"דורשים את כל חומרי החקירה של חפץ ופילבר"

צוות הפרקליטים של בעלי בזק-וואלה וזוגתו, שאול ואיריס אלוביץ', הגיש בקשה הבוקר (ראשון) לבית המשפט המחוזי בירושלים לקבל חומרי חקירה, שלטענתו לא הועברו מצד פרקליטות המדינה. צוות ההגנה דרש בעיקר את חומרי חקירה לגבי עדי המדינה ניר חפץ ושלמה פילבר. בתגובה לכך, מסר הפרקליטות כי התמלולים הם רק כלי עזר, בעוד שהחומר והקלטות נמצאות אצל צוות ההגנה כבר יותר משנה. 

הפרקליטים התייחסו למה שתואר על ידם כתרגיל חקירה שננקט נגד ניר חפץ, שעיקרו "עיכובה לחקירה של מקורבת אליו", וביום מפגש ביניהם במסדרונות חדרי החקירות. לטענתם, אין ברשימת החומר שנאסף ובחומר החקירה שהועבר להגנה, תיעוד מלא ומסודר של האירוע, כולל הסכמת המשטרה שלא להעביר לידי ההגנה חומר בעניין. 

"חילופי הדברים המבוקשים שופכים אור על התנהלות המשיבה עם עד המדינה ומשקפים חלק מטובות הנאה נוספות שנתנו לו. החומר יכול לסייע בחשיפת התמונה המלאה של אחת הסיבות, שהביאו את ניר חפץ להיכנע ללחצים הפסולים והאכזריים שננקטו כלפיו במסגרת להיטות היתר להפוך אותו לעד מדינה", כתבו הפרקליטים בבקשה, "לפחדיו ולחששותיו של העד מפני החוקרים, גם בהקשר זה, חשיבות ברורה בבחינת מהימנות דבריו ומשקלם לאחר שהפך לעד מדינה".

עורכי הדין ז'ק חן, מיכל רוזן עוזר, נעה פירר ותאיר בן שושן, טענו כי קיימות בתיק אינדיקציות ברורות לכך שחומר חקירה רלוונטי לא נמסר להגנה בשלמותו, וכי בקשתם עוסקת "בניסיון לפזר את מסך הערפל מעל מהלכי ותרגילי חקירה פסולים, וכן חילופי דברים שהוחלפו בין גופי האכיפה והתביעה לבין עדים, חשודים ובאי כוחם".

הבקשה עסקה גם בעניינו של עד המדינה שלמה פילבר, בעניין מעמדו של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, ובהתנהלות החקירה של שאול אלוביץ'. כזכור, במסגרת פרשת 4000, עלה החשד כי ראש הממשלה נתניהו קידם הטבות רגולטוריות עבור בעלי בזק אלוביץ' בתמורה לסיקור אוהד באתר החדשות "וואלה!". על רקע הפרסום כי בתחילת 2018 פנה גורם משטרתי למח"ש ועדכן אותה בדבר הלחצים המופעלים על חפץ בניסיון לגייסו כעד מדינה, דרשו הסנגורים להעביר רישום מלא המתעד את האירוע, וכל תרשומת הקשורה לתלונות או מידע שהגיע למח"ש בנושא. 

הסנגורים ביקשו בנוסף מסמכים המופיעים בחומר החקירה תחת הכותרת "עדכונים והנחיות לגבי ניהול משא ומתן עם פילבר", ומסמך שהוגדר כ"אישור הלנה לעצור בתא המעצר של שלמה פילבר". לטענתם, לא מדובר בעניין טכני או רשמי, אלא ב"מסמך שקשור לתרגיל חקירה פסול של הכבדה על העד". זאת, באמצעות כליאתו בתנאי מעצר קשים, טרטורו בין בתי מעצר ו"טובות הנאה שקיבל". הכל על מנת שפילבר ישתף פעולה. 

