בית הדין לעבודה הורה לביטוח הלאומי, להכיר כתאונת עבודה, בתאונת דרכים שאירעה לעובד בזמן שהיה בחל"ת ונפגע בה קשה. הסיבה - העובד היה בדרך לפגישה עם מעסיקו לסיכום חזרתו לעבודה. בית הדין גם הורה לביטוח הלאומי לשלם לעובד 5,000 שקלים הוצאות משפט ושכר טרחה לעו"ד.
על פי התביעה שהוגשה נגד הביטוח הלאומי, התובע נפגע בתאונת דרכים קשה מאוד כאשר היה בדרכו למקום עבודתו לצורך פגישה עם מעסיקו. במועד אירוע התאונה היה התובע בחופשה ללא תשלום בעקבות מגפת הקורונה. הימצאותו של התובע בחל"ת נכפתה עליו והתובע עשה ככל שביכולתו לשוב אל מקום עבודתו. טרם אירוע התאונה הוסכם בין הצדדים על שובו של התובע לעבודה בחל"ת ונותר להם להחליט יחד על תנאי עבודתו.
כאשר הגיש תביעה לביטוח הלאומי נענה בשלילה. בתביעה לבית הדין ציין כי ביום התאונה, כאשר לא הגיע לפגישה עם מעסיקו, קיבל הודעה בווטסאפ מהמעסיק השואל אותו "טוב, אתה פה?". התאונה התרחשה כחצי שעה קודם לכן ולכן זה ציפה לו במקום העבודה.
לטענת התובע, תכתובת זו מהווה ראייה המלמדת כי ביום התאונה היה התובע צפוי להיפגש עם מעסיקו. וכי אלמלא היה התובע בדרכו למקום עבודתו ברור כי לא היה נפגע בתאונה. התובע הדגיש כי הוכחה טענתו כי היה בדרכו אל מעסיקו לשם דיון בתנאי השתכרותו לאחר שנקרא לשוב לעבודתו על ידי מעסיקו.
הביטוח הלאומי טען מנגד כי לתובע לא אירעה פגיעה בעבודה או תוך כדי ועקב עבודתו ולכן הוא לא הצליח להרים את נטל ההוכחה החל עליו, להוכיח כי הפגיעה שארעה לו עולה בגדר תאונת עבודה כאמור בחוק ובפסיקה ולא הוכח קיום יחסי עובד מעביד במועד האירוע הנטען ולכן התבקש בית הדין לדחות את התביעה.
אולם, בית הדין בסיכומו של דבר קיבל את התביעה וציין בהחלטתו כי ארע לעובד אירוע תאונתי תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. "אנו סבורים, כי פגיעתו של התובע התרחשה כשהיה בדרכו לפגישת עבודה, עקב ולצורך עבודתו וחזרתו מחל"ת, בכדי להסדיר ולהחליט יחד על תנאי העסקתו של התובע. לפיכך, יש זיקה ברורה בין נסיעתו של התובע למקום לבין עבודתו ולפיכך יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה", נכתב בהחלטה.
עוד נכתב כי "כידוע, סטטוס של עובד בחל"ת הוא כי יחסי העבודה מושעים אך לא מתנתקים והקשר החוזי נשמר. דיווח המעסיק על התובע כעובד בחל"ת ומכאן שלא נותקו יחסי העבודה בין הצדדים גם במועד קרות האירוע התאונתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו