בעקבות חשש שיתגייס לצבא הרוסי: צעיר לא יורשה לעזוב את ישראל

בית המשפט מנע מבחור צעיר לטוס לרוסיה בשל חשש שהוא מעוניין להתגייס לצבא הרוסי, זאת לאחר שהוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס שהגישו הורים נגד בנם הבגיר, בטענה כי בכוונתו לנסוע לרוסיה ולהתגייס לצבא הרוסי, דבר אשר עלול לסכן את חייו.

הבקשה דנה בהשלכות הנסיעה על הבן, לאור עברו הנפשי והחברתי, והחליטה להותיר על כנו את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא נגדו. השופטת קבעה כי יש להעניק לו כלים להתמודד עם החיים החברתיים והרגשיים לפני שיינתן לו אישור לצאת לחו"ל.

ההורים טענו כי בנם מתכוון לנסוע לרוסיה בכוונה להתגייס לצבא הרוסי, וזאת על פי שיחות ששמעו מתנהלות בביתם, ושיחות רבות שביצע בנם ללשכת גיוס ברוסיה. ההורים הביעו דאגה כנה מכך שבנם עלול להעמיד את חייו בסכנה בשל החלטותיו.

עורכת התסקיר מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה ועורך הדין של הבן טענו שאין עילה למנות לו אפוטרופוס, שכן אין ראיות לכך שהוא אינו מסוגל לדאוג לענייניו באופן קבוע או זמני. הם ביקשו מבית המשפט לדחות את הבקשה ולבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ.

מנגד, הבן לא הכחיש את כוונתו לנסוע לרוסיה, אך ציין כי מטרת הנסיעה היא לטיול קצר, בו הוא מתכוון להתחקות אחר שורשי משפחתו ברוסיה. לדבריו: "אני מבין את הדאגה של ההורים שלי לגבי הגיוס, אני לא מתכוון להתגייס לשום מקום". עוד הוסיף כי בעבר תכנן לנסוע לרוסיה עם משפחתו, אך בשל חרדות לא יצא למסע.

השופטת נחמיאס קבעה כי למרות שאין עילה למנות אפוטרופוס לבן לצמיתות, יש עילה להגבלת יציאתו מהארץ לאור נסיבות המקרה. היא ציינה כי הטענה של הבן על טיול ברוסיה אינה מתיישבת עם העובדה שלא רכש כרטיס חזרה לישראל. בית המשפט קבע כי הגם שהמשיב מסוגל לנהל את ענייניו באופן כללי ואין עילה למינוי אפוטרופוס לכל ענייניו, בכל הנוגע לשאלה הספציפית של נסיעה לחו"ל, בית המשפט לא התרשם כי למשיב יש יכולת לנהל את ענייניו.

בין היתר נקבע כי מאחר שהמשיב מצהיר על עצמו כמי שאינו יוצר קשר עם אנשים, מהתסקיר עולה כי המשיב אינו מכין לעצמו אוכל (אימו מכינה לו), הוא גר בבית הוריו, אינו עובד, יוצא מהבית לצורך כושר גופני בלבד, ועבד במשך חודש וחצי בלבד, על מנת לחסוך כסף לנסיעה לרוסיה ואין לו יכולתו לנהל את ענייניו בכל הנוגע לנסיעה לחו"ל, כאשר להבנתו פניות טלפוניות לגורמים ממשלתיים של מדינת היעד יכולות לסייע לו ולהדריך אותו כאשר הוא נוסע עם כרטיס לכיוון אחד למדינה הנמצאת במצב מלחמה וכאשר הוא מסתמך על סכום של 3,700 שקלים בלבד, שאמור להספיק לטיול, כניסה לאתרים, לינה כלכלה וכרטיס חזור לישראל.

"שוכנעתי כי במעבר החד מאדם המנהל את כל חייו בבית הוריו, לאדם הנוסע לבדו למדינה הנמצאת במלחמה, ללא מיומנות בסיסית של תקשורת עם אנשים, בשלב זה אף אם באופן כללי אין עילה למינוי אפוטרופוס, יש עילה למינוי אפוטרופוס לצורך מתן הסכמה לנסיעה לחו"ל", כתבה השופטת והוסיפה: "יש להסתפק בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו של המשיב, במקרה זה – החלופה הינה בדמות הותרת צו עיכוב היציאה מן הארץ על כנו".

בית המשפט הורה לבסוף כי תוקף צו עיכוב היציאה מן הארץ יהא למשך שנה כאשר במשך השנה על לשכת הרווחה והאפוטרופוס לדין להפנות את הצעיר לגורמי טיפול מתאימים, לשם קבלת כלים שיאפשרו לו להתמודד עם הסביבה, ליצור קשר מינימאלי עם אנשים, ולהתארגן בצורה שקולה לנסיעה לחו"ל. בנוסף יש לסייע לו למצות את זכויותיו בבטוח הלאומי.