בג"ץ הגיוס: מנגנון ההכרעה לא מצליח לייצר מתווה - וכוחו של ביהמ"ש נשחק

הדיון בבג"ץ בעתירות הדורשות לגייס את תלמידי הישיבות ולהפסיק את תקצובם התקיים היום (שני), לאחר שחוק הפטור מגיוס לחרדים פקע בעקבות פסק דין של בג"ץ.

הדיון היה משפטי בעיקרו ועסק בשאלה אם עד לחקיקת מתווה גיוס חדש, כפי שהממשלה מצהירה, יש בידה הסמכות להימנע מגיוס חרדים. נציג היועמ"שית השיב לכך בחיוב ונימק, אך נראה היה שדעת השופטים נטתה לכיוון הפוך. מוקדם כמובן לדעת, והחלטה תינתן בקרוב.

"בייביסיטר מוסרי"

במהלך הדיון סיפר השופט עוזי פוגלמן כי לפני 25 שנה היה פרקליט במחלקת הבג"צים בפרקליטות וייצג את המדינה באותה סוגיה בדיוק, בעתירות הדורשות לבטל את חוק טל, החוק שעיגן את מתווה הפטור מגיוס לחרדים. "אולי גם אתה תשב כאן יום אחד", אמר פוגלמן לנציג המדינה בבדיחות הדעת. אך כמאמר הקלישאה, בכל צחוק יש אמת.

ב־1948, עם קום המדינה, החליט בן־גוריון להעניק פטור מגיוס לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ואשר מספרם עמד אז על כ־400. מאז פסל בג"ץ ארבע פעמים את הבסיס הערכי שבהחלטת בן־גוריון, אשר באה לידי ביטוי במתווי הגיוס השונים שנחקקו.

סוגיית הגיוס הפכה למה שמכונה בבג"ץ "תיק בייביסיטר", שבמסגרתו השופטים עוקבים אחר יישומו. אף שבג"ץ פסל שוב ושוב, תלמידי הישיבות לא גויסו. שנת 2024 - ושיעור תלמידי הישיבות הוא יותר מ־60 אלף. וכך עתיד להימרח גם הסבב הנוכחי בעוד חוק, שגם הוא ייפסל, וחוזר חלילה.

קשה לחשוב על סוגיה שבה מצד אחד בג"ץ צודק לגמרי מוסרית באשר לפגיעה בשוויון שבהשתמטות החרדים, אך טועה לגמרי במדיניות המשפטית. מבחן התוצאה מוכיח שאף שבג"ץ פעל בכל מאודו, אין לו ארנק וחרב, החרדים אינם מתגייסים וכוחו של ביהמ"ש נשחק.

ומדוע? משום שמנגנון ההכרעה של החברה, המכונה "המערכת הפוליטית", לא מצליח לייצר מתווה כזה שגם השופטים יאשרו. חוק הגיוס האחרון שנחקק הוסכם גם על ידי מפלגת יש עתיד - מה צריך יותר מכך?

אולי המערכת הפוליטית, שבה מוכרעות הסוגיות הערכיות, אינה זקוקה לבייביסיטר המוסרי של בג"ץ שממילא אינו אפקטיבי. ייתכן שעל בג"ץ להכריז על כישלונו רב השנים, שאין אף אחד שמצליח להוציא מן הבאר את האבן שזרק לתוכה, ולהעביר את הכדור אלינו, החברה.

יש הסכמה חוצת מפלגות באשר לשינוי המצב הקיים בגיוס החרדים. ככל שהציבור ידרוש, יפגין ויכעס - כך יגיע השינוי המיוחל. כפי שכתב השופט סולברג בדעת המיעוט שפסלה את חוק הגיוס האחרון: "ראשיתה של הסוגיה שהונחה לפתחנו אינה, אפוא, בעולם המשפט, גם לא אחריתה. המשפט הוא שחקן, אחד מני רבים, אך לכוחו משמעות מוגבלת. הכרה בכך היא נקודת המוצא".