בג"ץ דן בשעות אלה בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד פרקליטות המדינה, בהן טוענת התנועה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מעורב בשחיתות בפרשות הצוללות והמניות. לקראת העתירה, עורכת התנועה שיירת מכוניות לבית המשפט, כאשר עליהן דגלים ומייצגי בלונים בצורת צוללות.
הפגנה מחוץ לדיון על פרשת הצוללות בבית המשפט העליון // צילום: יוני ריקנר
בדיון, שנערך מול השופטים יצחק עמית, ניל הנדל ונעם סולדברג, התנועה דורשת לפתוח בחקירה פלילית מול נתניהו ואף להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא. זאת למרות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שאין מקום לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המניות וכי ראש הממשלה לא מעורב בפרשת הצוללות.
במהלך הדיון טען יו"ר התנועה, עורך הדין אלעד שרגא כי השלכות פרשת הצוללות פגעו בישראל כלכלית וביטחונית. "הרכבנו פאזל שמייצר תמונה שלמה של האירוע, שחייבים לראות אותה. בשביל למצוא את העצים ביער צריך לראות את כל היער כמקשה אחת", אמר שרגא והאשים, "לצערי היועץ המשפטי לממשלה מסרב לראות את הפאזל הזה - מערכת יחסים משפחתית ועסקית בין נתניהו, מיליקובסקי, שמרון ומולכו ובחלק השני - שני מנועי אינטרסים רבי עוצמה שהם אלו שמניעים את הליכי הרכש בסכומי עתק.
״הפרשה שנמצאת בפניכם היום היא פרשת השחיתות החמורה בתולדות מדינת ישראל ופרשה שפגעה אנושות בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. גם היועמ״ש ומרבית המשיבים מבינים שהמינימום הנדרש הוא הקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה. כל צמרת מערכת הביטחון לדורותיה חושבת שחייבת לחקור את רכש כלי הנשק האסטרטגים האלו", טען שרגא.
"כל גופי הביטחון - המל״ל, חיל הים, משרד הביטחון - קבעו שכמות הצוללות הנדרשת לישראל היא 5 - לא פחות ולא יותר. הרמטכ״ל דאז גבי אשכנזי הזהיר שאם נקנה צוללת שישית - לא יהיה לנו כסף לנגמ״שים בסג'עייה. ואכן בצוק איתן ראינו מה קרה. כאילו צפה את הנולד", הוסיף.
במסגרת העתירה הוגשו לבג״ץ על ידי התנועה לאיכות השלטון למעלה מ-50 תצהירים של ראשי מערכת הביטחון לשעבר, בהם ראש ממשלה, רמטכ"לים, ראשי מוסד ושב"כ ובכירים נוספים, הקוראים כולם "להעמיק את החקירה בפרשה".
"לא עלה חשד סביר המצדיק חקירה פלילית"
בתגובה לעתירה, טוענת המדינה כי החלטת היועמ"ש שלא לחקור את ראש הממשלה במסגרת פרשת הצוללות נובעת מכך שלא עלה חשד סביר המצדיק חקירה פלילית של ראש הממשלה במהלך החקירה, וכי בית המשפט כבר דן בנושא ולא ראה מקום להתערב בפרשה.
בפרשת המניות, המדינה ציינה כי "פרשה זו מחדדת את הפער בין תזה פלילית אפשרית, שיכול כל אדם להעלותה, לבין תשתית ראייתית ראשונית עליה יכולות רשויות התביעה לסמוך ידיהן ועל בסיסה לקבוע שהתגבש חשד סביר לביצוע עבירה", וכי גם בה אין הצדקה לפתיחת חקירה.
יו״ר התנועה לאיכות השלטון, עו״ד ד״ר אליעד שרגא אמר לפני הדיון: ״מדובר בפרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות המדינה, פרשה בה הוקרב בטחונה של מדינת ישראל על מזבח אינטרסים כלכליים פרטיים של אלו האמורים לשרת את האינטרס הציבורי. אנו תולים תקוותנו בבית המשפט העליון של ישראל שיורה על פתיחה בחקירה פלילית של פרשת המניות והשפעתה על פרשת רכש כלי השיט, וכן שיורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו