בית המשפט קבע: צו איסור הפרסום יסויג - והתיר לפרסם את שמו של החשוד המרכזי בפרשת המסמכים הסודיים

צו הפרסום על פרשת המסמכים הסודיים סויג, וכעת (ראשון) ניתן לפרסם כי אלי פלדשטיין, אחד מדובריו של בנימין נתניהו, נעצר ונחקר לפני כמה ימים על ידי השב"כ והממונה על הביטחון במערכת הביטחון. בנוסף, הותר לפרסום כי "עד כה ישנם ארבעה עצורים המעורבים בפעילות, חלקם גורמי מערכת הביטחון".

בית משפט השלום דן בפרשה הביטחונית שמסעירה את לשכת ראש הממשלה. במסגרת הפרשה, יש חשד של הדלפת מסמכים מסווגים שהגיעו לכדי "פגיעה באחת ממטרות המלחמה בעזה", כך על פי החשדות. פרקליטו, עו"ד אילן כץ, טען שהוא שוחרר. המשטרה ביקשה להאריך את מעצר שלושת החשודים בשמונה ימים. לפיד וגנץ הודיעו כי בעקבות הפרשייה, ימסרו הערב הצהרה משותפת לתקשורת.

עוד הותר לפרסום עד כה כי אדם אחד נעצר במסגרת הפרשה. כלי תקשורת רבים, בהם "ישראל היום", ביקשו מבית המשפט להסיר את צו איסור הפרסום. ראש הממשלה בנימין נתניהו גם כן הצטרף לבקשה, והאשים את השב"כ מדוע דווקא פרשה זו.

"חשיפת הפרשה תסייע לציבור לדעת את האמת"

משפחות חטופים הגיעו לדיון בבית המשפט. בפתח הדיון, אלי שתיוי, אביו של עידן שתיוי ז"ל שגופתו מוחזקת ברצועה, אמר: "באנו לפה בעצם אולי טיפה ללחוץ, אבל כמובן במסגרת היכולות של בית המשפט, ואנחנו סומכים על בית המשפט, שיקבע באמת אם אנחנו יכולים לחשוף את הכול, לשמוע ולהוריד את החיסיון. זה בדיוק מה שרה"מ ביקש, גם להוריד את החיסיון הסודיות של העניין. אם זה יכול לפגוע בחטופים או במו"מ או בביטחון ישראל, כמובן עדיף לא לפרסם. אנחנו רוצים לדעת את זה פשוט".

אייל, בן דודו של החטוף עופר קלדרון, אמר: "מטרות המלחמה ועתידה של המדינה זה הדבר הכי חשוב. אנחנו כאן כדי לוודא שזה קורה כמו שצריך". כשנשאל לגבי טענות לנתניהו או ללשכתו, השיב: "כרגע אני לא יודע את הפרטים, אני לא יכול לטעון לזכות או לחובת אף אחד עד שאני שומע את הדברים. אני רוצה להבין אותם, ואז אוכל להתייחס. אני כאן כדי לעשות את זה".

עינב צנגאוקר, אימו של מתן החטוף בעזה, אמרה בפתח הדיון בבית המשפט: "אדוני כבוד השופט,
תחילה אני רוצה להודות לך על האפשרות לדבר כאן בבית המשפט. אני מרגישה שיותר משנה אני זועקת ואף גורם בממשלה לא שומע את זעקתי, ואולי דרך הבמה הזאת יהיו מי שיפתחו את אוזניהם ויקשיבו לזעקה".

"יותר מחצי שנה שמשפחות רבות ואני מתריעים כי עסקאות חטופים מטורפדות שוב ושוב על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בשיחות עם גורמי ביטחון בכירים עולה תמונה עובדתית של שורת מהלכים שנתניהו ביצע לסיכול עסקאות שמנעו ממני לקבל בחזרה את בני מתן; צמצום המנדט לגורמי המשא ומתן ומניעתם ליציאת משלחות, סירוב כינוס ישיבות הקבינט, הוצאת הודעות לתקשורת שמחבלות במו״מ, חזרה מהסכמות, הקשחת עמדות, דרישה לקיים מבצעים צבאיים בניגוד לעמדת הקבינט".

"בשבוע שעבר החלו להתפרסם חלקיקי מידע על פרשה שצריכה להרעיד את המדינה. מהכוורת המצומצמת של ראש הממשלה יצאו ידיעות מעוותות אשר בפועל שירתו שתי מטרות: 1. הצדקת טרפודי העסקה, תוך חיזוק לכאורה של טענות נתניהו נגד עסקה, למרות שהיו מנוגדות לעמדה המקצועית של מערכת הביטחון. 2. ⁠דה לגיטימציה למשפחות החטופים, לסמן אותנו כאויב. פגיעה והשתקת הזעקה והמחאה שלנו המשפחות למען עסקה".

"בשנה הזו, בזמן שזעקנו ונלחמנו למען עסקה שתחזיר אלינו את אהובינו, חברי הממשלה והקואליציה הפכו אותנו לאויבי העם, הסיתו והקבילו אותנו לאותן נוחבות שחטפו את יקירנו. נתנו במה לאנשים שקראו לנו בוגדים ברחובות, זרקו עלינו ביצים, דחפו וניסו לדרוס אותנו. איבדנו הכל, אנחנו נלחמים בציפורניים שלנו בשביל לאסוף את השברים, והממשלה לא רק שלא מגנה את האלימות כלפינו, אלא מעודדת ותומכת בה - בזמן שחלקנו מקבלים איומים אמיתיים על חיינו.

"אני מתחננת וזועקת פה, בבית המשפט, חשפו את הפרטים של הפרשה. מגיע לנו להיישיר מבט אל האמת, מגיע לציבור לדעת מה קורה במחשכים של הכוורת של נתניהו, מה נעשים עם חומרי המודיעין, כיצד הביטחון של כולנו הפך למסחרה בידי פוליטיקאים. בשנה האחרונה הפכנו לשק החבטות בידי אותם פוליטיקאים שסילפו ועיוותו את האמת באופן שפוגע במאבק להצלת החטופים, פוגע בעסקה. מטרתו של מבצע התודעה היתה לסייע בטירפוד העסקה - וזה הצליח למתכנני ומבצעי המבצע: העסקה טורפדה.

"החטופים עדיין נמקים, נאנסים ונרצחים במנהרות, וכעת אנחנו רואים שיש חשדות כבדים להתנהלות פסולה חמורה ואולי אף פלילית. אלמלא הייתה עסקה ביולי, היינו יכולים להציל את 6 החטופים שנרצחו בסוף אוגוסט, חשיפה של הפרשה תסייע לציבור לדעת את האמת על טיפול הממשלה בנושא, לחשוף מי מהווה את המכשול לעסקה ויכולה להציל את החטופים שלנו שממתינים למדינת ישראל להוציא אותם מהגיהינום".

עו"ד אילן כץ, סנגורו של החשוד ששוחרר בתנאים מגבילים ביקש לא להתיר פרסום פרטיו. "מדובר באדם צעיר נמצא בתחתית ההיררכיה בפרשה הזאת. חזקת החפות חזקה. לא היה בקשר עם החשוד המרכזי. עומדת לו זכות לפרטיות. בפרסום שמו לא יסייע לעותרים. בפרסום שמו לא יהיה פרט מועיל".

עו"ד מיכה פטמן, סנגורו של חשוד נוסף בפרשה: "מניח שמרשי לא היה מתנגד לפרסום שמו. הוא חושב שלא עשה משהו לא בסדר. הביא מידע למשרד ראש הממשלה במטרה שלכל מקבל החלטות לגבי החטופים יהיה את מירב המידע".

עו"ד סבוראי, מייצג את מי שכונה "הצינור" בפרשה: "פרטים רבים נמצאים בחוץ כולל זהותו. טובתו היא שדברים יתפרסמו".

החשד: אחת הפרשיות הביטחוניות החמורות שידעה ישראל

על פי החשד, מדובר באחת הפרשיות הביטחוניות החמורות שידעה ישראל, הכוללת הדלפת מסמכים מסווגים לתקשורת הזרה. הפרשה, הנחקרת על ידי שב"כ, החלה בעקבות הדלפת מסמך מסווג ליומון הגרמני "בילד", ובו הנחיות לכאורה של הנהגת חמאס בנוגע לניהול המשא ומתן על החטופים.

על פי הערכות, להדלפה היו שתי מטרות עיקריות: להציג את צמרת צה"ל ומערכת הביטחון כמי שממדרת את נתניהו ואנשיו ממידע, וליצור רושם שלחמאס אין עניין בעסקה. מהפרשה עולה חשד כי לשכת ראש הממשלה פעלה לסכל עסקת חטופים בניגוד למטרות המלחמה.

החקירה חשפה חשדות לדרכי פעולה פסולות בלשכת ראש הממשלה, חלקן אף נחשדות כפליליות, כולל אפשרות למעורבות של בכירים שטרם נחקרו בפרשה.

החקירה שמתנהלת בימים אלו נדרשת לבחון האם בהדלפת החומרים על-ידי החשודים יש נזק ביטחוני ממשי, או אף חשש לחשיפת מקורות ושיטות של מערכת הביטחון. דבר נוסף שנבחן בחקירה הוא מי אישר את הדלפת המסמכים המסווגים, האם החשודים פעלו על דעת עצמם או שמא קיבלו הנחיות מגורמים בכירים יותר.

לשכת ראש הממשלה מסרה אמש תגובה שבה טענה כי "המסמך שפורסם כלל לא הגיע ללשכת רה"מ מאמ"ן, וראש הממשלה למד עליו מהתקשורת. האדם המדובר מעולם לא השתתף בדיונים ביטחוניים, לא נחשף או קיבל מידע מסווג, ולא לקח חלק בביקורים סודיים. ובכלל, מגוחך לומר שפרסום כתבה אוהדת לישראל בעיתון גרמני - שבו פורסם מסמך שכמותו פורסמו קודם לכן באישור ובסמכות - גרם נזק כלשהו למשא ומתן לשחרור החטופים, או לביטחון ישראל. להיפך, זה סייע למאמץ ובוודאי שלא פגע בו".

בלשכת רה"מ טענו לאכיפה בררנית, ואמרו כי "מאז תחילת המלחמה ועד היום אנו עדים לשיטפון של הדלפות מגמתיות ופליליות מישיבות קבינט סודיות, דיונים ביטחוניים סגורים, דיונים חסויים הקשורים לשחרור חטופים; הדלפת הסרטון המבושל נגד חיילינו בשדה תימן, וההדלפה של ח"כ גלעד קריב מתוך ועדת החוץ והביטחון. תמוה מאוד מדוע מכל ההדלפות הללו, דווקא מסמך זה - שתוכנו היה ידוע לכל וסייע למדינת ישראל - זכה לחקירה כה אגרסיבית ומגמתית".