בית משפט השלום בת"א גזר הבוקר (שני) 10 חודשי מאסר בפועל, קנס ופיצוי כספי על ניצב בדימוס ניסו שחם לאחר שהורשע, במסגרת ערעור שהגישה המדינה, בעבירות של מרמה והפרת אמונים, מעשה מגונה והטרדה מינית.
צילום: משה בן שמחון
בפסק הדין נקבע כי ניצב בדימוס ניסו שחם השחית בהתנהלותו את מקום עבודתו ופגע קשות במחויבותו לאכיפת החוק ולתקינות האינטרס הציבורי שעליו הוא עצמו היה מופקד.
10 חודשי מאסר על הטרדה מינית, מרמה והפרת אמונים. ניסו שחם בבית המשפט // צילום: גדעון מרקוביץ'
השופט החליט לעכב את גזר הדין בכחודש וחצי, עד ה-25 במרץ, לאחר שפרקליטו של שחם הודיע כי בכוונת מרשו להגיש ערעור. הערעור שיוגש - על ההרשעה ולא על העונש.
מדברי השופט שמואל מלמד בעת מתן גזר הדין: "הנאשם העמיד עצמו בניגוד עניינים מהותי בזמן שהיה בעיסוקו המשטרתי. לא ניתן לראות באירועים מסכת עובדתית אחת ויש לראות בכך מעשים נפרדים שפגעו בערך המוגן. הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו, אך יש לזקוף לזכותו את העובדה ששיתף פעולה עם החקירה. היה עליו להימנע מטיפול בעניינים של אותם אנשים עימם היה בקשרים אישיים".
עו"ד רונן יצחק ועו"ד ליאת יונניאן מהמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה הגיבו להחלטת בית המשפט: ״גזר הדין מבטא את ההכרה של בית המשפט בחומרת העבירות שביצע ניסו שחם בתקופה בה שרת בתפקיד בכיר בקצונת משטרת ישראל".
"בית המשפט קבע כי מפקד בכיר אשר מנצל את מעמדו לצורך קשירת יחסים מיניים במקום העבודה גורם לפגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות ובשוויון הזדמנויות שלהן במקום עבודתן - ודינו מאסר מאחורי סורג ובריח. וזאת בנוסף לעבירות המין בהן הורשע ניסו, שהן חמורות לא פחות".
"בתום הליך משפטי ממושך, נבקש לחזק את ידי השוטרות שהתייצבו על דוכן העדים - למרות הקושי הרב הכרוך בכך, ואנו תקווה כי פסק הדין שניתן בעניינו של ניסו שחם יהווה תמרור אזהרה ואבן דרך משמעותית במאבק ליצירת סביבת עבודה בטוחה, שוויונית ומוגנת לשוטרות בפרט ולנשים בכלל.״
עוד בנושא:
גזר דינו של ניצב (בדימוס) ניסו שחם: שירות למען הציבור
הפרקליטות דורשת מאסר בפועל לניצב בדימוס ניסו שחם
לבקשת המפכ"ל: ניסו שחם יעזוב את פיקוד ירושלים
מדוע הכרעת הדין במשפטו של ניסו שחם מתעכבת?
ניסו שחם הורשע בכך שבמהלך שירותו כקצין בכיר במשטרת ישראל יצר קשרים אינטימיים, בעלי אופי מיני, עם שוטרות צעירות , על פי רוב בדרגות נמוכות, בתפקידים זוטרים ובפער גילאים משמעותי ממנו, שהיו כפופות לו. למרות קשרים אלה הוא לא נמנע מטיפול בענייניהן המקצועיים והאישיים תוך הסתרת הקשרים האינטימיים. בית המשפט קיבל את עמדת מח"ש וקבע כי קצין בכיר המנצל את תפקידו ומעמדו באופן סדרתי – דינו מאסר.
הערעור הוגש על ידי עורכות הדין נעמי גרנות ונילי פינקלשטיין מפרקליטות המדינה, ונוהל בבית המשפט השלום על ידי עו"ד רונן יצחק, ליאת יונניאן ורות יצחק-שרוני מהמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה.
צילום: אבי כהן
צו איסור פרסום הוטל על כל פרט שיש בו כדי לחשוף את פרטי השוטרות, לרבות אותיות שמן, תפקידן ומקום שירותן.
בשלב הטיעונים לעונש, דרש נציג המדינה, עונש מאסר בפועל על ניצב שחם. "עיקרון ההלימה מחייב עונש מאסר בפועל של ממש. שום עונש אחר, גם לא בדמות עבודות שירות, יכול להיות רלוונטי. מדובר בשמונה פרשות במשך חמש שנים. זה קצין מאד בכיר עשה שימוש בדרגתו ובסמכויותיו כקרדום לסיפוק מאווייו המיניים".
מנגד טען סניגורו של שחם, עו"ד בועז בן צור, כי מדובר היה בקשרים אינטימיים מוסכמים, ולא הייתה טענה של אי-הסכמה. "מקום שעד עכשיו אף לא אחד מעובדי הציבור הועמד לדין פלילי בגין התנהגות זו. בהליך הזה בשונה מהליכים דומים, אין אף לא מתלוננת אחת".
מנכ"לית שדולת הנשים, מיכל גרא מרגליות מסרה בתגובה: "ניצול של יחסי מרות הוא אסור לפי חוק, מכיוון שהוא מוביל להעדר תחושת ביטחון של נשים בתוך מקום העבודה. ניסו שחם קיים קשרים מיניים עם נשים צעירות ממנו, שהיו כפופות לו. המשטרה חייבת להוביל מדיניות של אפס סובלנות להטרדות ופגיעות מיניות - גם בתוכה, וגם בחקירת תלונות של נפגעות שמגיעות אליה".
הערעור שלא צלח
לאחר גזר הדין הראשון, שחם תקף בחריפות את המשטרה ואת הפרקליטות, ערער על ההחלטה להרשיעו ובמקביל גם בפרקליטות החליטו לערער על הזיכוי החלקי.
שופטי ההרכב בערעור הציעו לשחם לקבל אותו ולהסכים להרשעה במרמה והפרת אמונים, כשהעונש שייגזר עליו יהיה עבודות שירות ללא כלא. השופטים הדגישו כי אם יכתבו פסק דין, הם יביעו דעתם על התנהגותו של שחם.
שחם סירב להצעת השופטים, והם קיבלו את ערעור המדינה ודחו את ערעורו של שחם, תוך שהוא מותח עליו ביקורת נוקבת.
"שחם ניצל את מקום העבודה ואת תפקידו הבכיר למען יצירת אותם קשרים אינטימיים אשר נועדו בעיקרם לסיפוק צרכיו ומאווייו המיניים", כתבה שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב מרים דיסקין.
עוד הוסיפה: "במעשיו אלה חטא שחם כלפי המשטרה, חטא כלפי פקודיו, חטא כלפי אותן נשים וחטא כלפי הציבור. כלפי המשטרה - בכך שפגע בתדמיתה והוציא שם רע למשרתים בה. כמו כן, בכך שיצר נורמות עבודה פסולות והיווה דוגמא אישית שלילית. כלפי פקודיו - בכך שפעל בניגוד עניינים וחתר תחת המרקם העדין שביחסי העבודה".
השופט מרדכי לוי כתב בחוות דעתו כי האינטרס הציבורי חד הוא: "ידעו כל אם ואב השולחים את בנותיהם לשרת באחד מזרועות הביטחון... שבנותיהם לא תוטרדנה מינית על ידי מפקדיהן ושהמפקדים לא ינצלו לרעה את דרגתם, את תפקידם ואת מרותם כדי לקיים עמן יחסים אינטימיים, כמעשיו של שחם", כתב השופט לוי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו