בית המשפט המחוזי בירושלים הטיל על המדינה אחריות ישירה למעשה מגונה שביצע שוטר במתלוננת פגיעה. בפסק דין שעשוי להשליך על אופן הפיקוח במשטרת ישראל, דחה בית המשפט את ערעור המדינה והגדיל את סכום הפיצוי ל-635 אלף שקלים. התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין ד"ר אסף פוזנר וגלעד לסר.
במרכז הפרשה עומדת אישה בת 48 המתמודדת עם סכיזופרניה פרנואידית, שפנתה למשטרה בתלונה על חשד להתקנת מצלמות בדירתה. למרות שהתלונה נגנזה, השוטר מסר לה כי עניינה "בטיפול" והציע שישלח שוטרים לבדוק את טענותיה. בהמשך, הגיע בעצמו לדירתה, העמיד פנים כי הוא בודק את תלונתה, וניצל את אמונה בו כדי לבצע בה מעשים מגונים חמורים.
פגיעה קשה בכבודה ובאוטונומיה שלה על גופה
על פי חוות דעת רפואיות, האירוע גרם להחמרה משמעותית במצבה הנפשי של המתלוננת. מעבר למחלת הסכיזופרניה ממנה סבלה, התפתחה אצלה הפרעת דחק פוסט-טראומטית, כאשר 30% מנכותה הנפשית הכוללת נובעת מהאירוע. בית משפט השלום פסק לה פיצוי של 500 אלף שקל בגין נזק לא ממוני, בציינו כי המעשים "פגעו באופן קשה בכבודה ובאוטונומיה שלה על גופה ועל חייה, במיוחד לאור מצבה הנפשי והאמון שנתנה בשוטר כאיש חוק שאמור לסייע לה".
בית המשפט מתח ביקורת חריפה על המשטרה, וקבע כי "מתן אפשרות גישה כה נרחבת למערכת המידע המשטרתית, גם אם היא נובעת מצורך קיים, פותחת פתח רחב לניצול לרעה". השופטים דחו את טענת המדינה שלא יכלה לצפות את מעשי השוטר, וקבעו כי עליה לנקוט באמצעים למניעת שימוש לרעה במערכת.
בסופו של דבר, דחה בית המשפט את ערעור המדינה על אחריותה לאירוע ועל גובה הפיצוי, וקיבל את ערעור התובעת. נוסף על הפיצוי המקורי, נפסקו לה 120 אלף שקל עבור הוצאות נסיעה, לאחר שהוכח כי אינה מסוגלת עוד להשתמש בתחבורה ציבורית עקב פחדים וחרדות שפיתחה.
"מדובר בפסק דין בעל חשיבות מהותית החורגת מעניינה של התובעת", אמר עו"ד גלעד לסר, שייצג את התובעת. "בתי המשפט עמדו על החשיבות של בקרה על מערכות המחשוב של המשטרה והצורך בבקרה על כניסה לתיקים בכלל, ולתיקים סגורים בפרט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו