נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור הלכה לעולמה היום (שני) בגיל 74 בביתה בירושלים. נאור כיהנה כיו"ר הוועדה לחקר אסון מירון, שהתכנסה רק אתמול. היא הותירה אחריה את בן זוגה פרופסור אריה נאור ושני בנים - מיכאל ונפתלי.
נשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופטת מרים נאור נולדה בערב הקמת המדינה ב-26 אוקטובר 1947. נאור הייתה ילדת ירושלים ואת לימודיה התיכוניים היא סיימה בגימנסיה העברית רחביה. את שירותה הצבאי היא עשתה כמורה חיילת בקריית גת והשתחררה ב-1967.
לאחר שחרורה מהצבא פנתה אל תחום המשפט ובשנת 1971 סיימה בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. אחרי כן היא התמחתה בעריכת דין אצל שופט בית המשפט העליון, משה לנדוי.

אחרי ההתמחות התחילה נאור לעבוד בפרקליטות המדינה במחלקת הבג"צים והתמחתה אצל מנהל המחלקה, השופט לעתיד מישאל חשין. נאור התקדמה בתפקידים בתוך הפרקליטות וכיהנה כסגנית בכירה לפרקליט המדינה, כשבמקביל היא משמשת כמורה ומתרגלת בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
מהשלום עד העליון: 37 שנים בכס השיפוט
בשנת 1980 היא מונתה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים. בשנת 1989 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי. נאור הייתה חברה בהרכב השופטים שהרשיע את אריה דרעי בפלילים.
בשנות ה-90 היא דנה ב"משפט הבנקאים" שבו הרשיעה בנקים ובנקאים מרכזיים במדינה שהיו אחראים לפרשה המפורסמת של "ויסות מניות הבנקים" עד שנת 1983, פרשה שגרמה למשבר משמעותי בכלכלת ישראל באותן שנים. במקביל שימשה כאב בית הדין להגבלים עסקיים, והחל בשנת 2000 שימשה סגן נשיא בית המשפט לעניינים מנהליים.
משנת 2001 כיהנה כשופטת בבית המשפט העליון בפועל, עד למינוי הקבע ב-16 ביוני 2003. באפריל 2012 בחרה בה הוועדה לבחירת שופטים לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט, מינוי שנכנס לתוקף עם פרישתו של המשנה הקודם, השופט אליעזר ריבלין. לפי הנוהג למינוי נשיא בית המשפט העליון נאור החליפה בינואר 2015 את אשר גרוניס כנשיאת בית המשפט העליון.
בנובמבר 2016 נאור גם פעלה לפני כן באופן שנוי במחלוקת בנובמבר 2016 מתפרסם מכתב שהיא כתבה לשרת המשפטים, איילת שקד, נגד כוונתה לבטל את התיקון לחוק שקבע כי בחירתו של שופט לבית המשפט העליון דורשת רוב של 7 מתוך 9 בוועדה למינוי שופטים, ובכך לשלול את כוח הווטו של השופטים, להם 3 נציגים בוועדה. נאור כינתה את ההצעה "הצבת אקדח על השולחן" כשהיא מתערבת בכך בפעילות הרשות המחוקקת. בספטמבר 2017 עמדה בראש הרכב של תשעה שופטים שפסל את ההסדר לגיוס בני ישיבות.
לקראת סיום כהונתה סירבה ששופטי בית המשפט העליון ישתתפו בטקס הממלכתי לחידוש היישוב בגוש עציון וזאת בניגוד לכללים הממלכתיים שנהגו עד אז.

נאור פרשה מכס השיפוט והנשיאות ב-26 באוקטובר 2017, והשופטת אסתר חיות מונתה במקומה. ביוני 2021 מונתה על ידי נשיאת בית המשפט העליון לעמוד בראשות ועדת נאור - ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ספד לה: "מרים נאור ז"ל, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, היתה אשת משפט במשך עשרות שנים. גם את תפקידה האחרון, כיושבת ראש ועדת החקירה הממלכתית לאירוע מירון, היא ביצעה באופן מקצועי ביותר. אני מבקש להשתתף בצערו של בעלה, פרופ' אריה נאור, ובצערם של בני משפחתה. יהי זכרה ברוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו