לראשונה: גבר שנמצא בזוגיות עם בן מינו יוכל להיות מוכר כ"עקרת בית"

הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה, הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, סיגל דוידוב-מוטולה ואילן סופר דחו את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי וקבעו כי גבר שנמצא בזוגיות עם בן מינו במסגרת תא משפחתי יכול להיכלל תחת המונח "עקרת בית", ובהתאם לקבל את כל הזכויות והחובות המוחלות על אישה המוגדרת כ"עקרת בית", כל עוד מתקיימים לגביו שאר תנאי ההגדרה שבחוק.

המוסד לביטוח לאומי הכיר באמיר הנדל ובן זוגו כידועים בציבור בשנת 2018 רטרואקטיבית, משנת 2002. בני הזוג מנהלים משק בית משותף, כאשר הנדל אינו עובד כשכיר או כעצמאי ובן זוגו עובד ומבוטח בביטוח לאומי.

משנדרש לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, הוא פנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לבחון האם כעקר בית, שבן זוגו עובד, הוא זכאי לפטור מתשלומים אלה, וזאת בהתבסס על סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי המגדיר עקרת בית כ-"אישה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית...". המוסד לביטוח לאומי השיב להנדל כי רק עקרת בית פטורה מתשלום וכי עליו לשלם את דמי הביטוח.

הנדל תבע את המוסד לביטוח הלאומי בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, וטען כי מדובר בפטור הניתן לתא משפחתי ולא למבוטחת כשלעצמה ולכן על אף לשון החוק יש להכיר בזכאותם שלו ושל בן זוגו לפטור, כשם שהביטוח הלאומי הכיר בתא משפחתי המורכב מזוג נשים, על אף לשון הסעיף המתייחסת לתיבה "בן זוג".

בית הדין האזורי קיבל את תביעתו, וקבע כי הוראות החוק הנוגעות ל"עקרת בית" בחוק הביטוח הלאומי חלות על גם על בני זוג בתא משפחתי הומוסקסואלי ומשכך יש להכיר במר הנדל כ"עקר בית". המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

בפסק הדין דחתה השופטת ורדה וירט ליבנה את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי, וקבעה שיש לפרש את הוראת החוק הנוגעת ל"עקרת הבית" ככזו החלה גם על גברים בתא משפחתי חד מיני. הנשיאה קבעה כי ההבחנה הלשונית בין גבר לאישה בסעיף 238 לחוק מבוססת על תפיסת עולם ארכאית, שהיתה נהוגה בתחילת שנות החמישים, אז נחקק חוק הביטוח הלאומי - וכי באותה תקופה לא עמדה לנגד עיניו של המחוקק אפשרות של תאים משפחתיים שונים ובכלל זה תא משפחתי של בני זוג הומוסקסואליים.

כן קבעה השופטת שמכוח עקרון השוויון יש להעדיף פרשנות המחילה את הוראות הסעיף על תא משפחתי של שני גברים: "הבחנה בין תא משפחתי המורכב מזוג הטרוסקסואלי לתא משפחתי המורכב מזוג חד מיני, אינה נובעת משוני רלוונטי, ומשכך היא מפלה... הפרשנות לפיה גבר החי בזוגיות עם בן מינו בתא משפחתי יוכל, לפי בחירתו, להיות מוגדר כעקר בית (כל עוד מעמד זה נותר על כנו בספר החוקים), מתבקשת נוכח האינטרס הציבורי ועיקרון השוויון העומד בבסיסו. זוהי פרשנות המקיימת זכויות אדם, ובין היתר משום כך היא עדיפה על פני פרשנות אחרת".

תגובת הביטוח הלאומי: "הביטוח הלאומי מבקש שהדין יהיה שווה לכל סוגי המשפחות. פסק הדין מעניק זכות ייחודית לזוגות חד מיניים, בעוד שלמשפחה הטרוסקסואלית שבה גבר בבית והאישה עובדת נפסק (כך קבע בג״צ) כי לא יוכר 'כעקר בית'. כאן הכירו בסוג משפחה אחת ויצרו אי שוויוניות בין הרכבי המשפחות השונים. כאמור, הביטוח הלאומי סבור שיש לשנות את החקיקה ולהתאימה לעת העכשווית ובשוויוניות לכלל האזרחים ולכלל המשפחות.

"חשוב לזכור: הגדרת ׳עקרת בית׳ בחוק מתייחס לנשים ומעניק פטור מתשלום אך משליך באופן ישיר גם על מעטפת הזכויות שפוחתת ויש לקחת זאת בחשבון. כמו-כן, הביטוח הלאומי סבור שהמונח עקרת בית לאישה הוא ארכאי ודרש שינוי חקיקה, דבר שלא קרה עד היום".