"הפחתת עונשו של יצחק אספה עשויה לאותת למפקיר הבא שאפשר לנסות ולהערים על מערכת המשפט", כך טען הקולנוען אבי נשר בעת הצהרתו במהלך הדיון שהתקיים היום (חמישי) בערעור שהגיש אספה על העונש שנגזר עליו בעקבות הרשעתו בהפקרת בנו של נשר, ארי ז"ל, לאחר שפגע בו ובחברו עם מכוניתו.
במרץ האחרון הגיש הכדורגלן יצחק אספה ערעור לבית המשפט העליון על העונש של 4.5 שנות מאסר שנגזרו עליו על הפקרת נשר ושיבוש מהלכי משפט. אספה ביקש להפחית את עונש המאסר.
אביו של הנער המנוח הביע התנגדות עזה להיענות לבקשתו של אספה ואמר בהצהרתו: "שנה וחצי של ייסורים, של עינוי דין אכזרי ומניפולטיבי, כפו על משפחתנו שקריו של העבריין המורשע יצחק אספה. וזה נמשך גם היום".
נשר תקף את קו ההגנה של אספה ואמר: "הנה הסנגור המיומן של יצחק אספה טוען בכתב הערעור ש'מאז התאונה המזעזעת לפני שנה וחצי אין יום שחולף בלי שיצחק ייתן דעתו על העבירות שביצע ומבלי שיחוש חרטה איומה'. חוקי המשחק כמובן מאפשרים לסנגור לכתוב כל דבר העולה על דעתו, מבלי שימת לב לבאם דבריו הם אבסורדיים ופוגעניים, ולפיכך אנחנו - המשפחה השכולה - פשוט תוהים: באיזה יום בדיוק התחילה החרטה העמוקה, שכזכור אין יום שעבר בו לא חש אותה, של האיש שמעולם לא טרח ליצור קשר איתנו כדי לבקש סליחה.
"האם היא התחילה ביום שבו הפקיר את בננו ארי, טשטש עקבות, השמיד ראיות, וטפל שקרים על חבריו? או אולי החרטה התחילה ביום שבו שיקר למשטרה? או ביום ששיקר בחקירה? או במהלך השנה שבה שיקר שוב ושוב ושוב לאורך כל מהלך משפטו?
"או אולי התחילה החרטה רק אחרי ששיקר לעיתונאים שראיינו אותו? או ממש לפני כשלושה חודשים, כאשר שיקר בראיון טלוויזיוני שאנשיו יזמו כדי לזרות חול בעיני הציבור הישראלי? או שהחרטה הופיעה ערב הגשת הערעור שלפניכם, כאשר יצחק אספה שהבין שעליו לשקר גם לשופטים הנכבדים כדי לזכות בקיצור גזר הדין?"
בהמשך דבריו טען נשר כי אספה כלל אינה מכה על חטא ומנסה להערים על בית המשפט. "סלחו לי על השימוש בביטוי המעט עממי אבל אין כל ספק, ולו גם קטן, שבמקרה של יצחק אספה אין המדובר בחרטה אלא בחארטה. זוהי מילה שהגדרתה המילונית היא דבר חסר ערך, התיימרות ללא כיסוי, קשקוש, דבר שטות, הבל הבלים, גוזמא, שקר גס מצג שווא", אמר נשר בדיון. "במילים אחרות המצג שהציג כאן עורך הדין של אספה כאילו אספה היכה ומכה על חטא, הוא אכן מצג שווא, מצג כוזב".
הוא הוסיף: "הבעיה הגדולה של הנרטיב הנפרס כאן, בבית המשפט, היא חסרונו המורגש של הדמות המרכזית בסיפור, זאת של הקורבן, של בננו ארי. אם ארי היה כאן הוא היה אומר לכם עד כמה מקוממת ומסוכנת מסכת השקרים של אספה. ארי היה מספר לכם על הרגעים האיומים בהם היה שרוע על האספלט, כאוב, שותת דם, בגוף שבור בעוד שהנהג שפגע בו ישוב במכוניתו, שוקל באם לעשות את המעשה האנושי האלמנטרי של לצאת ולהושיט עזרה לשני הנערים שבהם פגע, להתקשר לאמבולנס, לגשת לפצועים, לנסות לעזור כל עוד ניתן, או לעשות את המעשה האנוכי הנפשע שסותר כל ערך אנושי בסיסי, ולהימלט מהמקום.
"ארי היה יכול לספר לכם על הרגע שבו מכוניתו של אספה, שעמדה שם שניות ארוכות כשהמנוע רץ, האיצה משם כאשר אספה החליט לעשות את המעשה הנפשע שסותר כל ערך אנושי בסיסי - להימלט מהמקום תוך כדי זלזול מוחלט בערכי אנוש. את אותו זלזול בערכי אנוש מפגין יצחק אספה מזה שנה וחצי כאשר הוא לא מגלה ולו גם סימן כלשהו של חרטה, אלא ממשיך לעשות כל דבר אפשרי ולשקר כל שקר אפשרי כדי להציל את עורו שלו.
"בננו ארי, שהיה מתנדב במד"א ועניינו הגדול בחיים היה להושיט עזרה לכל נזקק ולהציל חיים, היה עומד כאן בפניכם ומבקש מכם שלא להפחית ולו גם יום אחד מעונשו של אספה. לא מתוך תשוקת נקמה, אלא מתוך חשש אמיתי שהפחתת עונשו של יצחק אספה עשויה לאותת למפקיר הבא שאפשר לנסות ולהערים על מערכת המשפט, ואם זה לא מסתדר מיד הרי שבשלב מאוחר יותר ניתן יהיה לפרוס מסכת שקרים בערכאות גבוהות יותר ולהשיג הפחתה בעונש.
"בננו ארי היה אומר לכם שבשיעורי אזרחות לימדו אותו ואת חבריו שלבית המשפט העליון שני כובעים מקבילים: האחד - ערכאת הערעור העליונה, והשני - בית משפט גבוה לצדק. לא תמיד ברורה הייתה לו הסיבה להפרדה בין שני הכובעים, אבל דומה והתהליך המשפטי שמתרחש כאן היום ממחיש היטב את הסיבה".
בסיכום דבריו אמר נשר: "אני יודע שעליכם לקחת בחשבון שיקולים פרוצדורליים ותקדימיים שהביא בפניכם במהלך הערעור עורך הדין של אספה, אבל כל אלה בטלים בשישים מול אותה מילה אחת פשוטה ואמתית: צדק. יצחק אספה עשה מעשה מזעזע בחומרתו, מעשה שסותר את עצם עיקרון הערבות ההדדית שהוא מהות חיינו המשותפים כאן. ואם תקלו בעונשו אתם עשויים לשלוח מסר נוראי למפקיר הפוטנציאלי הבא. בשמו של בננו ארי, ובשם משפחתנו השכולה, אני מבקש מכם בכל לשון של בקשה: אנא אל תפחיתו ולו גם יום אחד מעונשו של יצחק אספה".
בערעור שהגיש אספה נכתב כי "אין יום שחולף מבלי שיצחק יחוש חרטה עמוקה על מעשיו. תחושות קשות אלו ילוו אותו כל חייו...עונש המאסר שנגזר עליו חורג חריגה של ממש לחומרה ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים ואף חמורים יותר".
במהלך הדיון היום, כאשר הסניגור ציין את התיקים שבהם נקבע עונש נמוך יותר, אמר לו השופט אלכס שטיין: "לעומת המקרים שאתה מציין, שבהם היו פעולות של חרטה אחרי, אספה שלח אנשים אחרים לבדוק מה קורה בזירת האירוע ולא חזר בעצמו. צריך גם להתייחס לשעת הלילה המאוחרת שבה לא מובן מאליו שיהיה מי שיסייע לנפגעים על הכביש, וכן גם פעולות של שיבוש הליכי חקירה. מדובר במקרה חמור של הפקרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו