נציגו של שר המשפטים לשופטי העליון בעתירה למינוי נשיא לעליון: "אתם בניגוד עניינים"

בג"ץ דן הבוקר (חמישי) בעתירה של התנועה לאיכות השלטון, שדורשת לחייב את שר המשפטים יריב לוין למנות נשיא קבוע לעליון ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים. העתירה נדונה בפני השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.

השופטים החליטו כי שר המשפטים צריך לתת הודעה מעדכנת עד ל-8 באוגוסט כדי לתת הזדמנות להידברות ולהגיע להסכמות: "נוכח החשיבות הרבה שאנו מייחסים להידברות והסכמות ובשים לב למורכבות ורגישות הסוגיה נדונה, צריך לתת ניסיון להידברות".

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי "המצב הנוכחי, שבו בית המשפט העליון פועל ללא נשיא קבוע, הוא חסר תקדים ופוגע קשות בתפקוד הרשות השופטת ובעקרון הפרדת הרשויות".

ב"ישראל היום", פורסם לראשונה כי נשיא המדינה יצחק הרצוג מתווך בשבועות האחרונים בין שר המשפטים יריב לוין לבין ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, זאת במטרה לנסות להגיע להסכמה בין הצדדים למינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון.

עוד נודע כי במסגרת התיווך עלתה הצעה שלפיה עו"ד מיכאל ראבילו, המקורב לנתניהו, ימונה לשופט בעליון וכי השופט יצחק עמית ימונה לנשיא העליון, אך לוין סירב להצעה.

עו"ד ראבילו הוא דמות ידועה במערכת הפוליטית והוא משמש היועץ המשפטי הקרוב ביותר לנתניהו. ראבילו חתום על ניהול המו"מ הקואליציוני להרכבת הממשלה והוא גם ייצג את נתניהו בעתירות לבג"ץ בשלל נושאים, ביניהם חוק הנבצרות.

השר חייב למנות?

השופט גרוסקופף: החוק אומר "ראה שר המשפטים כי יש למנות שופט". כלומר 'ראה' את הצורך במינוי שופט". האם ייתכן ששר המשפטים אינו רואה שיש צורך במינוי שופט לעליון?

ציון אמיר: רואה.

גרוסקופף:  אדוני אומר שיש עוד שיקול דעת מלבד הצורך למנות.

ציון אמיר: אם נקבל את פרשנות אדוני המשמעות היא...

גרוסקופף: אני לא מפרשן, אני מעלה אפשרות.

וילנר: זו לא דעתנו, אנחנו שואלים.

גרוסקופף: יש לו שיקול דעת בשאלה האם יש צורך למנות, אבל אדוני אומר שהוא מכיר בצורך למנות.

אמיר: אם נקבל את הדעה הזאת אפשר היה להקשות יותר מדוע המחוקק לא היה ברור בעניין הזה? הרי מרגע שהתפנה מקום, קטגורית השר חייב למנות. אבל זה לא כך. הוא הותיר לשר שיקול דעת גם כשיש חוסר. הסמכות הזאת ניתנה כי למשפטנים יש רוב על נבחרי הציבור בוועדה.

גרוסקופף: בכל זאת, החוק אומר מתי יש לכנס את הוועדה. החוק אומר "כאשר יש צורך". ובנוגע לנשיא, נראה שהצורך במינוי נשיא הוא ברור. בהינתן הצורך הברור מה מרחב שיקול הדעת שלא לכנס את הוועדה לבחור?

וילנר: התשובה שלכם היא שיש שיקול דעת. אני מוכנה להניח אבל אתם אומרים בעיתות מלחמה נצרכת הסכמה רחבה. אני רוצה לשמוע מאדוני.

אמיר: שיקול הדעת אינו אין סופי, אבל הוא גם לא אפסי.

וילנר: בסדר נניח שיש שיקול דעת, תגיד מה הוא.

אמיר: יש לנו מציאות חברתית קשה מאוד מחלוקת ציבורית פוליטית קשה מאוד. מאז הרפורמה המשפטית שהכריז עליה שר המשפטים ועד היום נקלעו החברה הישראלית והרשויות עצמן למצב של מחלוקת נוקבת קשה שקורעת את החברה הישראלית, בגלל השאלות הללו שבין השאר נידונות כאן היום. 7 באוקטובר הביא אותנו לקצה. האם אפשר שלא לשקול את הדברים האלה?

סמכות רשות או חובה?

השופט שטיין: לפי המשפט המנהלי, כאשר יש סמכות, אלא שהעדר הפעלתה פוגע ברשות המנהלית, הרי שהסמכות הופכת מסמכות רשות לסמכות חובה.

אמיר: זה קרה במקרה של בית הדין השרעי, שם בית הדין שותק לגמרי. זה לא המצב אצלנו. לא הגענו למצב של שיתוק וגם לא לסמכות חובה. ממילא, גם הפעלת סמכות חובה מחייבת אותך לנוע, אבל היא לא שוללת את שיקול הדעת כיצד לקדם את העניין.

וילנר: אדוני בעצם אומר יש שיקול דעת ובגדרו, השר רשאי לדרוש הסכמה רחבה לנוכח המצב השורר כיום במדינת ישראל. עכשיו עולה שאלה, האם בשאיפה המבורכת הזאת, אין עמידה על הרצון הזה לשנות את מנגנון שקבע המחוקק? המחוקק קבע כי יש להסתפק ברוב של חמישה חברי ועדה ולא בכל חברי הוועדה. האם לא נותר כאן מחוקק על?

אמיר: המציאות שבה מגלגלים לביהמ"ש העליון דיונים בסמכות השר בעניין סמכויותיו בהפעלת מדיניות שיקול הדעת בוועדה לבחירת שופטים שאתם, מוסדית, יושבים שם. אני רואה את אדוני שיהיה הנשיא (לפי הסניוריטי, גרוסקופף יהיה הנשיא הרביעי בתור, נ.ב).

גרוסקופף: לאדוני יש כושר נבואי?

אמיר: יש כאן ניגוד עניינים מוסדי.

וילנר: אין הבדל בין שופטי ביהמ"ש העליון שמכהנים בוועדה לבין אלו שלא מכהנים (וילנר, גרוסקופף ושטיין שדנים בעתירה אינם חברי ועדה, נ.ב)?

אמיר: אני מכיר בתום לבכם. רואים אותנו ושומעים אותנו וחשוב לי לומר את זה. אבל יש דברים שלא ראוי להביא להכרעה. השופטת רות רונן כתבה בפס"ד הסבירות על ניגוד העניינים המוסדי של הכנסת, שמצד אחד מחוקקת אבל גם מצמצמת את סמכות הרשות השופטת בעילת הסבירות.

גרוסקופף: אנחנו מאוד נזהרים ולא רוצים להתערב. הרצון שלנו הוא שהוועדה תעבוד.

נציג היועמ"שית: "לא היה מצב כזה"

גם נציג היועמ"שית בדיון, עו"ד ענר הלמן, התייחס לפרישתו הקרבה של מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן, זאת אחרי שהשופט גרוסקופף שאל אותו אם השר נוהג בחוסר סבירות.

הלמן: ודאי, עוד חודשיים גם ממלא מקום פורש.

שטיין: ציון אמיר אמר את זה - המטרה של ההסדר הזה היא ליצור בכוונת מכוון שיתוק במערך של קבלת ההחלטות, לא רק בהקשר של מינוי שופט.

הלמן: אנחנו במצב היסטורי, מעולם לא היה במדינה מצב כזה, שתשעה חודשים אין נשיא לבית המשפט העליון. נשיא עליון הוא ראש הרשות השופטת, אחד מסמלי השלטון, הוא לא עוד שופט או נשיא שלום או מחוזי.