהפרק.
"גם הסיקור בעיתון באותם ימים תומך בעובדה שלא היתה הצעת שוחד. כך שלא בכדי ה"הצעה" כביכול לא יצאה לפועל במציאות. דבר השולל פרשנות של שוחד. גם העובדה שכלפי נתניהו אין טענה של בקשת שוחד מעידה כשלעצמה על כך שלא היה מדובר בשיח של שוחד.
"במקרים אחרים, כמו למשל בעניין של 'ישראל היום' - התביעה לא ראתה את הסיקור מיטיב ואף המפרגן והמלטף שנתניהו קיבל במשך שנים ב"ישראל היום" כשוחד, למרות שנתניהו הודה שפיזר את הכנסת כדי למנוע, לטענתו, פגיעה בחינמון. העובדה שהפרקליטות לא מצאה לנכון לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו ושלדון אדלסון בהקשר זה, מעידה כשלעצמה שגם בעניינו של מוזס אין מדובר בשוחד. לנוני מוזס עומדות טענות משפטיות ועובדתיות חזקות, ואנו מאמינות שבית המשפט יקבע שלא עבר עבירה פלילית ויזכה אותו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
