השופטים במשפט נתניהו דחקו בצדדים להזדרז: "גם הנצח קצוב בזמן"

היום (רביעי) התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בתיקי האלפים. הדיון היה דיון יזום מצד השופטים שהתקיים ללא נתניהו כדי לבחון האם ניתן להביא את הצדדים לידי הסכמות שיובילו לקיצור זמני החקירה.

"לא נעים לי להגיד, אנחנו לא יודעים מה לעשות, יש לנו 3 בימים בשבוע במחוזי בתל אביב, גם הנצח קצוב בזמן", אמרה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן.
סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד הדגיש לאורך הדיון כי ההגנה לא תאפשר שהפעם הראשונה שנתניהו יתמודד עם שאלות לגבי פריטים, תהיה במסגרת החקירה הנגדית.

השופט שחם העלה כי ישנן מאפיינים לפרטי הסיקור אשר חוזרים על עצמם, וכי אפשר להתחיל לראות מהי התועלת שולית הפוחתת במעבר פרטני על כך פריט ופריט. "אני מתחיל להתרשם שהתועלת השולית פוחתת כל כך עד שקשה לזהות", אמר.

עו"ד חדד השיב בתגובה כי לשיטתו העובדה שנתניהו לא נחקר ולא נשאל על חלק מהפריטים הללו במהלך החקירה במשטרה, מחייבת שתהיה גרסה של ראש הממשלה ביחס אליהם. "כשחוסכים ועושים חקירת אקספרס משלמים עליה ביוקר" אמר.

בהגנה ציינו כי אם התביעה תיתן רשימה של פריטים שהם לא מתכוונים לחקור עליהם בחקירה הנגדית, הם יוכלו להסכים שלא להתייחס אליהם, אולם, עו"ד יהודית תירוש מההגנה ציינה כי היא יכולה להתחייב לכך מראש. "הכל קשור להכל ואנחנו לא רוצים להתחייב בשלב הזה למה נחקור ולמה שלא נחקור".

השופטים דחקו בהגנה לתת הארכת זמן וביקשו לנסות לרכז חלק מהפריטים. בנוסף, השופטים פנו לצדדים וביקשו מהם לנסות להגיע לעובדות מוסכמות או להסכים על דברים שאפשר לדלג עליהם. בנוסף, למחלוקת בין התביעה להגנה ביחס לפריטי סיקור המופיעים בכתב האישום.

בהתאם, המדינה הגישה הודעה שבה הדגישה כי היא מייחסת מודעות לנתניהו ל-315 דרישות הסיקור המצורפות לכתב האישום. עוד ציינה כי לא נטען מעולם שנתניהו היה מודע באופן ספציפי לכל אחת ואחת מהדרישות שבהן לא ניתן "לצבוע" מי מעורב בדרישה – הוא או בני משפחתו, ביחד ולחוד. ביחס לדרישות אלה הדגישה התביעה כי כתב האישום מייחס לנתניהו מודעות כללית לקיומן.

במהלך הדיון הציג עו"ד עמית חדד כי מתוך 315 הפריטים בכתב האישום, 82 מתייחסים לאירועי צנזורה עצמית ותכתובות פנימיות בתוך אתר וואלה, שלגביהם לא הייתה מעורבות של נתניהו, ו-59 פריטים נוספים אינם כוללים מעורבות שלו או של בני משפחתו. לטענת ההגנה, אין בכתב האישום סעיף שמייחס לנתניהו מודעות לכך שמתווכים מטעמו פנו לטובת סיקור באתר וואלה. עו"ד חדד הוסיף כי כאשר התביעה מעוניינת לציין מודעות, היא עושה זאת באופן מפורש: "כשהתביעה רוצה לציין מודעות, היא יכולה".

השופטים התייחסו לטענות ההגנה והציגו בפני עו"ד חדד סעיפים מתוך המענה לכתב האישום. השופט עודד שחם ציין כי "עולה לכאורה שיש הבנה שיש כאן טענה למודעות כללית, גם אם היא לא נטענה בצורה מפורשת". בתגובה, הדגיש עו"ד חדד כי כתב האישום הוא המסמך המרכזי שקובע את יריעת המחלוקת, ולא מסמכים נוספים שהוגשו במהלכו. השופטים ציינו כי הם אינם מתכוונים לאפשר תיקון של כתב האישום בשלב זה, והבהירו כי מדובר בשלב בעייתי מבחינה דיונית ומהותית.

עו"ד יהודית תירוש, נציגת התביעה, השיבה כי כתב האישום אינו דורש תיקון וכי הוא "מדבר בעד עצמו". לדבריה, המבנה שבו התביעה מייחסת לנתניהו מודעות ספציפית וכללית ברור להגנה, ואין מקום לקביעות ביניים מצד בית המשפט בשלב זה של ההליך. "הבקשה שלנו היא להמשיך את ההליך הפלילי כסדרו, ובית המשפט יכריע בסופו של דבר האם הפרשנות שלנו נכונה או לא, על פי הראיות שיוגשו בתיק", הדגישה.

בסיום הדיון, השופטים ביקשו להתחיל את הדיונים בשעה מוקדמת יותר, בשעה 09:00. עו"ד חדד התייחס לכך ואמר כי חשוב לו שנתניהו יגיע לדיונים, גם אם הוא אינו במלוא כושרו: "השבוע אפילו התלבטנו האם להגיש בקשת דחייה, לאחר שההצבעות בכנסת הסתיימו בשעה 02:00 בלילה". עוד הוסיף כי יש לזכור שנתניהו הוא אדם בן 75, המנהל תפקיד כפול כראש ממשלה וכנאשם. "חוק יסוד הממשלה מניח שניתן לאזן בין שני התפקידים, ואנחנו מנסים במאמצים על-אנושיים לעשות זאת". חדד סיים בהתחייבות להחזיר תשובה לשופטים בנוגע לשעות הדיונים הקרובות.