שר הביטחון והמשפטים בני גנץ, החליט הערב (רביעי) למנות את עו"ד עמית איסמן לממלא מקום פרקליט המדינה, למרות סירוב הליכוד ונתניהו לאשר את מינויו בממשלה. גנץ ציין כי ועדת האיתור קבעה כי איסמן עולה בכישוריו באופן בולט מעל שאר המועמדים, ובאשר לפרשת ההתבטאויות הפוגעניות שלו כלפי נשים – אין בה כדי למנוע את מינויו.
עם כניסתו למשרד המשפטים, החליט גנץ למנות ממלא מקום פרקליט מדינה במקביל למהלכים להבאת מינוי קבע. במהלך השבוע האחרון, קיים גנץ היוועצות בנושא עם היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה ועם גורמי משפט נוספים וכן עיין בחומרי ועדת האיתור שדנה במינוי פרקליט מדינה קבוע.
גנץ נפגש עם איסמן השבוע. במהלך פגישתם, דן עימו גנץ גם בנושא אמירותיו הפוגעניות כלפי נשים. לדברי גנץ, הוא שוחח גם עם גורמים נוספים המכירים את הנושא. "השתכנעתי כי הוא מתחרט על הדברים וכי אין בהם בכדי למנוע את מינויו", אמר גנץ.
גנץ הוסיף: "אני עושה הערב צעד נוסף למען שלטון החוק, בשאיפה להפוך אותו לצעד משמעותי ליציבות מערכת המשפט ושלטון החוק. מדינת ישראל צריכה לתפקד. מערכת המשפט חייבת לתפקד - ואף אחד לא ימנע ממנה לתפקד. העובדה שאין פרקליט מדינה, היא אות קלון לממשלה ולעומד בראשה. לכן, עד שנביא לממשלה את מינוי הקבע, החלטתי למנות את עו"ד איסמן כממלא מקום בכדי שיחל בביצוע התפקיד".
"הדגשתי בפני איסמן את החשיבות שאני רואה בביצור שלטון החוק, בקידום עבודת הפרקליטות ובעצמאות תפקודה. אין לי ספק שהוא יעשה את עבודתו על הצד הטוב ביותר כממלא מקום היום, וכפרקליט מדינה קבוע בעתיד".
כזכור, איסמן נבחר על ידי ועדת האיתור עוד בסוף נובמבר האחרון, פה אחד. הוא היה חלק מהצוות שבחן את תיקי האלפים של נתניהו, ויחד עם היועץ מנדלבליט נחשב למתון יותר במהלך הטיפול בהם. הוא גרס, כמו מנדלבליט, שיש להגיש כתבי אישום באשמת מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 ו-2000 - ללא אישום בשוחד - ושיש לסגור את תיקי החקירה נגד שרה נתניהו. זאת בניגוד למחנה הניצי, בו היו חברים פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן והתובעת הראשית בתיקי נתניהו, ליאת בן ארי, שחשבו שיש להגיש כתבי אישום בגין שוחד בכל התיקים.
איסמן היה אחד משני המועמדים המובילים לתפקיד. תחילה היועמ"ש חשב שיש למנות את מקורבו מומי למברגר, אך בסופו של דבר נמלך בדעתו ובחר גם הוא באיסמן. עם זאת, היות שמדובר במועמד של מנדלבליט, ובמסגרת הפוליטית הנוכחית, בליכוד הייתה התנגדות כמעט אוטומטית לאישורו.
ארגוני נשים השמיעו ביקורת חריפה על ההחלטה למנותו בשל התבטאויותיו בעבר, אך איסמן הביע חרטה והבהיר כי אינו בכוונתו לוותר על התפקיד.
אי כינוס הממשלה על מנת למנות בעלי תפקידים שנבחרו לכך גרם למתח נוסף בין ראש הממשלה למשרד המשפטים והיועמ"ש. מנדלבליט אף הצטרף באופן חריג לעתירות לבג"צ נגד המהלך, וחל להוציא צווים המחייבים את הממשלה למנות בפרק זמן מסוים שורה של בכירים.
גורמים במשרד המשפטים אמרו אז ל"ישראל היום" כי "בסביבתו של היועץ תמה הסבלנות בנושא. ישנה אי נחת רבה מהעיכובים המכוונים של מינויים שכבר אושרו. הדבר פוגע במערכת כולה ובציבור, ונעשה משיקולים שאינם ענייניים".
בהודעת היועץ נמסר שהצטרף לעתירה היות ולא נמסר לו כל נימוק קונקרטי לאי קביעת מועד להעלאת הצעת ההחלטה למינוי לדיון בממשלה, לכן הוא סבור שאין מנוס מהוצאת צו על תנאי כמבוקש בעתירה.
במהלך דצמבר שלך מנדלבליט מספר מכתבי התראה בנושא לראש הממשלה נתניהו ולראש הממשלה החליפי גנץ, שבהם כתב: "אין הצדקה עניינית לעיכוב מינוי בכירים בשירות הציבורי... נדרש כי הממשלה תפעל בעצמה למימוש סמכויותיה בהקשר זה, על מנת להימנע מחזרה על המצב הבלתי רצוי, שבו בית המשפט נאלץ, בלית ברירה, להורות לממשלה להפעיל את סמכויותיה". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
