השופט במשפט החוזר: "אם אין סימני דם - האפשרות שזו הנעל של זדורוב על הג'ינס של תאיר שואפת לאפס"; אילנה ראדה: "האמת מתחילה לצוף"

מכה לתביעה במשפט זדורוב? "אי אפשר לקבוע את מידת הנעל לפי הטביעה על הג'ינס של תאיר ראדה ז"ל". כך אמר היום (שלישי) רפ"ק בדימוס ירון שור, מומחה טביעות הנעל של משטרת ישראל, בעדותו בבית המשפט המחוזי בנצרת. 

נוסף על כך, במהלך הדיון, כשהועלתה האפשרות שלא נמצאו סימני דם על סוליית הנעל של זדורוב, אמר השופט דני צרפתי: "אם אין סימני דם - האפשרות שזו הנעל של זדורוב על הג'ינס של תאיר שואפת לאפס".

העדות של המומחה מהמעבדה לזיהוי פלילי נחשבת קריטית מבחינת התביעה. במשפט הראשון, התקבלה עדותו על כך שבזירה נמצאה טביעת נעל ה"סלמנדר" של זדורוב על גבי מכנסיה של ראדה. אולם במהלך הערעורים שנידונו בבית המשפט העליון עלו ספקות לגבי אמינותה של טביעת הנעל. 

תחום עדותו של שור נותר מעורפל, אולם זדורוב הודה כי נעל ביום הרצח את נעלי ה"סלמנדר", שהן נדירות מאוד. לטענת התביעה, הוא ניקה את הנעליים באקונומיקה לאחר הרצח ולא השאיר עליהן עקבות דם של ראדה. 

מנגד, ההגנה הביאה במשפטו של זדורוב מומחה לשעבר מארה"ב, שטען כי אין מספיק בטביעת הנעל על מנת לקבוע כי היא שייכת לזדורוב.

"לדם יש בעיות להקלטת סימנים", אמר שור בדיון. "הוא יכול להיספג במשטח. מכנסי ג'ינס סופגים חלק, ויש להם טקסטורה אחרת. אם היא הוטבעה על גוף גלילי של אדם, יהיו גם עיוותים, גם עקבות כפולות וגם חלקיות. הסימנים שאותם אנחנו מחפשים יהיו לא רק עם סימני רקע, אלא גם ממוסכים על ידי עצמם. עקבה כפולה יכולה לזוז הצידה, ואז תראה 'מיש-מש' גדול מאוד.

"אנחנו רואים את הקו הנוצר בעקבה, וכשאנחנו מדברים על עיגולים, בנעליים יש עיגולים. זה עיגול דריכה, שנועל להקל על הנעל בסיבוב. כאן יש עיגול סיבוב".

על שאלתה של עו"ד מיטל חן רוזנפלד מהפרקליטות כיצד ביצע את מלאכת הפקת העקבות, השיב שור: "קיבלנו טלפון מראש מעבדת סיבים, שאמר שהמכנסיים הגיעו לבדיקה ונראה שיש שם עקבת נעל. ירדנו ואמרנו, 'אכן, סימן הנחזה להיות עקבת נעל'. שאלנו אם יש נעליים של החשוד. הנעליים נשלחו אלינו. עשינו הטבעת ניסיון בלי אותה אבקה כתומה. הטבעה ראשונית. את אותה הטבעה שמנו על הצילום הראשוני של המכנסיים, ושלחנו את הנעליים למכון לרפואה משפטית. בוצע חיפוש דנ"א, חיצוני ופנימי. התחלנו בבדיקה, סדרת צילומים ארוכה, כדי להעתיק בצילום את אותם עקבות וכתמי דם. למעבדת הצילום יש יכולות והרבה שיטות, אך הן לא הניבו תוצאות מספקות.

"שמענו על הצגה של עבודה על ידי מומחה מדנמרק, שיכול להעתיק סימנים בדם מעל אריגים בעזרת אלגינט. רצינו לשלוח את המכנסיים לדנמרק ולא נתנו לנו. ביצענו את אותם מעתקים, וגם אותם צילמנו. בסופו של דבר, יכולנו לשבת ולבדוק אם אותם סימנים שנחזו להיות עקבת נעל מתאימים לאותה נעל שקיבלנו לבדיקה, ובאיזו רמה ניתן להתאים אותם לנעלו של החשוד".

שור המשיך ופירט לגבי תהליך הבדיקה: "הנעל מצולמת מלמעלה. העקבה מוטבעת הפוך. את המעתקים אנחנו שמים על סלוליט שקוף. אני צריך להפוך את התמונות כדי שתתאמנה אחת לשנייה".

לאחר מכן, שור הציג בבית המשפט שקף של העקבות על גבי המכנסיים של ראדה ז"ל. "יש שש עקבות", אמר. "על הכיס הימני היו כמה עקבות, שהן אחת על השנייה. אנחנו זיהינו שלוש עקבות, כולן על הכיס הימני. ואז מצאנו עוד עקבה חלקית ביותר, שנמצאת מכוונת אל תחתית המכנסיים. זאת העקבה R6. חלק מהעקבות ייראו טוב יותר בצילום, חלק ייראו טוב יותר במעתק האלגינט. ניסיתי לשים את המעתק והתצלום אחד ליד השני, אבל זה עשה קושי בצפייה. אלו החומרים מלפני 15 שנה, ואני אראה בעזרתם את התהליך".

עו"ד חן רוזנפלד לשור: "בנעל שמאל יש חור קטן. תסביר מה זה".

שור: "באיזשהו שלב, אחד המומחים האחרים חשב שיכול להיות שאותן בדיקות לזיהוי דנ"א לא היו מדויקות מספיק, ואמר שצריך לחתוך חלק מהסוליה ולהפיק ממנה דנ"א. הוא חתך את הסוליה במקום שלא משפיע על הטבעות הניסיון, ובעוד מקום קרוב לעקב. לא קיבל תוצאות".

השופט אשר קולה שאל את העד: "למה זה לא משפיע על הטבעות הניסיון? החור הוא חור, בסדר. אבל יש שוליים של הקרע. וזה בא במגע עם הבריחה".

שור: "לא ביצענו הטבעות ניסיון באותו שלב".

קולה: "כלומר, אחרי החתך לא בוצעו הטבעות ניסיון, ולכן לא רלוונטי".

בעת היציאה להפסקה, פנתה אילנה ראדה, אמה של תאיר ז"ל, למומחה המשטרתי, ושאלה אותו: "למה חתכת את המכנסיים?". שור לא הגיב. בפרקליטות הגיבו לדברי ראדה: "המכנסיים נחתכו בחלק התחתון שאין עליו עקבות".

"למצוא טביעות כאלו על דם זה נדיר"

"נתמקד בחלק העליון של הנעל", אמר שור בהמשך עדותו, והתייחס לסימנים מסוימים בטביעת הנעל. "אנחנו מורידים את הטבעת הניסיון, ואנחנו רואים את הנעל. כל בר-דעת יכול לראות שהנעל לא יצאה ככה מבית חרושת, אלא מהשימוש בה. בהטבעת הניסיון אנחנו רואים את אותם חללים לבנים שנמצאים פה בעקבה. ואנחנו שואלים מהן אותן שריטות עמוקות מהסוליה. האם ייתכן שאני אדרוך בתוך דם ולא נראה? התשובה היא כן, כי הדם ממלא את החלקים. למצוא טביעות כאלו על דם זה נדיר, ובכלל ברכה".

אחר כך הצביע שור על תמונה של הכיס השמאלי במכנסיים, שבה מזוהה עקבה L1 הפונה למרכז המכנסיים. "אנחנו רואים שעל היקף הנעל יש מקומות בהירים ויש כהים. אנחנו רואים פסים בעקבה. שחור מלמעלה, שיוצר דמוי עיגול שבתוכו אי. אלו שתי שריטות, שבהטבעת הניסיון יוצרות את זה. את אותו הפגם ניתן לראות פה", המשיך שור. "הטענה שלי היא שאת אותן שלוש שריטות ניתן לראות בהטבעת הניסיון. בין שתי השריטות שסימנתי יש עוד שריטה בעקבה. למה זה נוצר? אני לא יודע. באמצע ראיתי רעש רקע. אם יש אלף שריטות ותפסת שתיים - לא תפסת כלום. אבל אם תפסת שלוש מתוך ארבע, ואחת לא נמצאת על הנעל - זה רעש רקע".

המומחה התייחס לכתם נוסף שמופיע על גבי המכנסיים. "הכתם קצת יותר כהה. הוא לא עגול מושלם, אבל מעוגל, וזה חלק מהנעל שנמצא במקום שבו אנחנו ממקמים את הנעל על העקבה. אז ההיקף יוצא פה. משהו מהעיגול הזה נראה בערך באותו מקום. כל דבר שנמצא על הנעל ויהיה אחד לאחד - זה נס גלוי".

פרקליטו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, אמר בתגובה: "ה'בערך' הזה הוא מאסר עולם".

השופט קולה ביקש משור להתייחס להערכתו כי מדובר בטביעת נעל מדגם "סלמנדר".

שור: "אם רואים את המילה 'סלמנדר', אז זאת הנעל. אין את המילה בעקבה, ויש על הנעל".

עו"ד הלוי: "תוציא את הנעליים. מסתירים מבית המשפט".

השופט קולה: "האם על הנעל, שיש לך אותה, כתוב 'סלמנדר'? תראה את זה".

שור הראה את הכיתוב על הנעל בהטבעת הניסיון, אך לא בטביעות הנעל.

השופט קולה: "החיבור שלהם יצר סבירות גבוהה. החיבור של הכל".

שור: "של כל העקבות".

השופט קולה: "נניח של'סלמנדר' יש שכיחות כמו אדידס. האם גם אז היית נשאר בסבירות גבוהה מאוד?".

שור: "על פי המידע שברשותנו, 'סלמנדר' הן נדירות בארץ".

השופט קולה: "אבל למה 'בסבירות גבוהה'? למה בסעיף אתה עולה, וכל הזמן 'אפשרי'? זה לא מסתדר לי מבחינה לוגית. אפשר להשוות את כולם לדרגת 'אפשרי בהחלט'. איך הם עולים לדרגת 'סבירות גבוהה'?".

שור: "בכל אחת מהעקבות יש כמות אינפורמציה מסוימת, שמאפשרת לי רק לעלות לדרגת 'אפשרי בהחלט'. לקחתי שתי עקבות של 'אפשרי בהחלט', ואני יוצר עקבה שמכילה את כל העקבות, בהנחה שאותה נעל הותירה את כל העקבות ומחברת את כל האינפורמציה. אני שואל את עצמי מחדש, יש אינפורמציה. האם היית נשאר באותה מדרגה של 'אפשרי בהחלט', או שמעלה ל'סבירות גבוהה'?".

השופט קולה: "מה המומחיות של אדוני לפענח את הסימנים? הלוגיקה הזאת שהובילה את אדוני מצויה גם אצלנו בראש".

שור: "בסולם החדש של מעבדת סימנים וחומרים, השמיטו את האפשרות לטפס בדרגות. היום יגיד מומחה הסימנים: בהנחה שאין זיקה בשלוש העקבות - הרי שהעניין מצמצם את האוכלוסייה".

בעקבות דברי המומחה, השופטים אשר קולה ודני צרפתי שאלו אותו אם המסקנות היו שונות לאור האפשרות שאנשים נוספים בקצרין, מקום הרצח, נעלו נעליים מדגם זהה.

השופט קולה: "זאת מידת הנעל הכי שכיחה. הרי הנתון היה משנה את המסקנות? הנקודה הרלוונטית לא נבדקה, כי העולים כן הביאו אותם (דגמים זהים של הנעל, ע"א) לארץ. לקצרין היתה עליה גדולה של עולים ממזרח אירופה. אני מאמין שהפסיקו לייצר, אבל גם השוטרים והתלמידים יכלו להביא את זה לארץ. הנקודה הזאת לא נבדקה. אם אדוני היה יודע ש-40 אחוז מתושבי קצרין הגיעו מארצות עם נעלי 'סלמנדר', ויכול להיות שהן הובאו לארץ - האם זה היה משנה את המסקנות של אדוני?".

שור: "סביר להניח שהיינו משמיטים את המסקנה האחרונה, לא את הראשונה".

השופט קולה: "אם אני פה מומחה לטביעות נעליים, אני יכול לצטט סקרים של נעליים. דוגמים על 500 איש ובודקים את זה. מה היינו מקבלים מסקר כזה בקצרין - זה תיאורטי".

שור: "לא אמרתי שזאת הנעל. בסעיף 4 ציינתי - 'נדירות מאוד בארץ'".

השופט צרפתי: "עשרה אחוז - זה נדיר מאוד? יצאו 500 איש מהסופר, אז גם אדידס לא יהיה נדיר מאוד. אנחנו מבינים את מה שאתה אומר, 'נדירות מאוד בארץ'. בהבנה שלי זה לא עשרה אחוזים".

השופט קולה: "אי אפשר להשוות את זה למיליוני אנשים, אלא לקבוצת אנשים פוטנציאליים, וזה לא נבדק על ידיכם. הייתי מצפה שהמשטרה תבדוק את זה. כתבת שאסרו עליך לעשות את זה, ואני לא יודע למה".

שור: "לא נעשתה בדיקה כזאת".

השופט צרפתי: "קשה מאוד להעלים שרידי דם על נעליים. מה זה עושה לסטטיסטיקה אם הנעל מתאימה לנעל שהטביעה את הסימנים? לא נמצאו סימני דם".

שור: "כשריססו במכון לרפואה משפטית הנעל זהרה בבלו-סטאר".

השופט צרפתי: "לא דנ"א, דם. בהנחה שאתה עושה את הממצאים שלך, מוסיפים לך נתון שאותה נעל היתה צריכה להיות עם שרידי דם. מה זה אומר מבחינת שאלת ההתאמה?".

שור: "אם מצאתי סימן בנעל שמצאתי גם בעקבה, ברמה שזאת הנעל, והסימן אומר שזאת הנעל - זה לא ישנה אם מצאתי סימני דם".

השופט צרפתי: "ויצטרכו להסביר מי העלים את שרידי הדם".

השופט קולה: "בנעליים האלה אין סימני שטיפה, לא שטפו אותן".

השלושה המשיכו בדיון ארוך לגבי האפשרות שלא יישארו סימני דם על הנעל אחרי שנמצאו טביעות שלה בדם. 

השופט קולה: "יכול להיות שהתביעה צודקת ששטפו באקונומיקה. אני לא יודע".

שור: "יש סימנים ויש חומרים. מומחה סימנים שמעיד על שריטה בנעל, האם אתה רוצה שיתעלם מהמידע?".

השופט קולה: "כאשר היה חייב להיות על הנעל הזאת דם, אם זאת הנעל של הרוצח, ברמה התיאורטית, האם זה לא היה משנה את המסקנה של אדוני?".

שור: "הייתי מעביר למומחה החומרים שיקבע איך לא נשאר דם. הייתי אומר שזה מאוד מוזר. אם לא נשארו סימנים והנעל לא נשטפה - מעולם לא העדתי. יש הפרדה במז"פ. זה לא התחום שלי. אני מעיד על הסימנים".

עו"ד חן רוזנפלד: "נעזוב את התיאוריה. הנאשם נעצר שבוע אחרי. אמר למי שאמר שהוא ניקה את הראיות? הסוליות הגיבו באופן חיובי לבלו-סטאר. זה חומר שמזהה דם סמוי, שיכול גם לטעות ולזהות חומרי ניקוי, ופירות וירקות. אי אפשר להגיד 'לא נמצא', קיימת אפשרות שהיה דם על הנעליים, יכול להיות שמדובר גם בחומרי ניקוי. בבדיקה ביולוגית, שמן הסתם חלק התכלה, לא ניתן היה להפיק פרופיל".

השופט קולה: "לא מעניין אותי הפקה. האם היו שרידי דם?".

עו"ד חן רוזנפלד: "היתה תגובה חיובית לבלו-סטאר".

השופט קולה: "האם אתה יכול לפי טביעת הנעל להגיד מה גודל הנעל?".

על כך השיב שור בשלילה.

בהמשך שאל השופט קולה את שור: "כמה פעמים הפקת טביעות נעליים מג'ינס עם דם? האם אי פעם נתת חוות דעת של דם על מכנסי ג'ינס?".

שור: "התשובה היא לא. על בדים - מעט".

לפני שהחלה החקירה הנגדית, דחה השופט קולה את בקשת הפרקליטה רוזנפלד לעשר דקות נוספות של חקירה. "יש לכם חוסר הבנה בסיסי במה שקורה בתיק הזה", אמר לה בהתייחס לדיון הנוכחי.

"אני רוצה לראות את הג'ינס והנעליים", אמר עו"ד הלוי בפתח החקירה הנגדית, ועטה כפפות.

שור אמר לו: "אסור לזהם את הנעליים בשביל ניסוי כזה או אחר".

עו"ד הלוי: "תסכים איתי שבעבודתך על כיס ימין פגעת ביכולת של המומחים אחריך לעבוד על כיס ימין".

שור: "בניסויים לא קרתה תקלה, לכן בכיס הימני נותרו כל הסימנים. ניתן להמשיך לעבוד, אבל יש עליו זיהומים של האלגינט".

עו"ד הלוי: "זה פגע וזו טעות. העדת בהליכים קודמים שדם לא בוחר להסתדר על ג'ינס בעיגולים, או בפסים, או בסימנים ייחודים".

שור: "אכן".

עו"ד הלוי: "סיפרת לנו על עקבות חלקיות נוספות, וכאלו שדומות בגודל. כמה עקבות חלקיות כאלו היו?".

שור: "אחת, שתיים, לא פירטתי. לפחות שתיים".

עו"ד הלוי: "כמה עקבות חלקיות? לא רשמת בחוות הדעת".

שור: "נכון. לא ציינתי אותן, וכתבתי שהן מתאימות בדגם ובגודל. עבדנו מאות שעות על העניין הזה".

עו"ד הלוי: "איפה דפי העבודה של אותן עקבות חלקיות? איפה השקפים שהנחת על הג'ינס?".

שור: "אין לנו. יש לנו את התצלום והטבעת הניסיון במקומות שבהם יש עקבות מסוימות. במקומות האחרים, לוקחים את הטבעת הניסיון ויש עקבה. לא עשינו דפי עבודה".

עו"ד הלוי: "יש סתירה בדבריך. כששמים את העקבה שמים את השקף בתוך דקה. איך נזקקת למאות שעות עבודה?".

שור: "זה לא פשוט כמו סטירת לחי. קשה מאוד לראות את העקבות האלה, כמו שחזיתם. גם כשראינו. אתה אומר, 'רק רגע, נצלם טוב יותר, נפיק מהפגם את המקסימום'. זה גוזל הרבה זמן. התהליך עצמו לוקח שעות רבות של עבודה".

לאחר מכן הוסיף שור: "היינו שמים על תצלום מסוים את כל אותן עקבות - היה טוב יותר. לא סימנו על תצלום מסוים את כל אותם חלקי עקבות. לקחנו כתמים של דם, ומהם ניסינו להעתיק את העקבות. ניסינו לשפר ולשכלל את השיטה, כי יש מקומות שבהם נותרו סימנים של האלגינט".

בהמשך החקירה הנגדית, עו"ד הלוי טען בפני שור כי הוא מוטה לטובת התביעה. "ממש לא", השיב המומחה. עו"ד הלוי הקרין קטע מתוך ראיון שנתן שור ביולי 2021. באותו ראיון אמר: "על הרצפה של תאיר יש עוד שלוש-ארבע עקבות נוספות של אותן נעליים, שמופיעות על האסלה. לא התייחסנו אליהן במשפט".

עו"ד הלוי לשור בבית המשפט: "אתה מאוד פסקני פה, ואז פונה אליך התביעה. אני אומר שבפנייה אלייך אני הבנתי, בתור אדם סביר, שאתה מוזמן לשנות את הדברים שאמרת. גם לגבי העקבות. הזמינו אותך ברמז עבה לשנות את הדברים. גם לגבי העקבות - 4,5,6, שהתייחסת אליהן. האם אתה מסכים לשאלה שלי?".

שור: "להיפך. אמרתי שאותן עקבות שאליהן לא התייחסנו היו על הרצפה. סימן שיכולה להיות עקבת נעל".

השופט קולה: "זאת תשובה מקוממת. כדי לקבוע שזאת עקבת נעל צריך את הנעל הספציפית. להגיד לבית המשפט, 'אני לא יכול לקבוע את עקבת הנעל בלי הנעל הספציפית' - זה מקומם. זה א'-ב' של גששים. הם הולכים אחרי עקבת נעל - מבלי לדעת באיזו נעל מדובר. כולם אומרים 'עקבת נעל'".

בשלב זה, עסק הדיון בעקבת נעל שנמצאה על גבי מכסה האסלה בתא השירותים שבו אותרה גופתה של ראדה ז"ל. שור נשאל על ידי השופט קולה אם הוא עומד מאחורי המסקנה בחוות הדעת שהגיש, כי מדובר ב"עקבה חלקית של נעל המוטבעת בדם, השונה מכל הנעליים שהתקבלו לבדיקה".

השופט קולה הוסיף: "בוא נדבר על הפיל שבחדר. היה ברור לכולם שיש שלוש עקבות זרות, או חלקי עקבות זרות. על זה דובר כל הזמן, ולכן אנחנו במשפט חוזר. אם מישהו היה חושב שאלו סתם סימנים אקראיים - לא היינו כאן. אנחנו כאן כי אלה עקבות נעל בלתי מזוהות של אף אחד שהיה בזירה, ולא של הנאשם, ועל העקבות האלה זלג דם".

בהמשך, הדיון שב לעסוק בראיונות שסיפק שור, שבהם אמר כי יש עקבות שלא נבדקו על הרצפה. השופטים שאלו מדוע לא בוצעו השלמות חקירה, ובפרקליטות השיבו כי לא רצו להרע את מצבו של הנאשם. עו"ד הלוי, מצידו, אמר כי לא ניתן להרע את המצב יותר.

לבסוף, הצדדים הסכימו כי אפשר לבצע השלמות חקירה - לעקבות הנעל, לתיק של זדורוב, לסכין ולנדן שנמצאו בזירה.

אילנה ראדה: "יש אלוהים בשמיים"

באחת ההפסקות, זעמה אילנה ראדה על צוות הפרקליטות שדרשו ממנה בדיון לא להעיר הערות, לאחר שהתייחסה לחיתוך שבוצע במכנסיים של בתה. "כשאני צורחת במשפט ואומרים לי 'תסתמי את הפה', אני מצפה מכן שלא תעירו הערה אחת. אתן צריכות להתבייש בזה".

אחת מהפרקליטות שאלה את ראדה מי אמר לה זאת, וראדה השיבה: "אל תגידי לי, 'מי אמר לך?'. עובדתית, אפילו השופט כעס עליכן".

כשהבחינו כי השיחה מצולמת, ביקשו הפרקליטות מראדה לסיים. בהמשך, אחד הפרקליטים ניגש לראדה ושוחח איתה. היא אמרה לו: "אני זועקת מדם ליבי, כשאני רואה את המכנסיים של הבת שלי מהזירה ששובשו".

אחר כך הוסיפה ראדה בראיון לכלי התקשורת: "אני מצפה מהן, כנשים בחבורה שמייצגת את המדינה, כשמכניסים את המכנסיים ואני מוכנה לעמוד בסיטואציות הכואבות האלה, שאני רואה דברים ששייכים באופן אישי לתאיר. כמה הם כואבים... לבוא ולהגיד לי לסתום? הגברים, השופטים, הפרקליטים, כבר היתה להם יותר רגישות מהנשים האלה. מדברים איתי על העצמה נשית? אומרת לי, 'אל תעירי הערות'".

על השאלה מה היא חושבת על הדיון היום, ענתה ראדה: "יש אלוהים בשמיים. סוף-סוף השופטים רואים בעין צודקת, ישרה והוגנת את הדברים שאנחנו זועקים במשך 15 שנה. היתה פה מערכת הזויה של פרקליטים ושל בית משפט, פושעת ברמה עבריינית אפילו. תודה לאל שזכיתי ליום הזה, להיות בריאה ושפויה כדי לראות שהאמת מתחילה לצוף".