פרסמה פרטים אישיים - ונתבעה: פעילה חברתית תפצה ב-35 אלף שקלים אישה טרנסג'נדרית

ביהמ"ש קבע כי נעמה ויצמן תשלם 34,600 שקלים לאישה שאת פרטיה האישיים פרסמה בפייסבוק ובטוויטר • הפוסט כלל כתב תביעה נגד סופר פארם, יחד עם שמה, כתובתה ומספר תעודת הזהות של התובעת • ויצמן טענה כי הפרסום נעשה בתום לב • התובעת: "לפרסום יש השלכות חמורות על שמי הטוב, בעיקר לאור היותי חלק מקהילה מועדת לפגיעה"

בית משפט (אילוסטרציה). צילום: אורן בן חקון

בית המשפט פסק לאחרונה פיצויים בסך 34,600 שקלים לתובעת, אישה טרנסג'נדרית, בגין פגיעה בפרטיותה מצד פעילה מוכרת ברשתות החברתיות, נעמה ויצמן. הסוגיה המרכזית בתביעה עסקה בפרסום בלתי מורשה של פרטים אישיים בפייסבוק ובטוויטר, שנמשך על פני כמעט שנה.

אפליקציות של רשתות חברתיות: טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם, צילום: Thomas Ulrich / Pixabay

לפני קצת יותר משנה, פרסמה ויצמן פוסט בפייסבוק תחת הכותרת "אייטם ראשוני! תביעה הוגשה הבוקר נגד סופר פארם כי רוקח אמר 'אתה' למישהו שהזדהה כאישה". הפוסט כלל את כתב התביעה, בו הופיעו פרטים אישיים כגון שם התובעת, כתובתה ומספר תעודת הזהות שלה. פרסום דומה פורסם גם בחשבון הטוויטר של הנתבעת, בו נוספה האמירה: "התחלנו רשמית. בהצלחה שיהיה פה!"

למחרת, ביקשה התובעת מויצמן להסיר את הפוסט או לצנזר את הפרטים האישיים שלה, אך זו מחקה את הפרטים האישיים רק לאחר כ-17 שעות, ולא עשתה כן בטוויטר - אלא רק לאחר כשנה.

התובעת טענה כי מדובר בפגיעה חמורה בפרטיותה, כאשר פרסום פרטיה האישיים ברשתות החברתיות גרם לה להשפלה, פחד ואיומים מצד משתמשים אחרים. בנוסף, הדגישה התובעת כי מדובר בהשלכות חמורות על שמה הטוב, בעיקר לאור היותה חלק מקהילה מוחלשת ומועדת לפגיעה.

ביהמ"ש קבע פיצויים (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

מנגד, טענה ויצמן כי הפרסום נעשה בתום לב, וכי מדובר בזכות הציבור לדעת ובחופש הביטוי. לטענתה, לא הייתה כל מניעה חוקית לפרסם את כתב התביעה, ולא הייתה מודעות לפגיעה שיגרום הפרסום.

הרשם הבכיר, מילאד תלחמי, פסק כי אכן הייתה פגיעה בפרטיותה של התובעת, וכי פרסום של פרטים אישיים, כולל מספר תעודת הזהות וכתובת המגורים, מהווה פגיעה חמורה בפרטיות, כפי שמוגדר בחוק הגנת הפרטיות. השופט קבע כי הפרסום לא נעשה בתום לב, וכי התנהלותה של ויצמן, בעיקר בהמשך, מעידה על חוסר רגישות וזלזול כלפי תחושותיה של התובעת.

"פרסום שמה, כתובת מגוריה ומספר תעודת הזהות של התובעת פגעו בפרטיותה בשלוותה ובתחושת הביטחון האישי שלה," קבע. עוד הוסיף כי "מדובר באמירה המעידה על זלזול וחוסר רגישות כלפי תחושות התובעת והפגיעה בפרטיותה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר