תחקיר "הארץ" שפורסם בחמישי האחרון חשף עדויות שלפיהן יהודה משי זהב תקף וניצל מינית לכאורה ילדים, נערים, נערות ונשים. בעקבות זאת, הוא השעה עצמו מתפקידו כיו"ר זק"א וויתר על פרס ישראל למפעל חיים. ראש האגף לחקירות ומודיעין במשטרה הטיל את הבדיקה בנושא על היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433.
חלק מהמקרים שתוארו בכתבה אירעו לפני עשרות שנים, ולפיכך חלה עליהם התיישנות. פנינו למומחים בתחום המשפט על מנת לברר מה ניתן לבצע במצב כזה.
השר גלנט נפגש עם יהודה משי זהב ויוסף צ'חנובר ומודיע להם על הזכייה בפרס ישראל // צילום ארכיון: גרגורי באדו/לע''מ
עורך הדין אילן בומבך, העומד בראש משרד עורכי הדין אילן בומבך ושות' המתמחה בליטיגציה בתחומי המשפט האזרחי, משפט מנהלי וצווארון לבן, מסביר כי גם במקרה של אדם שיש נגדו טענות משפטיות רבות מהעבר, הרי שאם יש התיישנות לא ניתן להעמיד לדין על עבירות או חשדות אלו.
"צריך להסביר לציבור שבמקרה של טענות נגד אדם על שורה של עבירות מהעבר אז יש חוק התיישנות, ויש אפילו התיישנות על עבירות רצח ואונס (במקרה של אונס מדובר בהתיישנות של 15 שנים אחרי המעשה, אך בעבירות מין בקטינים היא מתחילה להיספר מהמועד שהקטין מגיע לגיל 18).
"למעשה, רק על פשעים נגד האנושות או עבירות של הנאצים אין התיישנות. הסיבה לכך היא שלכל אדם מגיע להתגונן בבית המשפט וכשעברו שנים רבות הזיכרון כבר חלש, ראיות נעלמו וזיכרון העדים מתעתע. לכן לא ניתן להעמיד לדין אדם על עבירות אחרי שהן התיישנו, גם אם פשע באופן סדרתי".
אז מה יכולה לעשות המשטרה, אם היא תחקור כרגע עדויות?
"למעשה מטרת פתיחת חקירה משטרתית כרגע אינה קשורה לעבר, אלא היא באה לתת לגיטימציה לאנשים שנפגעו בזמן האחרון להגיע ולהעיד. כשמפרסמים שיש חקירה ושיש טענות עבר, מקווים שאם יש אנשים שנפגעו בשנים האחרונות יהיה להם קל יותר לדבר. אם לא יבואו אנשים כאלה, אז גם אם יש המון טענות על התנהלות אדם בעבר חלה התיישנות על העבירות האלה".
בהנחה שיהיו עדויות חדשות, אפשר לצרף אליהן את הישנות?
"גם אם נגיד שאדם הוא שור מועד ועבר עבירות רבות, אפשר לשפוט אותו רק על אלה שלא התיישנו כי לכל אדם יש זכות להתגונן, לחקור את העדים ולהציג סיפור אחר. לכן ברגע שהאדם לא מואשם בבית המשפט בעבירות האלו כי הן התיישנו, אז לא משנה בכמה עדויות מדובר ובכמה אנשים מדובר. הם לא נכנסים אל תוך פסק הדין ובית המשפט לא יכול להתחשב בהם בקביעת עונש על העבירות שהאדם נשפט בהן כרגע. בית המשפט יקבע את העונש אך ורק על סמך העבירות שבהן הוגש כתב האישום נגד האדם".
עורך הדין בומבך מציין כי במציאות כזו יש בעיה לאדם להתגונן ולכן גם המערכת תתקשה לחקור. "המציאות שבה מושמעות טענות נגד אדם שיש עליהן התיישנות היא לא פשוטה. האדם לא יעמוד למשפט והעדויות לא יתבררו. אולם אם הוא רוצה להילחם על שמו, עדיין פתוחה בפניו הדרך לתבוע דיבה את אלו שמפרסמים את הדברים עליו".
