סערה בעקבות הפרסום ב"ישראל היום", שלפיו פרקליטות המדינה שוקלת להעמיד לדין גם את החברות "בזק", "וואלה!" ו"ידיעות אחרונות" במסגרת האישומים בתיקי 2000 ו־4000, על פי ההנחיות המטילות אחריות תאגידית על חברות שבכירים בהן היו מעורבים בעבירות שוחד.
גורם בכיר לשעבר ברשות המסים אמר ל"ישראל היום" כי התאגידים היו צריכים להיות חלק מהאישומים למן הרגע הראשון: "אלוביץ' היה יו"ר הדירקטוריון של בזק, והוא ללא ספק נחשב 'אורגן' של החברה לעניין האחריות התאגידית". ומכיוון שוואלה היא חברת בת של בזק, לשיטת הפרקליטות והיועמ"ש, "חברת הבת נתנה שוחד כדי להיטיב עם חברת האם".
על פי כתב האישום, בזק נהנתה מעסקת השוחד, מעיכוב בביצוע רפורמת השוק הסיטונאי ומהאפשרות של ביטול ההפרדה המבנית, שהיו שווים לבזק מאות מיליוני שקלים. כפועל יוצא מכך, למשל, יכולה הפרקליטות לחלט כספים של בזק עד לקבלת גזר דין בעניינה, כפי שמקובל במקרים דומים. העובדה שפעולות אלה לא ננקטו מעלה, על פי הבכיר לשעבר, את החשש שלמעשה אין ממש בטענות הפרקליטות.
"אולי לא עשו כלום כי בזק קיבלה למעשה את מה שהיתה צריכה לקבל בהתאם להליכים הרגולטוריים שהיא עברה", אומר לנו הבכיר, "אם היה משהו לא תקין, כל חברות התקשורת שהושפעו מהשוק הסיטונאי ומהשינוי במבנה הארגוני היו עותרות לבג"ץ. אבל כולן ישבו בשקט".
עוד בנושא:
תיקי רה"מ: נבחנת העמדה לדין של "ידיעות אחרונות", "וואלה!" ו"בזק" באשמת שוחד
ראש הממשלה נתניהו: "אנו עדים לניסיון הפיכה נגד השלטון במדינת ישראל"
בני הזוג אלוביץ' יואשמו בשוחד בתיק 4000; מוזס יואשם בשוחד בתיק 2000
הפרסום עורר סערה, הואיל והמידע שלפיו חברה ציבורית עשויה לעמוד לדין עלול להיות דרמטי ויכול להשפיע על החלטות של משקיעים פוטנציאליים. העובדה שהדבר לא נודע עד לפרסום מעוררת שאלה קשה, בעיקר על רקע עסקת רכישת השליטה בבזק שנחתמה בראשית השבוע, ואשר במסגרתה רכשה קרן סרצ'לייט הבינלאומית את גרעין השליטה בבזק.
עורכי דין בכירים הבקיאים בתחום מסבירים כי "אם אכן הפרקליטות שוקלת להעמיד לדין את בזק כתאגיד, המידע על כך היה צריך להיות מוצג בפני הציבור בשלבים מוקדמים הרבה יותר של החקירה, ולכל הפחות היה צריך להופיע בכתבי האישום שהוגשו לפני שבועיים". במקרה של התיקים 2000 ו־4000 התאגידים אף לא זומנו לשימוע. "זה מקרה חריג מאוד", אומרים לנו, "הרי מדובר באותם אירועים, באותם עדים ובאותן ראיות. זה אותו תיק ממש, כך שאין הצדקה להפריד בין הנאשמים".
בפרקליטות טרם החליטו
אם אכן שוקלים ברצינות אפשרות להעמיד לדין את התאגידים, הפרקליטות הסתירה מידע מהותי מהציבור. "בסיטואציה מקבילה, אם גורם פרטי היה מסתיר מידע מהסוג הזה מהציבור, הוא היה מואשם בפלילים הואיל ומדובר במידע מהותי שהמשקיעים חייבים להכיר", אומרים חלק מעורכי הדין שעימם שוחחנו.
במענה לשאלה אם יש כוונה לחלט כספים מהחברות המעורבות בתיקים 2000 ו־4000, מהפרקליטות נמסר באמצעות דוברות משרד המשפטים: "אנו לא מתייחסים לנושא. כפי שמסרנו בעבר, טרם התקבלה החלטה לגבי התאגידים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו