"הפרקליטות הסכימה סוף סוף להשיב אליי את הזיכרון האחרון": כך שיתפה אילנה ראדה, לאחר שקיבלה אתמול (ראשון) את הטלפון הסלולרי של בתה, תאיר ראדה ז"ל. "כמשפחה, נעזרנו בפלאפון כדי לעקוב אחר שגרת היום יום העמוסה כל כך וידענו בכל רגע היכן היא נמצאת", הוסיפה.
בפוסט שהעלתה בפייסבוק כתבה: "שוב ושוב אני מתקשרת לטלפון הנייד של תאיר ואין מענה. מנסה שוב, עוד 5 דקות ועוד 10 דקות וכלום - תאיר לא עונה. קודם לכן זה לא קרה מעולם וגם אם לא ענתה מייד דקות בודדות, אחר כך חזרה אליי. אפילו באמצע שיעור, בלחש הבינה עד כמה אני דואגת לשלומה. רק כמה חודשים קודם לכן, שמוליק ז"ל קנה לתאיר את מכשיר הטלפון הנייד. יותר משתאיר הייתה זקוקה לטלפון הזה, אנחנו כמשפחה נעזרנו בו לעקוב אחר שגרת היום יום העמוסה כל כך וידענו בכל רגע היכן היא נמצאת".
אילנה הוסיפה כי "באותו היום הנורא מכל וכבר באותו הערב ובימים שאחריו, מישהו החליט 'לטפל' במכשיר הטלפון הנייד של תאיר. פעולות חקירה רבות שבוצעו בו לא תועדו וחלקן הועלמו והוסתרו. רק כעבור שנים הדברים התבררו לי במסגרת ההליך להשבת הטלפון הנייד לרשותי, שנוהל בבית המשפט המחוזי ובהמשך במסגרת הערר בבית המשפט העליון. בהתחלה הפרקליטות, שעמדה על רגליה האחוריות בסירובה להשיב לי את המכשיר, הודתה כי הוא אבד. למרות שטענה שהטלפון הנייד מצוי בחזקתה כנדרש (חוק הארכיונים) נאלצה להודות, גם לאחר שביקשה ארכה להמשיך בחיפוש, כי נעלמו עקבותיו".
ראדה המשיכה: "זמן קצר אחר כך הגיע קצין משטרה עם טיפה 'מוטיבציה' לתחנה בקצרין ולאחר חיפוש מצא את הטלפון הנייד זרוק מאחורי אסלה באחד המחסנים. הזלזול והביזוי האלה לא היו מקריים, אלא המשך ליחס משפיל ומתנשא של מי שאמון על אכיפת החוק.
"מי שאמור היה לשמור על הראיה הזאת, פגע בה. במהלך העתקת המכשיר, כפי שפסק בית המשפט המחוזי בנצרת, התברר כי הקורוזיה שנוצרה על המגעים לא מאפשרת להעתיקו. אתמול, 15 שנים ויותר אחרי, הגיע עו"ד מרדכי טימסית למשרדי הפרקליטות בתל אביב לאחר, שהפרקליטות הסכימה סוף סוף להשיב אליי את הזיכרון האחרון מתאיר ז"ל ואני כל כך מתגעגעת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו