לוחם בצה"ל לשעבר ומנהל ברשת המונה עשרות סניפים, הגיש בקשה לבית המשפט לביטול איסור נשיאת נשק, זאת בעקבות צווי הרחקה שהוגשו נגדו על ידי גרושתו. בית המשפט דחה את בקשתו וציין כי החוק בישראל אינו מכיר בזכות אדם להחזיק ולשאת נשק כזכות יסוד.
בבקשה לבטל את איסור נשיאת הנשק נטען כי בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, הגבר חש כי הוא נזקק לנשיאת נשק. עוד הוסיף וטען כי הוא היה בעבר לוחם גבעתי ונלחם בעופרת יצוקה ואף נשא נשק במסגרת עבודתו כקב"ט במקומות שונים במהלך חייו. כהיום, כך טוען, הינו עובד כמנהל ברשת שמסתובב בין 52 סניפים ואף מוציא טיולים למקומות מסוכנים, ובנסיבות אלו קיימת לו הזכות לשאת נשק.
מנגד, טענה האישה כי יש לדחות את הבקשה. לטענתה היא חשה בסיכון מצידו של המשיב. המבקשת אף פירטה לבית המשפט שכשבועיים לפני הגשת הבקשה הגישה בקשה לישוב סכסוך שלאחריה הוגשה הבקשה לביטול איסור נשיאת נשק. בעניין זה טען הגבר כי פעל בתום לב והגיש את הבקשה לבית המשפט לאחר שפנה למשרד הפנים ואין קשר בין הדברים.
האישה אף הוסיפה וטענה כי פנתה למשטרת ישראל פעמים רבות. לטענתה בעבר המשיב עישן סמים ואינה יודעת אם משתמש גם היום. עוד הוסיפה כי התנהגותו אימפולסיבית ובלתי צפויה ובנסיבות אלו מעלה חשש כבד בנוגע לנשיאת נשק.
השופטת עפרה גיא, ציינה בהחלטתה כי גם כיום ארבע שנים לאחר שבני הזוג התגרשו היא התרשמה כי קיימת עצימות בסכסוך בין הצדדים וכי האישה חשה בסכנה. השופטת גם ציינה כי העובדת הסוציאלית לסדרי דין ציינה בדיווח שלה כי קיימת רמת סיכון בינונית וזאת לאור טענות שני הצדדים לאלימות רגשית האחד כלפי השני וטענות של שליטה וטענות של הטרדה שנטענו על ידי האישה וטענות של קושי בקבלת סמכות וגבולות ולהסכמת שני הצדדים כי הם נמצאים ברמת קונפליקט גבוה.
"בנסיבות אלו אני סבורה כי יש בביטול איסור נשיאת נשק בכדי להוות סיכון לשלום בן משפחה ואין מדובר בנשק שדרוש למשיב לשם הגנה עצמית מפני סכנה ממשית", כתבה השופטת. "אומנם כל אדם בישראל חש סכנה לאחר ה-7 באוקטובר והמשיב אף מתגורר באשקלון ובית המשפט אינו מקל ראש בכך אך לעת הזאת לא התרשמתי כי מדובר בסכנה ממשית ואין מדובר בפגיעה בעבודתו של המשיב".
והוסיפה: "החוק בישראל אינו מכיר בזכות אדם להחזיק ולשאת נשק כזכות יסוד ובמיוחד כאשר מול זכות זו של המשיב, עומדת זכותה של המבקשת להגנה על חייה ולחיות בביטחון אישי. בנסיבות אלו ובאיזון בין זכותו של המשיב לשאת נשק ולבין זכותה של המבקשת להגנה על חייה וחיים בביטחון אישי, בחרתי להעדיף את זכותה של המבקשת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו