איש העסקים שאול אלוביץ' ואשתו איריס הגישו הבוקר (ראשון) את תשובתם לבג"ץ לגבי עמדת היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שדחה את הצעת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לפתוח בבדיקה מקדימה בנוגע להדלפות חומרי החקירה בתיק 4000, באומרם כי הוא משתמש בסמכויותיו באופן המחייב התערבות בהחלטתו.
"מאחורי ריבוי מילים מסתתרת אמת פשוטה – המשיב אינו מעוניין לקיים חקירה שתוצאתה היא אחת משתיים: הכפופים לו מתוך מערכת האכיפה או עד תביעה מרכזי בכתב האישום שעליו הוא חתום ביצעו עבירה. זו דוגמה מובהקת להפעלה בלתי סבירה של הסמכויות שהופקדו בידי המשיב באופן המחייב התערבות בהחלטתו. במקרה זה, התנהלות המשיב גורמת, בין היתר, גם לפגיעה אנושה ובלתי צודקת בזכותם של העותרים להליך הוגן", מסרו השניים בתשובתם, שנמסרה בידי פרקליטיהם, עורכי הדין ז' חן ומיכל רוזן, לבג"ץ בעקבות העתירה שבני הזוג הגישו לפני כחודשיים.
סנגורי הזוג אלוביץ' אף הביעו בתגובתם מורת רוח מרמיזות היועמ"ש שלפיהן ייתכן כי העותרים הם שהדליפו את החומרים, וכתבו כי "היטב ידוע למשיב שאין בדל של הצדקה, הנסמכת על ראיה כלשהי, היגיון או ניסיון החיים, המאפשרים לו להעלות על דל שפתיו טענה לפיה העותרים הקליטו את שיחותיהם, לא כל שכן העברתן לאחרים או הדלפתן לעיתונאי על מנת שיפרסם מתוכן קטעים מגמתיים כנגדם".
בני הזוג, באמצעות עורכי דינם, התייחסו בתגובתם לעמדתו של מנדלבליט על חומרת הפגיעה באינטרס הציבור: "לא יכול להיות חולק שכל אחת מהאפשרויות היא אירוע חמור המחייב בדיקה. אם בקרב עובדי מערכת האכיפה נמצא מי שמדליף חומר חקירה, שיחות מוקלטות, כדי שיפורסמו ברבים – הרי שמדובר בעבירה פלילית ובמעילה באמון שניתן בו", נכתב בתשובה לבג"ץ. "אם עד תביעה עושה כן, מדובר במהלך שתכליתו היסודית היא בשיבוש ההליך המשפטי, בפגיעה בהגינות ההליך ותקינותו. כך או כך, לא ניתן להקל ראש בחומרת המעשה".
באשר לסירובו של היועמ"ש לחקור את עד המפתח מנכ"ל "וואלה!" לשעבר אילן ישועה, מציינים השניים כי באופן טבעי וברור ניצב ישועה במעגל המצומצם של האנשים שראוי להיחקר במסגרת בדיקה מקדמית, אולם "הנה נמצאנו, שמקום בו מדובר במי שלמשיב יש עניין בשמירה על מהימנותו, הרי שפניה לבירור האמת היא 'שימוש לרעה' בהליכי חקירה. וכי מי מבקש להשתמש לרעה בהליכי החקירה? העותרים? באי כוחם? בית המשפט הנכבד הזה, שהציע את זימונו לבדיקה מקדמית?". הם הוסיפו כי "העיקר, מקום בו הודלפו חומרי חקירה, אגב ביצוע עבירה, ועד התביעה הוא במעגל המצומצם של הנחקרים המתבקשים, לא ניתן להסכין עם עמדה לפיה היותו עד תביעה מהווה שיקול להימנעות מחקירה".
כזכור, בדיון בעתירה שהתקיים בבג"ץ לפני כחודש, מתחה הנשיאה חיות ביקורת על תופעת ההדלפות מתיק 4000, והמליצה לפרקליטות לפתוח בהליך בדיקה: "אנו מביעים מורת רוח קשה. אלה לא אירועים נדירים שקורים, שאז אפשר לשקול אירוע אחד נקודתי. יש כאן תופעה מדאיגה שהנזקים עליה, אתם לא חולקים עליהם גם כלפי הנאשמים וגם – כפי שכתב אדמונד לוי – זה פוגע באמון הציבור ובתביעה עצמה. בסוף זה מתהפך גם עליכם, שלא לדבר על פגיעה בהליך השיפוטי שאמור להתנהל בבית המשפט".
עוד אמרה אז הנשיאה כי "הפגיעה היא פגיעה מערכתית. האם לא הגיע הזמן לעשות מעשה? לבדוק? קשה בעינינו שלא נעשה כלום, לאחר התייעצות, שקול לבצע בדיקה מקדמית באשר להדלפות בתיקי ראש הממשלה".
בתגובתה שהגיש היועמ"ש לפני כשבועיים, הוא הודיע לבג"ץ כי הוא דוחה את ההצעה לביצוע הבדיקה: "זו חקירה שסיכוייה להניב תוצאה נמוכים ביותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו