בעידן שבו כל אחד יכול להפוך ל"עורך דין חובב" בלחיצת כפתור, מערכת המשפט הישראלית ניצבת בפני תופעה מדאיגה חדשה: שימוש בבינה מלאכותית להמצאת פסקי דין שלא היו ולא נבראו. כך עולה מהחלטה של רשם ההוצאה לפועל בלשכת פתח תקווה, אביעד איגרא, שחשף כיצד חייב במזונות הסתמך על שבעה פסקי דין מומצאים בניסיון לבטל עיקול כספי פנסיה. רשם ההוצאה לפועל הזהיר בהחלטתו מפני "המצאת פסקי דין" באמצעות בינה מלאכותית - "מוטב להסתמך על האמת הטבעית מאשר על הבדיה המלאכותית".
החייב, שנמנע מתשלום מזונות לבתו יותר משנתיים וחצי וצבר חוב של 137,283 שקלים, הגיש בקשה לביטול צו מימוש כספי הפנסיה שלו, תוך שהוא מסתמך על ארבעה פסקי דין שלטענתו תומכים בעמדתו. החייב צירף מראי מקום ואף "ציטט" מתוך פסקי הדין קביעות לכאורה שתומכות בטענותיו.
לאחר בדיקה מעמיקה, גילה הרשם איגרא כי פסקי הדין הללו לא נמצאים במאגרי המידע המשפטיים וכי מספרי ההליכים שצוינו מתייחסים לפסקי דין אחרים שכלל אינם עוסקים בנושאים שטען החייב. בהמשך, גם כשהתבקש להבהיר, הגיש החייב שלושה פסקי דין "נוספים" שגם הם התבררו כהמצאה. בסופו של דבר, הודה החייב כי הסתמך על תוצאות שהופקו באמצעות בינה מלאכותית "מבלי לבדוק לעומק את תוכן פסקי הדין בשל חוסר גישה למאגרים המשפטיים המלאים".
בהחלטתו המנומקת, הזהיר הרשם איגרא מפני התופעה החדשה: "הקלות לקבלת מידע זה על ידי כל משתמש עלולה לגרום למגיפת הטעיה בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל וליצור מבוכה ומבולקה בהליכים המשפטיים".
הרשם הדגיש כי אמנם הטכנולוגיה יכולה לשמש ככלי יעיל לייעול השירות המשפטי, אך שימוש "בטרם עת או בצורה חסרת אחריות יכולה להעמיס על ההליך המשפטי, לעכבו, לסמא את עיני המותב שבדין מרוב פסיקה שאין בינה ובין המצב המשפטי כהוא זה".
בהתייחס לבקשת החייב לגופה, דחה הרשם את הטענה כי אין לעקל כספי פנסיה בחוב מזונות. "בניגוד לחוב כספי רגיל אשר החוק מעניק רשת הגנה מסוימת לחייב, הרי שבחוב מזונות מוסרות רשתות ההגנה ואלו אינן עומדות לטובת החייב", הבהיר.
הרשם הוסיף: "החייב אשר לא נוקף אצבע לזכויותיה הכספיות של הקטינה לקיום בכבוד כיום, מבקש הגנה שלא קיימת בחוק, לזכויותיו הסוציאליות שלו בעתיד". הרשם איגרא הזכיר כי על פי חוק ההוצאה לפועל, "מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל... דינו – מאסר שנתיים", והדגיש כי גם צד שאינו מיוצג אינו רשאי להמציא פסקי דין או ציטוטים שגויים.
"בשים לב להתנהלות ה'בינה המלאכותית' בהמצאת פסקי דין, החלטות ומראי מקום מזויפים, אין מנוס מן המסקנה כי מוטב להסתמך על האמת הטבעית מאשר על הבדיה המלאכותית", קבע הרשם בהחלטתו.
למרות חומרת המקרה, הטיל הרשם הוצאות מינימליות של 1,000 שקלים על החייב, בהתחשב בהתנצלותו ומאחר ש"מדובר במגיפה המצויה רק בראשיתה ולא ברור מידת הידע של באי לשכות ההוצאה לפועל שלא להשתמש בכלים מלאכותיים היוצרים כאוס".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו