בית המשפט המחוזי שבירושלים קיבל את בקשת צוות ההגנה של רה"מ נתניהו לקבל חומרי חקירה מהפרקליטות ופסק כי הם יועברו להם בתוך שבעה ימים: "לאחר עיון בטיעוני באי כוח הצדדים, איננו מקבלים את עמדת המאשימה בעניין תיקי 1000, 2000 ו-4000". אמרו השופטים.
בכך דחו השופטים את עמדת הפרקליטות כי אלו אינם חומרי חקירה שאין הכרח למוסרם.
"אנו סבורים, כי עומדת לנאשם 1 (נתניהו י.א) הזכות הדיונית לקבלת האישורים... בהיותם מסמכים רלוונטיים החוסים תחת 'חומרי חקירה', בהתאם לחוק. אנו מורים למאשימה למסור להגנה את האישורים, בפורמט הקיים לגבי כל אחד מהם, בתוך שבעה ימים.מנגד, מקובלת עלינו עמדת המאשימה לפיה אין הצדקה למסור לידי הנאשם 1 את אישור הפתיחה בחקירה בתיק 1000 הישן, ואת חומרי החקירה בנוגע לתיק זה, מטעמיה ומחמת היעדר רלוונטיות".
החלטת השופטים מתייחסת לבקשה שהגישו פרקליטי נתניהו, עליה דיווחנו כאן לראשונה ב"ישראל היום", לבטל את כתב האישום נגדו מאחר שלא התקבל מראש אישור של היועמ"ש מנדלבליט לפתיחת חקירה בענייניו.
הנימוק של פרקליטי ראש הממשלה לביטול כתב האישום היה שפתיחת החקירה ללא אישור היועמ"ש עומדת בניגוד לחוק יסוד: הממשלה. "הואיל ולא ניתנו אישורים כדין". הצוות, בראשות עורכי הדין עמית חדד ובעז בן צור, ביקשו מבית המשפט לקיים דיון מוקדם ולהורות לפרקליטות "להציג את אישורי היועץ המשפטי לממשלה לביצוע בדיקות ופעולות חקירה ביחס לכל אחד מהאישומים נושא כתב האישום".
חלק מהראיות בתיקים, לטענת פרקליטי רה"מ, הושגו טרם ניתן אישור היועמ"ש לחקירה - והמשמעות היא שלא ניתן להשתמש בהם. בתיק 2000, למשל, נטען כי האישור לפתוח בחקירה ניתן קרוב לשנה לאחר שכבר החלו "פעולות חקירה מהותיות", לרבות "חקירת עדים מסביבתו הקרובה ביותר של המבקש (נתניהו), ניסיון לגייס עדי מדינה, הוצאת צווי חיפוש וחדירה - לרבות צווי חדירה שנועדו לאפשר האזנה לשיחות שקיים המבקש עצמו (נתניהו), בעודו מכהן כראש ממשלת ישראל".
בתיק 4000, פרקליטי נתניהו טוענים כי "למעלה מ-250 ראיות, הנוגעות לליבת האישום, נאספו קודם שניתן אישורו הנטען של היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה". כשלושה חודשים לפני מתן האישור מצד מנדלבליט, בנובמבר 2017, נערכה למשל חדירה לתיבת דוא"ל של שאול אלוביץ' לצורך חיפוש הודעות שעניינן פניות ראש הממשלה או רעייתו לסיקור תקשורתי באתר "וואלה". לדברי פרקליטי נתניהו, "חיפוש זה לא רק שנעשה ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה, אלא שהוא בוצע ללא צו חיפוש מתאים". לטענתם, צו החיפוש הראשון שהוצא בתיק 4000 התבקש בסוף דצמבר – כמעט חודשיים לאחר החדירה למייל של אלוביץ'.
בבקשה נטען כי גם אם המחשב של אלוביץ' היה בידי המשטרה, במסגרת חקירה נפרדת (בזק-יס), נאסר היה עליה לערוך בו חיפוש לגבי תיק 4000, "אלא רק בהתאם לצו ספציפי וביחס לחשדות ספציפיים" – כפי שהמשטרה אכן עשתה בנוגע לטלפון הנייד של ארי הרו בתיק 2000.
פרקליטי נתניהו גם רמזו כי הפרקליטות מסרה גרסה לא נכונה לבית המשפט, כשטענה בחודש מאי האחרון כי מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, נחקר לראשונה בנוגע לחשדות נגד שלמה פילבר – בעוד בפועל פעולות החקירה נגעו לראש הממשלה במסגרת תיק 4000, בטרם ניתן האישור.
ישועה נחקר לא פחות משש פעמים בענייני תיק 4000 – בטרם אישר מנדלבליט לפתוח רשמית בחקירה. בסוף דצמבר 2017, למשל, כחודש לפני מתן האישור, כתב חוקר משטרה מזכר בו מצוין כי במסגרת פעולת חדירה לדואר האלקטרוני של ישועה, נעשה חיפוש להתכתבויות בין ישועה לאלוביצ'ים ואנשים נוספים ביניהם "יועצים נוספים של ראש הממשלה". כמו כן, מציין החוקר כי "ביצעתי חיפוש בתיבת האימייל של אילן ישועה למילים: מסוכן, הגדול, שרה, ביבי, בזק".
לצד החלטת השופטים בנוגע להגשת חומרי החיקה לתיקים המדוברים, נדחתה בקשת צוות פרקליטי נתניהו לקבל חומרים בתיק 1000 הישן, ובכלל זה מזכרים שונים מחקירתו של עד המדינה הארי הרו. "נוכח הבקשה לעיון חוזר בחומרי החקירה, אנו חוזרים וקובעים, לאחר בחינה נוספת, כי לא שוכנענו בקיומה של עילה מספקת להורות על מסירתם, כולם או חלקם, לנאשמים, בשל היותם מסמכים פנימיים, חלקם סודיים, התכתבויות פנימיות, ולאור הצהרת המאשימה כי חומרי הגלם ותוצרי החקירה, הועברו להגנה", כתבו השופטים ביחס לחלק מהמשפטים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
