אישה שנפצעה בחצר ביתה, בדרכה לעבודה, הוכרה כנפגעת תאונת עבודה בביטוח הלאומי. הנפגעת לא זכתה מייד בהכרה הזו.
בהחלטה הראשונה של הביטוח הלאומי נכתב לתובעת, כי החוק רואה בדרך לעבודה ובחזרה ממנה חלק ממקום העבודה, לצורך הכיסוי הביטוחי לתאונות עבודה. הגישה הזו של הביטוח הלאומי היא הפרשנות לחוק לפיה נהגו עד כה.
לכן ברור, כי חצר הבית, לפני היציאה לדרך אינה יכולה להיחשב כחלק מהמסלול לעבודה. העובדת ערערה על הפרשנות של הביטוח לאומי לחוק לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הצליח לגרום לביטוח הלאומי להסכים לקבל את התביעה, ללא ההליך המשפטי המלא, הכולל "שלב הוכחות" ואז קבע כי "לאחר בחינה מחודשת, הנתבע הכיר באירוע נפילת התובע כנפילה שאירעה בדרך לעבודה וכתוצאה מכך בפגיעה בשורש כף יד ימין כפגיעה בעבודה". כך למעשה הנתבעת קיבלה מענק חד־פעמי וקצבה לחודשי המחלה, המסתכמים ב־242,281 שקלים.
לדברי עו"ד אורן מעוז, שותף במשרד רונן מעוז שייצג את התובעת: "הדיכוטומיה המיושנת 'שטח פרטי' מול 'שטח ציבורי' לעיתים חוטאת למציאות. אני מברך את בית המשפט שקיבל את טענתנו שיש צורות מגורים רבות, ולעיתים מרגע שאדם יוצא מדלת ביתו ועד שהוא מגיע לרכב הוא עובר בשטח פרטי, אבל שטח זה אינו באחריותו ואינו בשליטתו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו