בג"ץ דן היום (שלישי) בעתירות נגד תיקון החוק שמאפשר מינוי ראש ממשלה חליפי.
הדיון כולל בתוכו מספר עתירות, שבעיקרן הטענה כי הסעיף בהסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד הנוגע לקביעת ראש ממשלה חליפי אינו חוקתי. לטענת התנועה לאיכות השלטון, מדובר למעשה בשתי ממשלות שונות, כשבראש כל אחת מהן עומד ראש ממשלה אחר, ומצב זה משתק את הרשות המבצעת בישראל, ופוגע בדמוקרטיה הפרלמנטרית שנהוגה בישראל.
לטענת התנועה, ממשלת החילופים היא בבחינת תיקון שאיננו חוקתי אשר נעשתה תוך שימוש לרעה של הסמכות של הכנסת ובפרוצדורה לא תקינה – דבר שמחייב את ביטולה.
לפני כשבוע וחצי, הגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו לבג"ץ את תגובתו לעתירה. בתגובה טוען נתניהו כי לבג"ץ אין סמכות לדון בחוקי יסוד שמחוקקת הכנסת. עמדה זו גובתה על ידי היועמ"ש, שקבע כי "אין צורך להכריע כרגע בעניין ביקורת בג"ץ על תוכנם של חוקי יסוד". וכי "אין כל בסיס משפטי לטענת העותרים לפיה התיקון לחוקי היסוד מנוגד ל'הלכת דרעי-פנחסי', וזאת כיוון שהכנסת מוסמכת לקבוע נורמות חדשות ובכלל זה קביעת מוסדות משטריים חדשים".
כבר בתחילת הדיון עלה נושא סמכויות השיפוט של בג"ץ בסוגיה. נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, אמרה לבא-כוח התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא: "אין אף פסיקה עד היום בישראל, ויש שאלה גדולה אם לאמץ את הדוקטרינה שבג"ץ מתערב בחוק יסוד, במיוחד כשאין חוקה שלמה, ויש שאלה גדולה אם יש ביקורת שיפוטית על חוק יסוד".
עו"ד שרגא טען בתגובה: "יש מספיק כלים לטפל בכך, כאשר יש פגיעה ביסודות דמוקרטיים יש צורך להתערב. הנתבעים יצרו בלוק חוסם מברית של מואשמים, ששלושת ראשיה נאשמים בפלילים (נתניהו, דרעי וליצמן)". לטענת שרגא,"ההסכם הקואליציוני הוא פגיעה קשה, וגם בית המשפט הסכים שזה הסכם קואליציוני חריג שמעורר קשיים לא מבוטלים".
השופט מלצר הקשה: "מה שונה המבנה החדש משינוי בשיטת המשטר שהיה בבחירה הישירה? מה הפסול החוקתי כאן?". הנשיאה חיות חידדה ואמרה: "כבר בשנת 1999 נדחתה עתירה וראו שביטול מספר השרים היה אולי ממניעים לא ראויים אך זה לא היווה עילה לביטול החוק. המניעים שאתה מציג (עו"ד שרגא) הם פוליטיים. לאחר שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה החליטו לייצר שינוי שמתקיים לצד ההסדר הקיים. ועולה שאלה האם יש כאן תיקון שצריך בגללו להתערב בחוק יסוד? לנוכח העובדה שלא הגיעו להכרעה בחירות אחר בחירות עשו הסדר שונה עבור הקמת ממשלה. מה כאן פגום מבחינה משטרית?".השופט מלצר הצטרף אף הוא לדברים שאמרה הנשיאה חיות ואמר: "נוכח הסיטואציה הפוליטית והקורונה – הגיעו למסקנה שצריך לתת עוד אופציה".
השופט ניל הנדל הוסיף: "אין שימוש לרעה מעצם שינוי השיטה. מה בתוך השינוי מראה שיש שימוש לרעה?".
עו"ד יונתן ברמן מטעם מרצ, טען בתגובה כי, "התכלית כאן היא להוות עיר מקלט לעבריינים. זה עיר מקלט לראש הממשלה הראשון ברוטציה. נתניהו הוא נאשם בפלילים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