"התיישנות שונה לכל סוג של עבירה"
השופט בדימוס פרופ' עודד מודריק, מרצה באוניברסיטת אריאל ולשעבר סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, מסביר שיש להפריד בין הדין הפלילי לנורמות ציבוריות ואף לאפשרות להדיר אדם מפעילות ציבורית, בגלל טענות רבות נגד התנהלותו בעבר.
"ראשית, אם יש התיישנות והמעשים, אפילו מעשים מרובים, שהאדם עשה הם בעבר - הרי שלא ניתן להפעיל נגדו את הדין הפלילי. כמובן שיש התיישנות שונה לכל סוג של עבירה, ויש לא פעם תהליכים אפשריים שעוצרים את ההתיישנות אם הם ננקטו.

"לכן קודם כל צריך לברר את הסוגיה ולחקור אותה, גם אם לא תימצא עדות או מתלונן או מתלוננת מהזמן האחרון. צריך לברר אם יש התיישנות, על מה וכן הלאה. אבל יש תמיד לזכור שגם אם חלה התיישנות על מעשי עבר, ניתן לפעול נגד אדם במישורים אחרים לחלוטין. למשל אם האדם הזה מועסק בתפקיד ציבורי או מועמד לעסוק בתפקיד ציבורי, הרי שחקירת משטרה עם עדויות כאלו יכולה להביא למניעת המינוי שלו או לדרישה שהוא יתפטר מתפקידו.
"לעיתים גם ניתן להעמיד את האדם לדין משמעתי, אם כי גם בו יש התיישנות על עבירות. זה תהליך מורכב אבל הוא אפשרי. כאן אגב חשוב מאוד היחס הציבורי - אנחנו יודעים שברגע שיש ביקורת ציבורית קשה אז גם אנשים פרטיים מתחומים שונים, כמו אנשי תקשורת חזקים או בכירים אחרים, פרשו מתפקידם. כלומר גם אם האדם זכאי מבחינת החוק הפלילי אבל יש חקירת משטרה מרובת עדויות, הרי שיש דרכים נוספות שמעשיו של האדם בעבר ישפיעו על עתידו".
"חשוב שתהיה חקירת משטרה"
עם זאת, השופט בדימוס מודריק מציין כי לעיתים טענות או חשדות שעולים נגד אדם בדיעבד מהווים בעיה לא פשוטה עבורו, כיוון שאין לו דרך להתגונן.
"צריך לזכור שטענות על דברים שהיו בעבר הן מצב לא פשוט, למשל הטענות על רחבעם זאבי (גנדי) המנוח או להבדיל הטענות של גליה עוז, בתו של הסופר המנוח עמוס עוז. בשני המקרים האלה האדם המואשם לא יכול להתגונן כי הוא מת. יש כאן בעיה לא פשוטה, וגם אדם חי מתקשה להתגונן כי הרי אין לו אפשרות לעמוד לדין ולנקות את עצמו. בתביעה אזרחית אדם יכול לוותר על ההתיישנות ולעמוד לדין, אבל מבחינה פלילית אין אפשרות כזו וגם אף אדם לא יעמיד את עצמו בפני הימור כזה על החופש שלו.
"לכן המצב בעייתי מאוד מצידו של המתגונן שעומד מול זעם ציבורי רחב, וההתיישנות משאירה עליו את הצל בלי שיש לו מה לעשות בנידון. זו עוד סיבה למה חשוב שתהיה חקירת משטרה. כך לפחות אפשר יהיה לדעת אם התיק נסגר בגלל התיישנות או שאין בכלל עילה, וזה כבר משהו. בכל מקרה, לא בכל מצב הדין הפלילי הוא הפתרון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו