שוטר תבע שלושה קציני משטרה: "מילאתי פקודה שקיבלתי – והם ביזו אותי"

שוטר במשטרת תל אביב הגיש תביעת לשון הרע בסך 300 אלף שקלים נגד שלושה קצינים המשרתים עימו, בטענה כי הם הכניסו מסמכים חסרי שחר לתיקו האישי על מנת להשחיר את פניו ולמנוע את קידומו בעתיד.

התובע, המשרת במשטרת ישראל מזה כ-12 שנים, שימש בשנים האחרונות כסגן מפקד יחידת סיור. הוא היה במסלול קידום מפקד נגד, מועד ליציאה לקורס קצינים בהתאם לסיכום ראיון בשנת 2018, אז גם קיבל ציון יוצא דופן, הנחשב לציון הגבוה ביותר במשטרת ישראל. ב-2019 חזר הציון יוצא דופן בהערכה התקופתית, ובמדד איכות קיבל את הציון הגבוה ביותר ביחידתו – 120.

לפני כשנה, עת עבד במשמרת לילה כסגן מפקד יחידת סיור, טיפל השוטר באירוע סיור, שבמסגרתו קיבל הנחיה מקצינה תורנית לפרוץ לדירה מחשש לחיי אדם. בטרם ביצע את ההנחיה, השוטר, שגובה על ידי הקצינה התורנית, ניסה להניא אותה מלבצע את הפריצה לדירה. לשוטר נותרה הברירה לסרב פקודה או לבצע את ההנחיה. לאחר פריצת הדירה, התברר כי זו ריקה וכי אין נפש חיה בה.

בסיום המשמרת, עת הגיעה הנתבעת למשמרת בוקר, לא היה מקובל עליה ביצוע הפריצה לדירה, ובמקום להתעמת עם הקצינה התורנית שנתנה את הפקודה, היא החליטה להעיר לשוטר בצורה בוטה על תפקודו הלקוי. "השוטר בחר בדרך ביצוע הפקודה, שהרי לא מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל שניתן לסרב לה. הנתבעת החלה לצעוק ולהטיח עלבונות בשוטר בפני כל השוטרים שנכחו במשמרת, ובסיום השיחה הפוגענית, עת יצא השוטר למסדרון היחידה, יצאה הנתבעת ממשרדה והחלה לצעוק, להשפיל ולבזות אותו בנוכחות מפקדים, פקודים, ושוטרי המרחב ששהו בסמוך, וכל זאת, בשל ביצוע פקודה של קצינה תורנית", נכתב בתביעה. "הנתבעת, בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת, החלה להפיץ ביחידה את דבר פריצת הדירה 'לשווא', וזאת מבלי לבצע תחקיר מסודר ולזמן את הקצינה התורנית לתחקיר, על מנת שניתן יהיה ללמוד ולהפיק לקח לאירועים הבאים".

השוטר טען כי לאחר המקרה, הוכנס לתיקו האישי דיווח על התנהלותו באירועים שלטענתו כלל לא אירעו, ומדובר היה בהכפשות ובדברי בלע. "הפגיעה המהותית בשוטר בוצעה על ידי הנתבעת בחוסר תום לב, בדרך שאינה מקובלת ובדרך שאינה דומה ולו במעט לערכי משטרת ישראל. הנתבעת החלה בדרכים נלוזות לאסוף אירועים מהעבר על השוטר, והכניסה אותם לתיקו האישי מבלי להביא הדבר בפניו, על מנת שיגיב לאירועים מהעבר, אם בכלל היו כאלה", נכתב בתביעה.

לאחר האירוע, מפקדו הישיר של השוטר התבקש להודיע לו טלפונית כי הוא מודח מתפקידו, וזאת על פי הנחיית הנתבעת. "נשאלת השאלה האם זו דרכה ואם אלה הם ערכי המשטרה. האם אין ולא היה מקום לקיים ראיון בכתב? האם לא ראוי היה לזמן את השוטר לראיון טרם הדחתו מתפקידו?", נכתב בתביעה. "השוטר הודיע לקצינה כי בשל התנהגותה הפוגענית כלפיו הוא מגיש נגדה קבילה, ומאז היא החלה במסע הכפשות ופגיעה בשמו הטוב. למסע זה היא רתמה שני קצינים נוספים, כאשר מבחינתה כל האמצעים היו כשרים. בהמשך, השוטר הודח מתפקידו והועבר אל יחידת התנועה במרחב".

נציב הקבילות ציין בהחלטתו כי לא ניתן להכניס לתיקו האישי של השוטר תיעוד או תרשומת פנימית אודות אירועים שטופלו בסמוך לאחר התרחשותם, בהתאם להחלטת הפיקוד, בשיחה אישית שלא תועדה. "אנו סבורים כי עיתוי הכנסת מזכרים אלו לתיקך האישי, לאחר שהודעת שבכוונתך להגיש קבילה, בעייתי אף הוא... אנו סבורים כי ההחלטה על תיעוד אירועים שבהם היית מעורב כפי שפורטו במזכרים אלו והכנסתם לתיקך האישי מספר חודשים לאחר התרחשותם, מבלי שניתנה לך אפשרות להגיב לאירועים אלו בזמן אמת ומבלי שעודכנת על הכנסתם לתיקן האישי, אינה תקינה אף היא", כתב הנציב בתשובה לקבילה.

ממשטרת ישראל נמסר: "הנושא מצוי בהליך משפטי מתנהל, ומשכך אין בכוונתנו להתייחס להליך שדינו להתברר בין כתלי בית המשפט".