סגנית השר וחברת הכנסת לשעבר פאינה קירשנבאום החלה הבוקר (רביעי) לרצות את עונש מאסרה באורך 10 שנים בכלא נווה תרצה.
פאינה קירשנבאום נכנסה לכלא, קרדיט: שמואל בוכריס
כזכור, בחודש מרץ בית המשפט המחוזי הרשיע את קירשנבאום, סגנית שר הפנים וחברת הכנסת לשעבר מטעם מפלגת ישראל ביתנו, בעבירות מתחום טוהר המידות ומעשי שחיתות שלטונית. נגזרו עליה בין היתר 10 שנות מאסר בפועל, קנס בגובה 900 אלף שקלים וחילוט בסך מיליון שקלים. בגין הרשעה זו הגישה קירשנבאום ערעור הן על הכרעת הדין והן על העונש שהוטל עליה, במקביל הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד לאחר ההכרעה בערעור.
"לאחר שמיעת ראיות התברר כי הנאשמת, לקחה שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם במשך כשש שנים משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה", קבע בהכרעת הדין השופט ירון לוי.

בחודש אוקטובר בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה ודחה את בקשתה של קירשנבאום לעיכוב ביצוע מאסרה עד לאחר הכרעה בערעור שהגישה בגין הרשעתה ובגין העונש שהוטל עליה. בין היתר קבע בית המשפט בהחלטתו כי "על פני הדברים נראה כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין להתקבל אינם מן המשופרים"
במסגרת ההחלטה, קבע בית המשפט כי "כידוע הכלל הוא שנאשם יחל לרצות את עונשו מיד לאחר מתן גזר הדין בעניינו. הגשת ערעור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את עיכוב הביצוע, ועל הנאשם מוטל הנטל לשכנע כי הטעמים התומכים בעיכוב ביצוע העונש גוברים על האינטרס הציבורי שבביצועו המיידי. העבירות שבהן הורשעה המבקשת הן בעלות חומרה יתרה, כך במיוחד לנוכח ריבוי העבירות והצטברותן. במעשים שביצעה המבקשת כמפורט בהכרעת הדין, יש כדי לפגוע פגיעה קשה באמון הציבור בתקינות פעילות המנהל וב'כללי המשחק' הדמוקרטיים. הם פוגעים באמון שנותן משלם המיסים באלה המופקדים על תקציב המדינה, ובאמונתו כי השימוש בכספים אלה ייעשה משיקולים עניינים ולטובת הציבור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו