בג"ץ החליט היום (שני) בפסיקה דרמטית שגם מי שעבר גיור רפורמי או קונסרבטיבי בישראל - יוכר כיהודי. המשמעות היא שאדם שיעבור את הגיור יוכל ליהנות מחוק השבות, ולקבל אזרחות. בג"ץ למעשה הכיר בגיור רפורמי וקונסרבטיבי שנערך בישראל, והפך צווים על תנאי שהוצאו בעבר בנושא לצווים מוחלטים. השופטים ציינו שאין הם דנים בשאלה הדתית, מי הוא יהודי.
העתירות הוגשו לפני כ-15 שנה ודרשו כי המדינה תכיר בגיור בקהילה קונסרבטיבית או רפורמית כיהודים בכל הנוגע לחוק השבות. בית המשפט כתב בהחלטתו שהתקבלה ברוב דעות כי "העותרים הם יהודים לעניין חוק השבות". לפי פסק הדין, שר הפנים כבר הכיר בגיורים שעורכות קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות בחו"ל, והמתגיירים בקהילות אלה יכלו לעלות לישראל מכוח חוק השבות. מכאן שפסק הדין קובע שגם אם הגיור נעשה בישראל, יוכלו המתגיירים לקבל אזרחות באותו אופן.
השופטים הסבירו כי למרות שהמתינו למחוקק מעל 15 שנה, הדבר לא הועיל ומכיוון שהדבר משפיע על זכויות ומעמד העותרים ורבים שכמותם - לא היה מנוס מהכרעה שיפוטית בנושא. ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה שופטי העליון: הנשיאה אסתר חיות, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק ארז, ג'ורג' קרא, ענת ברון ודוד מינץ. זאת, כנגד דעתו החולקת של השופט נעם סולברג שהסכים עם ההחלטה, אך סבר שיש להשהות את מועד כניסת פסק הדין ב-12 חודשים מיום כינון הממשלה הבאה. עוד נאמר כי בתשובת שר הפנים אריה דרעי לעתירות לא התקבלה תשובה לגופן, והוא אף לא טען כי קיים שוני מהותי בין הגיור האורתודוקסי הממלכתי לבין גיור שנעשה אף הוא בישראל בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות. יתרה מכך, לעניין חוק השבות, שר הפנים מכיר זה מכבר בגיורים שעורכות קהילות אלה בחו"ל.
השופטים ציינו כי הקהילות הלא-אורתודוקסיות שבהן התגיירו העותרים הן קהילות מבוססות בישראל, בעלות זהות יהודית ומסגרות קבועות של ניהול קהילתי. "הליך הגיור בהן נעשה על ידי גוף דתי שהוסמך לכך בקהילה שאותה הוא משרת, בהתאם לאמות-מידה קבועות. קהילות אלו הן 'חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם'. כל עוד לא קבע המחוקק אחרת, יש להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית בישראל". בית המשפט הדגיש כי אין בהחלטתו כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות.
נשיאת ביהמ"ש העליון השופטת אסתר חיות אמרה כי "תכליתו של חוק השבות היא לעודד כל יהודי – בין שהוא יהודי מלידה ובין שבחר להצטרף לעם היהודי באמצעות גיור – לעלות לישראל ולהשתקע בה. מבחן הקהילה היהודית המוכרת מגשים תכלית זו, ובד בבד הוא מהווה מבחן אובייקטיבי של הכרה ציבורית בהליך הגיור, כך שיובטח שמדובר בהכרה שיוונית המתמקדת בקהילה, ולא במקום הגיאוגרפי שבו עבר הגר את הליך הגיור".
"השאלה איננה דתית"
בנימוקיה, השופטת דפנה ברק קבעה כי "'השאלה 'מיהו יהודי שהתגייר' לעניין חוק השבות שהונחה לפתחנו ושנדרשנו להכריע בה, איננה שאלה דתית, כי אם שאלה אזרחית-ציבורית". השופטת ברון קבעה: "המענה לשאלה זו בחיוב מתבקש מהכרעות קודמות שיצאו מבית משפט זה, שם נקבע כי אין לרבנות הראשית מונופול על הכרה במי שעבר הליך גיור כ'יהודי' במשמעות חוק השבות. לא נמצא בטיעוני המשיב לפנינו טעם מבורר לכך שיהיה דין שונה למי שמשתייך לקהילה הקונסרבטיבית או הרפורמית, בתנאי שעבר בישראל הליך גיור מסודר בקהילה יהודית מוכרת".
הרבה נועה סתת, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה מסרה בתגובה: "בג"ץ עמד לצידם של נשים וגברים שבחרו להיות יהודים, וקבע שוב כי מדינת ישראל היא מדינת היהודים, וכי יש יותר מדרך אחת להיות יהודים".
ההחלטה עוררה סערה במערכת הפוליטית. במפלגת העבודה, במרצ ובישראל ביתנו בירכו על ההחלטה, בעוד שמפלגות בימין הביעו התנגדות. ימינה הודיעה כי "פעם נוספת בג"ץ מתערב בהחלטות הממשלה ושוכח את תפקידו". יו"ר ש"ס אריה דרעי כתב כי "החלטת בג"ץ היא פגיעה אנושה בצביונה היהודי של המדינה והרס מוחלט של הסטטוס קוו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו