בג"ץ פרסם היום (ראשון) את פסק הדין בעתירה למנות נשיא לבית המשפט העליון וקבע שיש לכנס את הוועדה למינוי שופטים בהקדם - ולהצביע על מינוי נשיא. מדובר במכה לשר המשפטים יריב לוין, שמסרב לכנס את הוועדה זה זמן רב. כזכור, כמה ניסיונות לפשר בין הצדדים למינוי נשיא עליון לא הצליחו לאחרונה.
השר לוין על מינוי השופטים: "יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור" // דוברות הרשות השופטת
בג"ץ, כזכור, נתן לשר שבועות כדי להגיע לפשרה, אבל המגעים כשלו ולוין התעלם מהקריאה המפורשת של השופטים. כעת, כאמור, שופטי בג"ץ הורו לכנס את הוועדה ולאפשר הצבעה על מינוי הנשיא.
לפי פסק הדין, בית המשפט העליון הוציא צו מוחלט וקבע פה אחד כי על שר המשפטים לממש את חובתו לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא העליון תוך 14 ימים, ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא. באשר לבחירת שופטים לבית המשפט העליון על-ידי הוועדה, שמצריכה הסכמה רחבה של שבעה חברי ועדה מתוך תשעה, נקבע כי אין עילה להתערב בה.
תפקיד הנשיא, נזכיר, לא מאויש כבר כמעט 11 חודשים, ומאז פרישת הנשיאה אסתר חיות באוקטובר אשתקד ממלא את מקומה השופט עוזי פוגלמן. לוין ניצל עד כה את סמכותו כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים כדי לא לאפשר הצבעה - שבה הוא יודע כי יש את הרוב הדרוש למינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון, על-פי שיטת הסניוריטי שאותה הוא מבקש לאתגר.
השופטים לא חייבו את השר לקיים הצבעה
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ וביקשה כי יורה ללוין להפעיל את סמכותו ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון. בפסק הדין צוין כי עמדת העותרת וגם היועצת המשפטית לממשלה היא שכשמתפנה משרת נשיא, השר מחויב לכנס "במהירות הראויה" את הוועדה לצורך בחירת נשיא חדש.
השופטים קבעו כי יש "לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון תוך 14 יום ממועד מתן פסק הדין, ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא כאמור בסמוך לאחר חלוף פרק הזמן הנדרש". בכל הנוגע לבחירת שופטים לבית המשפט העליון על-ידי הוועדה, נקבע כי אין עילה להתערב בה בעת הזאת.
"מאז חודש אוקטובר 2023 לא מכהן נשיא במינוי קבע בבית המשפט העליון, ובית משפט זה פועל בהרכב חסר של שני שופטים, לאחר פרישתן של נשיאת בית המשפט העליון חיות ושופטת בית המשפט העליון ברון. עובדה זו קשורה בהימנעות שר המשפטים, אשר מכהן כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, מהפעלת סמכותו לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא ושופטים לבית משפט זה. על רקע זה ביקשה העותרת כי בית המשפט יורה לשר להפעיל את סמכותו האמורה ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון".
"לב המחלוקת בין הצדדים היא השאלה אם השר חייב לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון", נכתב בהחלטה. "לעמדת העותרת והיועצת המשפטית לממשלה, כאשר מתפנה משרת הנשיא כאמור, השר מחויב לכנס 'במהירות הראויה' את הוועדה לצורך בחירת נשיא חדש; לגישתן, השר הפר בענייננו את חובתו. מנגד, השר טוען כי גם כאשר מתפנה משרת נשיא בית המשפט העליון, מוקנה לשר שיקול דעת אם יש למנות נשיא חדש; וכי מדיניות השר היא שאין למנות נשיא כאמור, אלא לאחר השגת הסכמה רחבה בוועדה למינוי זה".
חוות הדעת העיקרית נכתבה על-ידי השופטת וילנר, שהדגישה בראשית הדברים כי בנוגע לבחירת נשיא בית המשפט העליון על-ידי הוועדה "חל ההסדר הקבוע, ולפיו לצורך בחירתו כאמור נדרש רוב רגיל בוועדה".
השופטת וילנר ציינה בפסק דינה, כי "אמנם מסור לשר שיקול דעת בשאלה מתי יש לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון; וכי השר רשאי להביא בחשבון את השקפתו בדבר הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי".
"מדיניות השר - משנה את המנגנון הקבוע בחוק"
הודגש כי לנוכח האמור ואף על פי שבמשך למעלה משנה, "נמנע השר מכינוס הוועדה לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון, ולא מכהן בו נשיא במינוי קבע במסגרת הדיון בעתירה דנן כיבד בית המשפט את שיקול דעתו של השר, ואת ניסיונו להביא למינוי נשיא בית המשפט העליון על בסיס הסכמה רחבה בוועדה. בשל כך, ולנוכח רגישות הסוגיה, במשך פרק זמן משמעותי נמנע בית המשפט מהכרעה בעתירה ומהתערבות בשיקול דעתו של השר באשר להפעלת סמכותו הנדונה".
ואולם, הודגש כי "מטיעוני השר עולה שמדיניותו היא שאין למנות נשיא לבית המשפט העליון כל עוד לא מושגת הסכמה רחבה ביחס למינוי; וכי דומה שמבחינת השר, אין מניעה שלא ייבחר נשיא לבית משפט זה במשך פרק זמן בלתי מוגבל".
השופטת וילנר קבעה כי "משמעות מדיניות זו היא הענקת משקל בלעדי ומוחלט לשיקול שעניינו הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי, ואי-הענקת כל משקל לתכלית העיקרית של החקיקה הרלוונטית – מניעת מצב שבו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון. בהתקיים התנאים הנדרשים למינוי לפי החוק; כמו גם אי-הענקת כל משקל לפגיעות ולנזקים הכבדים אשר נגרמים לבית המשפט העליון, לרשות השופטת ולמערכת אכיפת החוק, בשל אי-מינוי נשיא כאמור".
"נקבע כי הלכה למעשה, מדיניות זו משנה את המנגנון הקבוע בחוק לבחירת נשיא בית המשפט העליון, וחורגת מהוראות הדין. הודגש כי לנוכח כל האמור, הרי שלמרות רגישותה הרבה של הסוגייה, ושאיפת בית המשפט להביא לסיומה ללא צורך בהכרעה שיפוטית, בנסיבות האמורות לא נותרה ברירה אלא להכריע בה לגופה ולקבוע כי מדיניות השר מנוגדת לדין ואינה יכולה לעמוד".
וילנר ביקרה את לוין, והשוותה את החלטתו למצב שבו הכנסת לא תמנה נשיא מדינה, רק בגלל שאיפה שהנשיא ייבחר בהסכמה רחבה.
"אין לקבל את טענת השר, שלפיה שופטי בית משפט זה מצויים בניגוד עניינים בכל הנוגע לדיון בעתירה. הודגש כי האינטרס שימונה נשיא בית המשפט העליון, אשר משמש גם כראש הרשות השופטת, אינו אינטרס פרטי של בית משפט זה, של שופטיו או של מי מהם, אלא אינטרס של הציבור כולו, בשים לב לחיוניות מינוי נשיא כאמור לתפקודן התקין של הרשות השופטת ושל מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל. צוין, כי העניין של שופטים בכך שייבחר נשיא לבית המשפט העליון הוא עניין ציבורי אשר נובע מתפקידם וקשור אליו, וממילא אינו מהסוג שמקים ניגוד עניינים אישי אסור.
"עם זאת, הודגש כי לנוכח רגישות הסוגיה ונגיעתה למוסד בית המשפט העליון, יש לנקוט ריסון ואיפוק מרביים ביחס להפעלת ביקורת שיפוטית על האופן שבו מממש השר את סמכותו הנדונה; וכי כך פעל בית המשפט במקרה דנן".
השופטת וילנר ציינה כי "לנוכח כל האמור, הרי שבחלוף למעלה משנה, שבה נמנע השר מכינוס הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון; משהתברר כי אין מניעה מבחינתו שלא ימונה נשיא כאמור במשך זמן בלתי מוגבל, וכי מדיניותו אינה מייחסת כל משקל לתכלית החקיקה הרלוונטית – בנקודת הזמן הנוכחית אין מנוס מקביעה כי מדיניות השר מנוגדת לדין, וכי על השר לממש את חובתו ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון. לנוכח האמור, נקבע כי יש להוציא צו מוחלט, כמפורט בראשית הדברים.
"בכל הנוגע לבחירת שופטים לבית המשפט העליון על-ידי הוועדה, נקבע כי בהינתן שהחוק דורש רוב מיוחד לצורך בחירתם, הרי שמדיניות השר, שלפיה יש לבחור שופטים כאמור על-יסוד הסכמה רחבה בוועדה, אינה מתעלמת ממטרת החקיקה הרלוונטית, ועל כן אין עילה להתערב בה בעת הזאת. עם זאת, הודגש כי חזקה על חברי הוועדה כולם, שינקטו בכל צעד אפשרי על מנת לקדם את הליך בחירתם של שופטים חדשים לבית המשפט העליון בהתאם לאמור בחוק.
לשר לא ניתנה זכות עודפת במסגרת מנגנון הבחירה
השופט שטיין הצטרף לתוצאת פסק דינה של השופטת וילנר ולחלק מנימוקיה. "השופט שטיין הגיע למסקנה זו מנימוקים משלו שבבסיסם לשון החוק, ההיסטוריה החקיקתית של הוראות החוק הרלוונטיות, והכלל של משפט מינהלי אשר קובע כי חובתו של בעל תפקיד שלטוני למנוע את שיתוק המערכת עליה הוא מופקד, לבדו או עם אחרים, הופכת את סמכותו לסמכות שחובתו להפעילה", נכתב.
עוד ציינו כי "כפועל יוצא מכך, שר המשפטים אמנם רשאי לקדם פשרות והסכמות, בין היתר, כדי להבטיח מינויי שופטים שמשנתם תואמת את השקפותיו הערכיות והאידאולוגיות, ובידו הסמכות והכוח שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אולם בהגיעו לנקודת המשבר ולשיתוק המערכת של בתי המשפט שהחל להתהוות — כפי שקרה במקרה הנוכחי — הוא חייב לכנס את הוועדה במהירות הראויה".
השופט גרוסקופף הסכים לתוצאת פסק הדין והצטרף לעיקרי הנמקתה של השופטת וילנר. גרוסקופף הדגיש כי "על פי הוראות החוק הרלוונטיות, מעבר להיותו חבר בוועדה, לשר המשפטים לא ניתנה זכות עודפת במסגרת מנגנון הבחירה של נשיא לבית המשפט העליון, כגון זכות וטו בהצבעה או זכות הכרעה במקרה של שוויון בקולות".
עוד נימק השופט כי "שר המשפטים מכהן אומנם כיו"ר הוועדה, אך הסמכות שהוקנתה לו במסגרת זו, בקשר להליך הבחירה של נשיא לבית המשפט העליון, תחומה לכינוס הוועדה בהינתן צורך מערכתי במינוי נשיא, כאשר שיקולים אחרים שניתן לשקול בהקשר זה, ובכלל זה שיקול ההסכמה הרחבה, הם בהכרח משניים לשיקול הליבה שעניינו הצורך האמור. בנסיבות העניין, משלא התגבשה הסכמה רחבה, ובהיעדר שיקול לגיטימי אחר המצדיק דחיית מימוש הצורך המערכתי האקוטי במינוי נשיא בית המשפט העליון, מחובתו של השר ליזום את הפעלת מנגנון הבחירה של הוועדה לצורך האמור".
העתירה שהוגשה לבג"ץ דורשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ולמנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון. עוד דורשים העותרים שהוועדה לבחירת שופטים תמנה שני שופטי ביהמ"ש עליון נוספים, משום שהעליון פועל בהרכב חסר.
התנועה לאיכות השלטון טוענת כי המצב הנוכחי, שבו בית המשפט העליון פועל ללא נשיא קבוע קרוב לשנה, הוא חסר תקדים ופוגע קשות בתפקוד הרשות השופטת ובעקרון הפרדת הרשויות. בעתירה הודגש כי חובתו החוקית של שר המשפטים היא לכנס את הוועדה ולקדם את מינוי הנשיא והשופטים החסרים.
לפני כשבועיים הבהירו שופטי ביהמ"ש העליון כי אם שר המשפטים לוין לא יכנס את הוועדה לבחירת שופטים - לא יהיה מנוס ממתן פסק דין בעתירה.
"לא לגרור את ישראל למשבר חוקתי"
עו״ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, מסר: ״בג״ץ קבע בפשטות את שכולנו ידענו מראש, לא יתכן בית משפט עליון ללא נשיא. אני קורא לשר המשפטים יריב לוין להתנהל באחריות, לקיים את פסיקת בג״ץ ולפעול בעצמו לכנס את הוועדה ולבחור נשיא".
"אם שר המשפטים חלילה יבחר שלא לפעול כך, על הוועדה להתכנס ולבחור את נשיא בית המשפט העליון. דעתי היא כמובן שטובת עם ישראל שהדבר יעשה על ידי שר המשפטים. חבריי להנהגת לשכת עורכי הדין ואני לא נרפה עד לכינוס הועדה לבחירת שופטים ובחירת נשיא שאין עליו מורא - זולת מרותו של הדין״.
מטה המאבק ״חופשי בארצנו״ הגיב גם כן על פסיקת בג״ץ: ״אנו מחזקים את בית המשפט העליון על פסיקתו החד משמעית, פה אחד, בעניין החובה למנות נשיא קבוע ומצפים משר המשפטים לוין לציית במיידי לפסק הדין במלואו ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים".
"מצער מאוד שהגענו למצב בו השר לוין ממשיך לנסות גם בזמן מלחמה לקדם את ההפיכה המשטרית שהביאה את המדינה לשפל היסטורי חסר תקדים, זאת במקום לעשות חשבון נפש על חלקו באחריות שהביאה עלינו את האסון הנורא של 7 באוקטובר. טוב שעדיין יש שומרי סף בישראל, המחאה ברחוב תתעצם ותמשיך לשמור גם על הדמוקרטיה בישראל״.
התנועה לאיכות השלטון מסרה תגובה: "התנועה מגנה בחריפות את דבריו חסרי האחריות של שר המשפטים יריב לוין. תגובתו הבוטה והמזלזלת לפסיקת בג"ץ מהווה המשך ישיר למדיניותו הפסולה של התעלמות מהחוק ופגיעה בעקרונות הדמוקרטיה. השר לוין מאשים את בית המשפט בניגוד עניינים, אך מתעלם מניגוד העניינים החמור שבו הוא עצמו שרוי - כשר המשפטים המסרב למלא את חובתו החוקית".
עוד מסרו: "טענתו של השר כי הצו 'מנוגד לחוק מפורש' היא שקרית ומטעה. בית המשפט הבהיר היטב כיצד פרשנותו של השר לחוק היא זו שמנוגדת ללשונו ולתכליתו. האשמת בית המשפט ב'השתלטות כוחנית' היא צביעות מזעזעת מצד מי שניסה לרמוס את עצמאות הרשות השופטת ולהכפיף אותה לרצונותיו הפוליטיים. הטענה כי הצו הוא 'סטירת לחי' למצביעי הקואליציה היא דמגוגיה זולה".
תפקידו של בית המשפט הוא "להגן על שלטון החוק ועל זכויות כלל האזרחים", מסרו בתנועה ובנוסף: "לא לרצות קבוצה פוליטית זו או אחרת". התנועה הוסיפה כי "איומו של השר שלא לעבוד עם נשיא בית המשפט העליון שייבחר כדין הוא חציית קו אדום נוספת, המעידה על זלזול מוחלט בעקרון הפרדת הרשויות. אנו קוראים לשר המשפטים לחזור בו מדבריו המסוכנים, לכבד את פסיקת בג"ץ ולמלא את תפקידו כנדרש בחוק. אם אינו מסוגל לעשות זאת, עליו להתפטר מתפקידו לאלתר. הדמוקרטיה הישראלית חזקה מכל ניסיון לפגוע בה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו