פרשת שימוש בתוכנות ריגול של המשטרה נגד עד המדינה שלמה פילבר ממשיכה להכות גלים במערכת הפוליטית. ל"ישראל היום" נודע כי ח"כ שלמה קרעי שלח לנציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, פנייה הדורשת לברר את חלקה של המשנה ליועמ"ש למשפט פלילי, עמית מררי, שמותנה לראש צוות הבדיקה של הפרקליטות בפרשה, בהחלטה להתקין תוכנת רוגלה בטלפון הנייד של שלמה פילבר.
כזכור, בעקבות הטענות על שימוש לא חוקי בתוכנת פגאסוס של חברת NSO על ידי משטרת ישראל כלפי אזרחים חפים מפשע ללא ביקורת שיפוטית, הקים היועץ המשפטי הקודם לממשלה צוות לבדיקת הטענות ומינה בראשותו את המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד עמית מררי.
לטענת ח"כ קרעי, מררי התעלמה מקשיים רבים בתיקי נתניהו ולכן היא נגועה בניגוד עניינים מובהק: "עו"ד מררי עמדה בעבר בראש צוות הפרקליטים מטעם היועץ המשפטי לממשלה לבחינת תיקי בנימין נתניהו. במסגרת זו התעלמה עו"ד מררי מהקשיים הרבים בתיקים, מהבעיות הראייתיות, מהשימוש המחפיר בתרגילי חקירה פסולים כדי לכפות על עדי המדינה להעיד דברי שקר ומתקדימיות האישומים בהם, והמליצה בשגגה להגיש את כתבי האישום".
עוד מזכיר ח"כ קרעי כי "המשטרה ריגלה באמצעות תוכנות חברת NSO אחר גורמים בסביבת נתניהו ושאבה מידע רב ממכשיריהם הסלולאריים בניגוד לדין וללא צו מבית משפט. מדובר בלא פחות מהפיכה משפטית שבוצעה על ידי גורמים שאמונים לכאורה על אכיפת החוק וקשרו קשר להפיל ראש ממשלה מכהן".
"נוכח תפקידה הבכיר של עו"ד מררי בחקירות בעניין נתניהו ברור שהיא לא תוכל לחקור בצורה אובייקטיבית את הפשעים החמורים שבוצעו במשטרת ישראל בעניין תוכנת פגאסוס, בהיותה מצויה בניגוד עניינים חריף שהרי היא עצמה צריכה להיבדק על חלקה בפרשת נתניהו והעבירות שנעשו בה באמצעות התוכנה", אמר קרעי.
"אבקש שתברר בדחיפות מהו חלקם של הפרקליטים שטיפלו בתיקי נתניהו, בהם עו"ד מררי ועו"ד ליאת בן-ארי, בשימוש האסור והזדוני שנעשה בתוכנת פגאסוס והאם ידעו על השימוש בזמן אמת", כתב חבר הכנסת מהליכוד לפינקלשטיין. "כמו כן, אבקש כי תורה למ"מ היועץ המשפטי לממשלה להחליף את ראש צוות הבדיקה של פרשת הריגול בפרקליט שאינו נגוע בחוסר החוקיות של שימוש בתוכנת פגאסוס ואינו מצוי בניגוד עניינים בעניין זה".
הצעה: להקים מחלקה להאזנות סתר במשרד המשפטים
במקביל, יו"ר הוועדה להגנה על הפרטיות בלשכת עורכי הדין, עו"ד דן חי, העביר הצעת תיקון חקיקה משלו הקוראת למנות ממונה על האזנות סתר אשר יעמוד בראש "מחלקה להאזנות סתר" במשרד המשפטים. מחלקה זו תהיה עצמאית וכפופה לממונה על האזנות סתר בלבד, ובכפוף לסמכויותיה. במידה ותעלה בקשה להאזנת סתר, כך מוצע, הממונה יביע עמדתו עד 24 שעות מרגע הגשת הבקשה, ינמק את דעתו בבקשה להאזנת סתר ואם יתנגד לבקשה, ייצג את עמדת המחלקה בדיון. במידה והבקשה תתקבל על ידי הממונה על האזנת סתר, ההסכמה תינתן לקצין בדרגת סגן-ניצב ומעלה.
עוד בהצעת תיקון החקיקה, בכל שנה עד 1 באפריל, תגיש המועצה להגנה על הפרטיות לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דו"ח שיכין הממונה על האזנות סתר על כלל פעולותיה של המחלקה להאזנות סתר, שיכלול את מספר הבקשות שהוגשו ובהן תמך או התנגד, מספר היתרים שניתנו וכמות קווי טלפון אשר הייתה להם האזנה. כל זה בצירוף הערותיה של המועצה להגנה על הפרטיות.
יו"ר הוועדה להגנה על הפרטיות בלשכת עורכי הדין, עו"ד דן חי, אמר: "זו פרשה שצריכה להדאיג כל אחת ואחד מאיתנו, וזה הופך את ישראל למדינת משטרה אשר פועלת כמו המשטרים הכי אפלים בעולם. אני מציע לראשונה הצעת חקיקה שתמנע פעולות כאלה בעתיד. החוק לא עודכן כבר מעל ל-30 שנים ואינו תואם את העידן הטכנולוגי בוא אנו חיים. צריך לסתום את הפרצות האלה אחת ולתמיד, לתת לכנסת את הכלים המתאימים לפקח על הנושא הזה, ולראות בזה כמשהו דחוף. לא יכול להיות שאזרחים במדינת ישראל הדמוקרטית ירגישו שאין להם פרטיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו