חודשיים מאסר על תנאי ו-4000 שקלים קנס נגזרו על תושבת תל אביב על ידי שופטת בית משפט השלום בעיר, דנה אמיר שהורשעה בעבירה של השכרת מקום לשם זנות, ברחוב הירקון 98 בעיר. השכרה זו הסתיימה בטרגדיה, כאשר אישה שעסקה בזנות התאבדה במקום.
הנאשמת היתה בעלת 30 אחוזים מנכס ברחוב הירקון, בו פעל בית בושת. שאר החלקים בנכס שייכים לדודתה ולאחיה. היא גם הייתה אחראית על השכרת הנכס ועל חלוקת דמי השכירות לשותפיה. בשנת 2013, כך על פי כתב האישום, בעקבות התערבות המשטרה חתמה הנאשמת על חוזה השכרת הקומה הראשונה בנכס למשך שנתיים, כשהנאשמת היא המשכירה בתמורה לשכר דירה של חמש עשרה אלף שקל לחודש, ומקבלת תשלומים מראש לשנתיים עבור שכר הדירה.
השוכר עשה בנכס שימוש לשם רווחים מזנות. החל מחודש דצמבר 2013 ועד לחודש יולי 2015, מדי חודשיים, הגיעה הנאשמת לבית הבושת בשעות הלילה, מסרה את הצ'קים שקיבלה במעמד השכרת הנכס לאדם שזהותו אינה ידועה, וקיבלה את תמורתם במזומן. במהלך חודש פברואר 2014, ולאחר שנודע לנאשמת כי המקום משמש לזנות, לא הפסיקה את השכרתו על אף שהיה בידה הזכות להפסיקה ולתבוע פינוי.
הנאשמת הביעה צער וחרטה וטענה כי נקלעה לסיטואציה אותה לא הכירה וחששה לפעול מול השוכר. עוד פירטה אודות מצבה הקשה בעת ביצוע העבירה. הנאשמת שבה ועתרה כי הרשעתה תבוטל לאור רצונה לנסוע לבקר בארה"ב עם בן זוגה שלדבריה מרחיב עסקיו בארה"ב כיום. בנוסף לאור רצונה להתמחות בראיית חשבון. עוד נטען על ידי ההגנה לאוזלת היד של רשויות החוק.
השופטת קיבלה בחלקם את הדברים וכתבה בהחלטתה: "יש טעם בטענת ההגנה למחדלי רשויות האכיפה במקרה דנן, וקיים טעם לפגם בכך שחרף פשיטות משטרה בנכס לאורך שנים, לא פעלה המשטרה לסגירתו, ולא ננקטו הליכים פליליים ואחרים כנגד מעורבים עד להתאבדות המצערת".
בנוסף כתבה השופטת אמיר באשר לבקשה לבטל את הרשעת בעלת הנכס: "מבלי למעט ממחדלי רשויות האכיפה במקרה זה, להן הכוח והמשאבים לפעול, אשר לא פעלו כנגד מבצעי העבירות בנכס באמצעים שברשותן, מבחינת 'נאה דורש, נאה מקיים', אינני מוצאת כי יש במחדלים אלה כדי להפחית באופן אוטומטי מחומרת הנסיבות בעניינה של הנאשמת, או להקים לנאשמת הגנה מן הצדק המצדיקה כי ייקבע שיש מקום להימנע מהרשעתה חרף היעדרו של נזק קונקרטי כנדרש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
