במהלך ישיבת הממשלה שאישרה את אופן בחירתו של נציב שירות המדינה, כפי שפורסם בכאן 11, שר המשפטים יריב לוין נענה לקריאותיהם של חלק מחברי הממשלה לפטר את היועמ"שית, והכריז כי הגיעה העת לחדש את הרפורמה המשפטית. "אם יהיה לנו רוב בקואליציה - נוכל להגיע להסכמות עם האופוזיציה", אמר ואיזן.
בסוף השבוע פרסם עיתונאי "הארץ" בר פלג כתבה שניתחה מדוע מחאת השמאל נגד הממשלה מסרבת להתרומם. אין מי שרוצה לשוב אל ימי הרפורמה כמו שהשמאל רוצה. שממש משתוקק שלוין יחדש את האש במבעריו. שופטת העליון ענת ברון, שפרשה לאחרונה, ניסתה לשכנע בשני ראיונות מלטפים שאף שאיננו רואים אותה - המהפכה המשפטית כאן בינינו.
היועמ"ש לשעבר מנדלבליט בכנס עורכי הדין: "ביטול עילת הסבירות - ריסוק מערכת המשפט" // שמואל בוכריס
גם נשיאת העליון לשעבר דורית בייניש אמרה דברים דומים, ממש כמו יועמ"ש בתי המשפט בחוות הדעת על נציב הביקורת על השופטים שכתב זאת, וכן המשנה ליועמ"ש גיל לימון בחוות דעת אחרת. יותר משהם רואים מהפכה משפטית, הם מקווים לה.
בניסיון הראשון של הרפורמה של לוין, לא רק שהוא כשל לחלוטין ונותר ללא הישג - אלא שבג"ץ רק הוסיף לבצר את כוחו, חולל מהפכה משטרית, הסמיך עצמו להתערב בחוקי יסוד ורומם אותו מעל הרשות המכוננת. כך יהיה גם סופה של רפורמה סבב ב': הימין ייכשל, יקרע את החברה הישראלית ויחזק את השמאל.
רבבות מפגינים בקפלן נגד הרפורמה המשפטית // צילום: גיתי פלטי
שני השרים שהציעו את פיטורי היועמ"שית הם שני השרים הכושלים של הממשלה - איתמר בן גביר בביטחון הפנים ובצלאל סמוטריץ' באוצר. שנה שלמה אמרו המשפטנים שלולא התערבות בג"ץ בחוקי יסוד - המחוקקים יעשו צחוק מהחוקים הללו ויחוקקו חוקים פעוטים כחוקי יסוד. והנה בא סמוטריץ' כדי להוכיח שהם צדקו, והציע לחוקק את "חוק יסוד: המילואימניקים" - פופוליזם חוקתי בזבזני בתקופה שבה יש לקצץ.
כשלוין מתאפק
לוין היה צריך להשיב לסמוטריץ' ולבן גביר כפי שהשיב לשופט פוגלמן בישיבת הוועדה לבחירת שופטים: בשעת המלחמה לא מבצעים פעולות שיפוררו את אחדות החברה. כמו ההימנעות המוצדקת של לוין ממינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון. אבל לא, מה שלוין אוסר על הוועדה לבחירת שופטים הוא מתיר לממשלה בשעת מלחמה.
"גם בג"ץ משתולל בשעת המלחמה, שר המשפטים יושב בשקט?", טען כנגדי מקורב ללוין. והוא צודק, בג"ץ אף פעם לא הצטיין בצניעות ובהבנת האינטרס הציבורי. רק לאחרונה יעל וילנר, שאמורה להיות מהקולות הצנועים של בג"ץ, הוציאה צו על תנאי מטעמי יעילות בעתירה למינוי יצחק עמית לנשיא העליון. מהי הדחיפות בצו כזה? לא ברור.
חוסר האחריות של השופטים לא מתיר חוסר אחריות לנבחרי הציבור. אהרן ברק ביצע את המהפכה המנהלית והחוקתית במשך כ־30 שנה, לאט ובחוכמה. יריב לוין לא יחולל מהפכה באבחת שנה אחת. שמרנים אמיתיים אמנם פועלים בנחישות, אך בסבלנות ובאחריות. הכנסת לא יכולה לשתוק אחרי פסק דין הסבירות, אך לכל זמן ועת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו