כפי שפורסם כבר לפני חודש, האפשרות כי בית הדין הבינלאומי בהאג יוציא צווים לעצירת המלחמה היא ממשית. למעשה, צוות ההגנה של ישראל בהאג מעריך שכך יהיה.
המבחן המשפטי שעל השופטים להכריע לגביו היום אינו אם ישראל מבצעת כיום ג'נוסייד, אלא האם היא מבצעת פעולות שעלולות להביא להסלים עד למצב של ג'נוסייד או שהן מסכנות את האוכלוסייה העזתית בג'נוסייד.
כך קבע בית הדין בין השאר בתביעה שהגישה גמביה בסוף שנת 2019 נגד מינמאר בטענה שמתבצע שם רצח של בני הרוהינגה. בית הדין הסביר כי אף אם ייצא צו ביניים, אין זה אומר שהתביעה תתקבל. הוצאת צווים זו החלטת ביניים, מנגד, בצוות עדיין סבורים, כי את התביעה הסופית, שהיא האשמה כלפי ישראל ביצוע מעשי ג'נוסייד בעזה, סיכוי רב להדוף. אילו צווים עשויים לצאת ומה משמעותם?
בית הדין יגדיר היום אחה"צ (שישי), את הבעיה שאותה הוא מנסה לפתור או למנוע ואז יתן את הצווים המתאימים תוך הסבר מדוע הם נצרכים לפתרון הבעיה. ככל שבית הדין יחליט על הוצאת צווים לעצירת המלחמה, השאלה היא באילו צווים מדובר ובאיזו רמת פירוט.
צו מקיף, צו מוגבל ומגביל או צו פרטני - כל החלופות
יש לכך כמה תרחישים. ראשית לסוג הצווים: ייתכן כי בית המשפט יחליט על צו מקיף ורחב המורה על עצירה מוחלטת של הלחימה בכל רצועת עזה ונסיגת כל כוחות צה"ל מהאזור. מנגד, ייתכנו צווים שאינם עוצרים לגמרי את הלחימה אלא מגבילים אותה. כמו למשל צו המורה לחדול פעולות צבאיות ספציפיות, כמו למשל הפצצות ארטילריה. ייתכן גם צו שיגביל את המשך התקדמות הכוחות אך לא יורה על נסיגה. ישנן עוד אפשרויות רבות.
גם אם בית הדין יוציא צו להפסקת הלחימה, השאלה היא כיצד יפרט בית הדין את אופן ביצועו. למשל, מהי הפסקה של הלחימה, האם פירושה הוצאת כל הכוחות הישראליים מעזה, או למשל השארתם לטובת השבת הסדר על כנו בלבד ללא לחימה?.
בתוך מסגרת האפשרויות שעומדות בפני בית הדין, מתעוררות שאלות רבות. ככל שהמשמעות היא הסגת הכוחות, ברור שלא ניתן לסגת ביום אחד, האם בית הדין יציב מסגרת זמן ליישום הצו וכמה. האם בתוך תקופת הזמן שהוקצתה לנסיגה, ישראל רשאית להמשיך להילחם אולי מבלי להתקדם? גם אם תוצב מסגרת זמן, מהי אותה הלחימה שיש לחדול ממנה, האם מבצעי פשיטה כפי שישראל מבצעת מדי לילה באיו"ש הם אסורים? ואם חמאס תוקף את ישראל, האם הצו בטל? האם כל תקיפה של חמאס, או שתוגדר עוצמתה?.
למדינה כמובן שמורה החובה להגן על עצמה, אך באיזה אופן רשאית ישראל להגן על אזרחיה נוכח קיומו של צו הפסקת לחימה? ובעיקר - בית הדין כבר הביע דעתו על הצורך בהשבת החטופים, ככל שיוציא צו לעצירת המחמה, איזו דרך הוא מותיר לישראל להשיבם הביתה?.
ברור כעת שככל שהצו יהיה חמור יותר, כך הפרטים בו חשובים יותר. בעוד הקצינים יתמרנו בעזה, המשפטנים והמדינאים יצטרכו לתמרן בין סעיפי הצו. לנושא זה התייחסה השופטת האוסטרלית בהרכב, הילארי צ'ארלסוורת', שכתבה בהחלטה האחרונה של בית הדין לפני חודש כי הצווים הקודמים נגד ישראל נוסחו בעמימות, כך שהתירו לה את האופן שבו יש לפרשם. לכן ייתכן כי הפעם ייצא צו מפורט יותר, שיצמצם את מרחב הפרשנות הישראלי.
האם צווי בית הדין מחייבים ומה התרחישים אם ישראל תפר אותם? החלטות ופסקי הדין של בית הדין מחייבות מדינות החברות ובאו"ם ומדינות חתמו על אמנות האו"ם כי הן מקבלות גם את שיפוט בית הדין באשר לקיום האמנה על ידי המדינה החתומה. באשר לישראל, בסמוך להכרזת העצמאות של ישראל הייתה מהמדינות הראשונות לחתום על אמנת הג'נוסייד שנכנסה לתוקף ב-1951.
אי ציות לפסקי דין עשויות להביא לסנקציות נגדה כמו אמברגו נשק ומגבלות על הסחר עם ישראל, כמו גם פגיעה באשראי הדיפלומטי של ישראל ובאמון שרוכשות לה מדינות בחתימה על הסכמים עמה.
מה תעשה ארה"ב?
טענות להפרת הצו ידונו שוב על ידי בית הדין, ואם זה יקבע שישראל הפרה אותו, תועבר החלטתו למועצת הביטחון של האו"ם להחלטה על הטלת סנקציות על ישראל. ארה"ב השתמשה עד כה בזכות הווטו המוקנית לה במועצה ומנעה הטלת סנקציות כאלה על ישראל, ואולם אין ודאות כי תעשה זאת גם נוכח הוראה מפורשת של בית הדין ואחרי שהיא עצמה כבר החלה בסנקציות על ישראל כמו מניעת משלוחי תחמושת ועוד.
הדרג המדיני יצטרך להחליט כמה אפשר, אם בכלל, למתוח את החבל האמריקני. מוסדות האו"ם חשובים לארה"ב. מדינות שתמכו בישראל מתחילת הלחימה כמו בריטניה, צרפת או בולגריה ימצאו את עצמן בצומת דרכים: האו"ם או ישראל - ולא בטוח מה יכריעו.
הסנקציות יכולות להיות כלכליות וגם צבאיות. החימושים של צה"ל אינם מיוצרים בישראל, וכמוהם גם חלקי החילוף למטוסי חיל האוויר. למעשה, גם ללא סנקציות ממועצת הביטחון, די בהחלטה של ארה"ב כדי שישראל תיאלץ לסיים את הלחימה. ככל שארה"ב תוסיף לגבות את ישראל, וככל שתישא במחירים דיפלומטיים גבוהים בשל כך, בטח אם ישראל תפר את הצו, כך יעלה המחיר שישראל תצטרך לשלם לאמריקנים. בצל ההתלבטויות הללו, המחיר יבוא לידי ביטוי בשאלת "היום שאחרי בעזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו