בסוף החודש יסיימו 100 ימי הממשלה הראשונים ואיתם ההתחייבות בהסכם הקואליציוני שלא למנות מינויים קבועים. בסוף מועד זה צפוי שר המשפטים, לכנס את ועדת האיתור שתבחן מועמדים לתפקיד פרקליט המדינה הקבוע.
צילום: שמואל בוכריס
כזכור, סוגית זהות ממלא מקום פרקליט המדינה בממשלה הקודמת הייתה סוגיה מרכזית לחיכוכים בין שר המשפטים הקודם, אמיר אוחנה שביקש למנות כפי שמותיר לו החוק, לבין היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שעשה ככל שאל ידו לתרפד את המינויים שהביא השר.
מנדלבליט גרס כי המינוי היחידי שקביל בעיניו הוא מקורבו, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים עו"ד שלמה למברגר. תחילה הייתה זו המשנה לפרקליטת מחוז מרכז עו"ד אורלי בן ארי גינזברג שנאלצה לפרוש לאחר שמנדלבליט הבהיר בפרהסיה שלא ישתף עימה פעולה ואף נעזר בבג"ץ שהקפיא את המינוי.
לאחר מכן מונה על ידי אוחנה מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עו"ד דן אלדד. אלדד שלא זכה לברכתו של מנדלבליט הספיק לכהן מספר חודשים בודדים בתפקיד, אך הונהג כנגדו "מרד" במשרד המשפטים משום שלא קיבל את ברכתו של מנדלבליט, מרד שרבים גרסו שהוכוון בהסכמה שבשתיקה מלכתו של מנדלבליט.
מרד זה גרם לכך שמרבית מחלקות המשרד והמשנים השונים לא שיתפו עימו פעולה, ואף חסמו ממנו מידע שהיה דרוש לו לשם תפקידו. בסופו של דבר גם עו"ד אלדד נאלץ לפרוש ולחזור לתפקידו הקודם בבושת פנים, לאחר שהיועמ"ש פרסם מכתב שמתיח בו האשמות קשות.
אלדד גרס כי הסיבה למכתב המתוקשר הייתה רצונו לבחון את התנהלותו של מנדלבליט בפרשת הרפז. מאז מינה את עצמו מנדלבליט גם לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, מינוי שעודנו במחלוקת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו