יממה בלבד לאחר שנכנס לתפקידו במשרד המשפטים, שר המשפטים הנכנס ממפלגת כחול לבן, ח"כ אבי ניסנקורן, שלח מכתב לנציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, ובו הוא הודיע כי לא ימנה, בשלב הזה, ממלא מקום לתפקיד פרקליט המדינה. משום כך, משמעות הדברים היא שהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט ימשיך לאחוז גם בתפקיד הזה.
מנדלבליט ימשיך בתפקיד מ"מ פרקליט המדינה עד שהממשלה החדשה תמנה פרקליט מדינה קבוע, מינוי שעל פי ההסכם הקואליציוני צריך להתבצע בהסכמת הצדדים. משמעות המהלך היא שבמידה והצדדים לא יצליחו להגיע להסכמה, בדבר מינוי של פרקליט מדינה חדש, אזי היועמ"ש מנדלבליט ימשיך לכהן בתפקיד.
במכתב ששלח השר ניסנקורן לפרופ' הרשקוביץ הוא כתב כי "אבקש להביא לידיעתך כי עם כניסתי לתפקיד שר המשפטי החלטתי, בשלב זה, שלא למנות ממלא מקום למשרת פרקליט המדינה. בכוונתי לבחון את האפשרויות השונות תוך היוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה ואיתך".
עוד בנושא:
אוחנה לנציב שירות המדינה: "מנדלבליט לא יכול למלא את תפקיד פרקליט המדינה"
גורמים משפטיים בכירים: "מעריכים שמבקר המדינה לא יתערב בפרשת מסמך הרפז"
הפרקליטות: "לא שמנו לב" לדברי אשכנזי
כזכור, לפני כשבועיים, קצת לפני שהשר אמיר אוחנה, שר המשפטים היוצא והשר לביטחון הפנים הנכנס, סיים את תפקידו כשר המשפטים, הוא תקף את החלטתו של היועמ"ש מנדלבליט וכפר בסמכותו של היועמ"ש למנות את עצמו לממלא מקום פרקליט המדינה. הסיבה המרכזית בגינה ניסה למנוע השר אוחנה, לדבריו, מהיועמ"ש מנדלבליט לקבל לידיו את מושכות הפרקליטות היא בשל פרשת הרפז, בה הוקלט מנדלבליט, אז בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי, בשיחה עם גבי אשכנזי, מי שהיה אז בתפקיד ראש המטה הכללי.
הדברים האלו של השר אוחנה פורסמו אחרי שאילה חסון חשפה ברשת 13 דברים שנאמרו בשיחה אסורה לפרסום מ-2010, בין מנדבלבליט שכיהן אז כפרקליט הצבאי הראשי, לבין הרמטכ״ל דאז גבי אשכנזי. חסון חשפה קטע מאחת השיחות שנאסרו בפרסום בה לטענתה נשמע היועמ"ש מנדלבליט, בתפקיד הפצ"ר אומר אמרה דרמטית לגבי אשכנזי.
השר אוחנה גינה בחריפות את החלטתו של מנדלבליט לנכס לעצמו את תפקיד פרקליט המדינה, וזאת בשל היכולת של מנדלבליט, בשל הסמכויות המיוחדות של תפקיד זה, להשפיע על פרסום הקלטת המדוברת ועל קיומה של חקירה בנושא. במכתב ששלח לנציב, כתב אוחנה: "אני כופר בסמכותו הנטענת של היועץ המשפטי לממשלה, כפי שעולה במכתב ששלח היום להנהלת הפרקליטות, למנות את עצמו למ"מ פרקליט המדינה, ולשאת 'באחריות הניהולית והמקצועית הכוללת לעבודת פרקליטות המדינה', מכתב שהוציא היועץ מבלי שנועץ ואף מבלי שיידע אותי. הוא לא יכול לקחת לעצמו את תפקיד פרקליט המדינה, בהיעדר כל מקור חוקי לכך".
בהמשך המכתב, השר אוחנה אף כתב כי מנדלבליט "אף מעיב על האפשרות של בירור האמת בדבר נושאים הקשורים במה שמכונה 'פרשת הרפז', שכעולה מדיווחים שונים בתקשורת, בין היתר על ידי העיתונאית איילה חסון – החל בעת האחרונה".
בתגובה לטענותיו של אוחנה, מנדלבליט פרסם מכתב משלו ובו הטיעון המרכזי בו נקט היועמ"ש, לצורך ניכוס תפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה בתקופה זו, נובע מכך שבפרק הזמן שארך כחודש וחצי, בין סיום כהונתו של של פרקליט המדינה הקודם, שי ניצן, לבין מינויו של עו"ד דן אלדד לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה, מנדלבליט אייש את התפקיד.
במכתב תגובה ששלח אמר מנדלבליט כי "פתרון ביניים זה נובע מכך שסמכויותיו של פרקליט המדינה נשאבות מסמכויותיו של היועמ"ש, ולכן בהיעדרו של פרקליט מדינה קבוע או מ"מ לפרקליט המדינה - חוזרות סמכויות אלו באופן אוטומטי לידי היועץ המשפטי לממשלה".
בד בבד, בסוף חודש אפריל, בעת ששר המשפטים אוחנה שאף להאריך את כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה, עו"ד דן אלדד, בשלושה חודשים נוספים, היועמ"ש מנדלבליט שלח מכתב לנציב שירות המדינה, הפרופ' דניאל הרשקוביץ, בו תקף במילים חריפות את מ"מ פרקליט המדינה, דן אלדד ואף קבע כי ישנה "מניעה משפטית להאריך את כהונתו".
בעקבות מכתבו של מדלבליט לנציב שירות המדינה, ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, שלח מכתב תשובה משלו לפרופ' הרשקוביץ ובמקביל לכך, אלדד פנה למבקר המדינה מתניהו אנגלמן בבקשה לפתוח בבדיקה על מעורבותו של היועמ"ש בפרשת הרפז.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו