ערעור הפרקליטות נדחה: לוחם מג"ב יזכה להנחה בתביעה נגד מיידה אבנים ערבי

לאחר שבית המשפט דחה את עמדת הפרקליטות כי לוחם מג"ב שנפגע מיידוי אבן בראשו במהלך פעילות מבצעית במזרח ירושלים לא יזכה בהנחה בהגשת תביעה נגד המחבל כיוון שאינו נפגע טרור, הפרקליטות התעקשה וערערה על ההחלטה - ושוב נדחתה.

השופט אריה רומנוב מביה"ש המחוזי בירושלים גיבה את החלטת קודמתו, דחה את עמדת הפרקליטות, והעניק ללוחם מג"ב את ההנחה שדרש.

הלוחם שנפצע - נפגע טרור

השופט קבע כי על אף שהערבי שיידה את האבן לא הואשם בעבירת טרור בהליך הפלילי, הרי שבתביעה האזרחית הרף נמוך יותר והנסיבות מוכיחות כי הלוחם הוא נפגע טרור.

כפי שפורסם ב"ישראל היום", לוחם מג"ב נפגע מרעף גדול שהשליך על ראשו ערבי ממזרח ירושלים בעת פעילות מבצעית והוא הורשע בגין מעשה זה לאחר שהוגש נגדו כתב אישום.

הלוחם הגיש תביעת נזיקין נגד מיידה האבנים בשל הפגיעה בגופו, באמצעות עו"ד אופיר שטיינר מארגון "חוננו". במסגרת התביעה, ביקש השוטר להחיל על תביעתו את תקנה 3א' לתקנות בתי המשפט, המעניקה הנחה בתשלום אגרת בית המשפט "לתביעה בשל פעולת טרור או מעשה איבה". הפרקליטות התנגדה לכך וביהמ"ש דחה את טענותיה. 

לאחר מכן הפרקלטות הגישה ערעור על ההחלטה ושבה וטענה כי "האירוע התרחש בשעה שהמשיב (הלוחם. נ"ב) ביצע את עבודתו כשוטר, והיה במהלך פעילות שיטורית שגרתית". לטענת הפרקליטות, "העובדה שהנאשם ביצע את מעשיו כדי למנוע מהשוטרים לבצע את עבודתם המשטרתית אינה יכולה ללמד בהכרח כי מדובר במעשה טרור".

לעומת זאת, השופט רומנוב דחה זאת וקבע כי "אני סבור, שטענת המשיב כי מעשיו של משיב 2 (מיידה האבן - נ"ב) נעשו מתוך מניע לאומני של פגיעה בכוחות הביטחון תוך הפרעה למילוי תפקידם, היא יותר מסתברת מטענת המדינה".

השופט רומנוב כתב כי הפרקליטות בעצמה התייחסה אל המקרה כחלק מגל יידוי האבנים הלאומני במזרח ירושלים ובית המשפט קיבל זאת "בשלב הטיעונים לעונש, הסבירה שיש לראות את מעשיו של משיב 2 על רקע אירועים של יידויי אבנים ובקבוקי תבערה שלדברי המאשימה בית המשפט רואה כמותם דבר יום ביומו... וכך כזכור נכתב בין היתר בגזר הדין: "תופעת יידוי האבנים התגברה מאוד לאחרונה והפכה "למכת מדינה" של ממש, המסכנת את שלום הציבור וחיי אדם" כתב השופט רומנוב והוסיף כי "התופעה שעליה המאשימה ובית המשפט עמדו בהליך הפלילי שהתנהל נגד משיב 2; טיב המעשים של משיב זה; והעדר הסבר אחר ,מתיישבים יותר עם המסקנה שמשיב 2 עבר את העבירה מתוך מניע לאומני או אידאולוגי, ולא מתוך מניע אישי, נקודתי, מנותק הקשר רחב יותר".