חלק אחר בבקשה מתייחס כאמור לעד אילן ישועה. "קל להתרשם שערפל כבד מאוד רובץ על שאלת מעמדו של העד ולא ניתן להתחמק מהרושם שמדובר בערפול מכוון", כתבו הפרקליטים. עוד נכתב כי "נדרש גילוי מלא ומקיף של כל הדברים שהוחלפו בין אילן ישועה ובאי כוחו לבין חוקרי המשטרה ונציגי הפרקליטות". כדוגמה, צוין כי למרות הצהרת הפרקליטות ביוני 2020 כי כל החומר שבידה הועבר לצוות ההגנה, מעיון בהודעת ישועה מינואר 2018 עלה כי החוקרים יצרו קשר עימו כשהיה בארצות הברית, אך לשיחה אין כל תיעוד או אזכור בחומרי החקירה. 

הסנגורים תהו מדוע הוחלט שחקירתו הראשונה של ישועה לא תתועד, ואיך בחר להקליט ולהעביר שיחות מסוימת ולא אחרות. על רקע זה, הם דרשו גילוי מלא של כל הדברים שהוחלפו בינו ובאי כוחו לבין המשטרה והפרקליטות, ואף את מכשיר הטלפון שלו. 

צוות ההגנה התייחס שוב למה שתואר על ידו כתרגיל החקירה שנעשה לבנו של בעלי בזק, אור אלוביץ'. ההתייחסות היא בעיקר לתמלילי השיחות בין הבן לחוקרת המשטרה, שבהם נחשפו חלקים חסרים, וכן ל"ניסיון לשכנע את אביו להחליף את סנגורו ז'ק חן כדי לסלול את הדרך לחתימת הסכם עד מדינה". 

"הטלת חובה שאינה קיימת בדין"

מהפרקליטות נמסר כי עמדתה היא כי מרגע שהתמלולים וההקלטה של החקירות נמצאים בידי הסנגורים, יש לכל אחד מהצדדים את היכולת לבחון את חומר החקירות, ולהשוות ולתקן את התמלולים. הראייה הבסיסית תהיה תמיד ההקלטה עצמה, והתמלול הוא רק כלי עזר עבור הצדדים במשפט. עוד הודגש כי התמלילים וההקלטות הועברו לידי הנאשמים במלואם, חלקם כבר לפני למעלה משנה.

בנוסף, נאמר כי "הטלת חובה, שאינה קיימת כיום בדין, על התביעה, להעביר עדכון על כל פער בין ההקלטה לתמליל, כאשר כל החומר מצוי בידי ההגנה, אינה הגיונית וצפויה להביא לבקשות נוספות של ההגנה, שאליהן יתווספו בקשות לדחיית מועדי ההוכחות שלא לצורך. בקשת הנאשמים לדחות את דיוני ההוכחות בתיק, על בסיס תמליל חקירה בודד, וכאשר חלק נכבד מהתמלילים מצוי בידי ההגנה לפני למעלה משנה, אינה מוצדקת, ועל מועדי ההוכחות בתיק להתחיל במועדים שנקבעו".

בשבוע הקרוב צפויה הפרקליטות להשיב לבית המשפט לגבי סדר עליית העדים מטעמה. תשובה תתקבל ככל הנראה עד יום שלישי הקרוב. הן פרקליטי נתניהו והן פרקליטי שאול אלוביץ' צפויים לבקש היום להסיר מחיסיון חומרים שונים ולקבלם לידם. הפרקליטות צפויה להתנגד ומי שיחליט הוא בית המשפט. בחודש הבא צפויים סנגוריו של נתניהו להעלות מטעמו שורה של טענות מקדמיות בטרם יתחיל המשפט. המטרה לנסות ולבטל את המשפט לפני שלב ההוכחות. 

אחת הטענות שצפויה לעלות היא טענת ההגנה מן הצדק. משמעות הדבר היא שנתניהו יטען שהתמשכות ההליכים והמשפט עצמו גרמו לו נזק כה רב עד שיש לבטלו לחלוטין. מדובר בטענה שנשמעת לא מעט מנאשמים, אך נדירים הם הפעמים שבית המשפט מקבל אותה והערכות הם שכך יהיה גם הפעם.

הטענה אומר שהתעמרות הרשויות בהם, אם בחקירה או במהלך המשפט, חרגה הרבה מן הרגיל וזאת במנותק משאלת הזכאות או החפות, בכדי להרתיע את רשויות האכיפה מקיפוח זכויות החשוד והנאשם והזכאות למשפט הוגן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו