תופעת הפגיעה בילדי גנים הפכה בשנים האחרונות לתופעה שכיחה, אולם שופטת בית המשפט השלום הסתפק באחרונה בגזר דין מקל של עונש מאסר על תנאי לסייעת לשעבר בגן ילדים, בת 36, לאחר שהורשעה בתקיפת פעוטה בת שנתיים ותשעה חודשים בשני אירועים נפרדים. השופטת טל תדמור-זמיר גם הורתה על צו מבחן למשך שנה ופיצוי בסך 4,000 שקלים להורי הפעוטה.
על פי כתב האישום, באירוע הראשון, בשעה שהפעוטה ישבה על כיסא צמוד לאחד השולחנות ואכלה ארוחת בוקר, הנאשמת הרחיקה אותה משולחן האוכל באגרסיביות בכך שתפסה את זרועה ומשכה אותה לאחור. בהמשך האירוע, "הנאשמת הרימה את הקטינה תחת זרועה והובילה אותה לחדר המשחקים, שם הושיבה אותה באגרסיביות על כיסא והשאירה אותה לבדה למשך כ-8 דקות, כשהיא בוכה".
חמישה ימים מאוחר יותר, בעת שהילדים בגן שהו בחדר המשחקים, הוציאה הפעוטה לשון לעבר אחד הילדים ולאחר מכן לעבר הנאשמת. בתגובה, הנאשמת ניגשה לקטינה, תפסה בחזקה בזרועה ומשכה אותה בכוח. בהמשך, הרימה אותה באופן שאחזה מתחת לשתי הזרועות שלה בכוח והושיבה אותה בפראות בצד החדר.
במהלך הדיון, אמה של הפעוטה העידה כי "בהיות בתה בת שנתיים ו-8 חודשים עולמם קרס, המשפחה עברה משבר גדול, בתם עברה אבחון ומאז היא מטופלת אחת לשבוע". האם הוסיפה כי "הסרטונים 'רצים לה מול העיניים' כל אימת שהיא עוצמת עיניים", וכי האירוע הוביל לכך שהיא "נמנעת מלהביא ילדים נוספים לעולם, כיוון שהיא לא סומכת על אף אחד שיטפל בהם כמו שצריך".
הסייעת, רווקה בת 36 ואם יחידנית לילדה בת 5, מסרה כי באותה עת היא התמודדה עם מעמסה רגשית על רקע מתיחות ביחסים עם אבי בתה, שהכחיש את אבהותו, בד בבד נאלצה לקחת על עצמה תפקידים נוספים בגן, כיוון שהגננת נעדרה ממנו. שירות המבחן התרשם כי "הנאשמת נעדרת מאפיינים אלימים באישיותה וכי ביצוע העבירות בוצע על רקע עומס רגשי ושחיקה בעבודה, ואינו תואם את התנהלותה בדרך כלל. מאז האירוע עזבה הנאשמת את תחום הטיפול בפעוטות, "למדה קורס מבקרת איכות בבית ספר להנדסאים ועברה הכשרה מקצועית והיא עובדת במקצוע משנת 2021 במשרה מלאה".
התביעה טענה כי "במעשיה הנאשמת פגעה בערכים המוגנים שעניינם שמירה על שלמות הגוף והנפש של קטינים, כמו גם בציבור הורי הקטינים ששולחים את ילדיהם למסגרות חינוכיות". מנגד, ההגנה "ביקשה לדחות כל ניסיון להפריז בחומרת האירוע" וציינה כי "בסופו של יום הנאשמת הורשעה בעבירה שמצויה ברף הנמוך של עבירות האלימות".
בגזר דינה קבעה השופטת טל תדמור-זמיר כי "מדובר בהתנהגות אגרסיבית שלא לצורך, כלפי פעוטה רכה בשנים, ופגיעה בתחושת המוגנות של הקטינה, כמו גם בתחושת הביטחון והמוגנות של הוריה". עם זאת, השופטת נתנה משקל ל"הודאתה, הבעת החרטה והצער בגין מעשיה ונסיבותיה האישיות המורכבות" של הנאשמת, כמו גם ל"שינוי שערכה הנאשמת בפן התעסוקתי - שינוי שהפחית עד מאד את הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו