שר המדע יהפוך את ההחלטה של קודמו?

האם פרשת המדענית יעל אמיתי, תהפוך לסלע המחלוקת הבא בין כחול לבן לליכוד? שר המדע החדש, יזהר שי, רמז היום (ראשון) כי בכוונתו לאשר את מינויה של אמיתי, לנגידת קרן המחקר ישראל-גרמניה. הפרשה נחשפה ב"ישראל היום", לאחר ששר המדע הקודם, אופיר אקוניס, החליט לפסול את אמיתי, משום שקראה לסרבנות וסירבה לחזור בה.

השר שי (כחול לבן) אמר בראיון לערוץ הכנסת כי "הבעת עמדה, ככל שהיא חוקית, לא צריכה להתערב בעניינים מדעיים. צריך להפריד בין הדברים. הייתה טענה אמיתית (נגד אמית – א"כ). המכתב נכתב בנסיבות לא נוחות והיו שם רגשות קשים. אני לא בעד סרבנות אלא להפך". הוא הוסיף עם זאת כי עדיין לא קיבל החלטה, אלא ביקש מבג"ץ, שלושה שבועות לעיין בסוגיה.

השר אופיר אקוניס, שכאמור היה זה שפסל את אמיתי ואף נאבק בנושא בבג"ץ, קרא לשר שי ללכת בדרכו, ולמנות לתפקיד אדם שאינו תומך בסרבנות לשרת בצה"ל.

"למרות כל ניסיונותיי בשנתיים האחרונות לחלץ אמירה שלה נגד סרבנות, או חזרה בה מהחתימה על עצומה פוליטית של אנשי אקדמיה בעד הסרבנות, הגברת אמיתי מתעקשת על המעשה הפסול שלה, שנעשה תוך כדי אינתיפאדת אל אקצא שקטלה מאות רבות של אזרחי ישראל, רק בשל היותם יהודים. אני עדיין מקווה ומאמין שהשר שי ימצא את הדרך לבחור אשת אקדמיה אחרת שתייצג בגאווה וברצון את מדינת ישראל בקרן המחקר ישראל-גרמניה ולא ימנה מישהי כמו אמיתי שאמרה כי 'איננה מייצגת את המדינה'", אמר אקוניס.

כזכור, בית המשפט העליון דחה בחודש ינואר בפעם השניה את עמדת המועצה להשכלה גבוהה לפיה שר המדע והטכנולוגיה לשער, אופיר אקוניס, חייב למנות את פרופ' אמיתי לנציגה הישראלית בקרן המחקר הישראלית גרמנית ולעשות זאת לאלתר. בכך קיבל בית המשפט את עמדתו של השר אקוניס שהמליץ לשופטים להמתין עם המינוי עד להקמת הממשלה הבאה."עם כל ההבנה לעמדת האחרונים (העותרים, א"כ), בנסיבות העניין אין אלא להורות למשיב לשוב ולעדכן בתוך 90 יום", כלומר להמתין שלושה חודשים, כתב השופט ניל הנדל.

בכך נמנע השופט הנדל מלחייב את השר אקוניס למנות את אמיתי לתפקיד, ממנו פסל אותה אקוניס בשל תמיכתה בסרבנות. החלטתו מהווה מכה גם ליועץ המשפטי לממשלה וצוותו, שצידדו בעמדת אמיתי והמל״ג, סירבו לייצג את אקוניס בבג״ץ ואף ניסו למנוע ממנו מלדבר בדיון.  

בחודש מרץ שעבר החליט בית המשפט העליון פה אחד לקבל באופן חלקי בלבד את עתירתה של פרופ' יעל אמיתי ולהורות על ביטול החלטת שר המדע, אופיר אקוניס, לפסול אותה. עם זאת קבעו כי השר יוכל לבחור אם לאשר מינוי על פי שיקולים ערכיים. 

חבר השופטים ניל הנדל ג'ורג' קרא ואלכס שטיין הוסיפו כי יש להחזיר את העניין לבחינה מחודשת של השר בהתאם לאמות מידה שפורטו בפסק הדין. בהמשך עתרו שנית פרופ' אמיתי והמל"ג בדרישה לכפות על אקוניס למנות אותה לאלתר לתפקיד. ואולם, גם בהחלטה הקודמת וגם בהחלטה הנוכחית, בית המשפט לא קיבל את עמדת העותרים ובכך הותיר על כנה את החלטת אקוניס לפסול את אמיתי. 

אקוניס בירך על החלטת בג"ץ ואמר ל"ישראל היום" כי "מדובר בניצחון קודם כל לשכל הישר ולהיגיון החוק. אני עומד על עמדתי הערכית והעקבית שהגברת אמיתי, שחתמה במהלך האינתיפדה הרצחנית ב-2002, על עצומה שמשדלת ומעודדת סרבנות, אינה יכולה לייצג את מדינת ישראל בפורום בינ״ל. שמחתי שבית המשפט העליון אימץ את הצעתי להמתין עד לכינונה של ממשלה חדשה".

 

השר אופיר אקוניס // צילום ארכיון: אורן בן חקון

בחודש מרץ שעבר החליט בית המשפט העליון פה אחד לקבל חלקית את עתירתה של פרופ' יעל אמיתי ולהורות על ביטול החלטת שר המדע, אופיר אקוניס, אך עם זאת קבעו כי השר יוכל לבחור אם לאשר מינוי על פי שיקולים ערכיים.

חבר השופטים ניל הנדל ג'ורג' קרא ואלכס שטיין הוסיפו כי יש להחזיר את העניין לבחינה מחודשת של השר בהתאם לאמות מידה שפורטו בפסק הדין.

"פסק הדין בעניינו של השר אופיר אקוניס מהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי הפוליטי בישראל", כך נמסר מהאגודה לזכויות האזרח בעקבות פסק הדין שניתן היום בנוגע למינויה של פרופ' יעל אמיתי. "בית המשפט בעצם התיר לשר לבחון את השקפת עולמה של מועמדת לתפקיד ולפסול אותה אם היא אינה מיישרת קו עם עמדת השר. בכך סטו השופטים מהקו שהנחה את בית המשפט למעלה מ-65 שנה, עוד מהתקופה שבן גוריון ניסה למנוע מאיש לח"י להתקבל לעבודה כמורה".

פרופ' יעל אמיתי // צילום: אורן בן חקון

פרופ' יעל אמיתי היא מומחית לפיזיולוגיה וביולוגיה של התא אשר עמדה בראש בית הספר לקוגניציה ומדעי המוח באוניברסיטת בן-גוריון. פרופסור אמיתי נענתה לפניית משרד המדע והטכנולוגיה לכהן בהתנדבות במועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי. עם זאת, הליך המינוי לא הושלם נוכח סירובו של שר המדע לחתום על כתב המינוי, שכן אף שלא פקפק בכישוריה המקצועיים, סבר כי חתימתה בשנת 2002 על עצומה הקוראת לסירוב לשירות כחיילים "בשטחים הכבושים" עולה כדי סרבנות ועידוד פעיל שלה ומהווה "עבירה פלילית והפרה של שלטון החוק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו