נציג היועמ"שית בבג"ץ חוק הגיוס: "החוק נדחה בגלל שאנחנו במצב מלחמה. יש מאמצים להגיע להסדר"

הבוקר (שני) החל בבג"ץ הדיון בעתירות לגיוס החרדים, זאת לאחר שתוקף חוק הגיוס (חוק השוויון בנטל) פקע לפני כשנה. בתגובתה לעתירות ציינה בשבוע שעבר היועצת המשפטית לממשלה כי יותר מ-60 אלף חרדים מועמדים לגיוס, ואם לא יגויסו בתוך שנתיים החל מיוני 2024 - לא ניתן יהיה לגייסם עוד.

אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות, תקף את השופטים: "בדמוקרטיה המעוותת שלנו יש אזרחים בעלי חובות בלבד כמו הצ'רקסים והדרוזים, אזרחים בעלי זכויות וחובות כמו רוב הציבור המתגייס לשירות צבאי, וציבור בעל זכויות בלבד - תלמידי הישיבות הפטורים מכל חובה.

"כבר 25 שנים שנושא הגיוס מתגלגל בין הכנסת לבתי המשפט ללא הכרעה. בית המשפט הפך לבעיה במקום לפתרון. הוא נותן לממשלה ארכה פעם אחר פעם, במקום להכריע בנושא השוויון בנטל אחת ולתמיד".

השופט עוזי פוגלמן ביקר את התנהלות המדינה בסוגיה: "יש טענה, ויש לה משקל של ממש, שאי אפשר לפטור חרדים מגיוס ללא חוק שייתן סמכות. מכאן זה מתחיל וכאן זה נגמר".

השופט נועם סולברג הצטרף לדעת חברו: "שנה ראשונה בלימודי משפטים - אין סמכות ללא הסדר ראשוני. אם אין חוק, אז אי אפשר לקבל החלטה בממשלה".

פוגלמן: "יש כאן שאלה בסיסית שאני מבקש להתמקד בה - האם לממשלה יש סמכות לתת החלטה שפוטרת תלמידי ישיבות משירות. אם אין סמכות - אז אין סמכות".

סולברג: "לכאורה לא הצליחו בחקיקה, אז הלכו להחלטה (החלטת ממשלה)".

עו"ד טומי מנור שמייצג את "אחים לנשק": "בדקתי ומצאתי לחרדתי שבמשך 75 שנה היו בישראל 12 מלחמות גדולות ועוד מבצעים בדרך. בכל שש שנים בממוצע יש מלחמה. העיקרון שחייבים לגייס את כל האוכלוסייה, ושכל אפליה היא פסולה ופוגעת בכבוד האדם ובשוויון, קיים תמיד. המציאות הנוכחית של המלחמה מחדדת אותה".

נציג היועמ"שית אבי מיליקובסקי השיב לעתירות: "אי אפשר להימנע מגיוס ללא חקיקה ראשית. החלטת הממשלה היא רק הנחיה לרשויות המדינה כיצד לנהוג בהיעדר חוק, מדובר בהחלטה על מדיניות".

פוגלמן: "האם דה פקטו זו לא החלטה לדחיית גיוס? אותה גברת בשינוי אדרת?".

סולברג: "אדוני, בפועל החלטת הממשלה דוחה שירות לגבי אוכלוסייה מסוימת. איך זה אפשרי, בניגוד לסעיף בחוק לגבי חובת הגיוס?!".

מיליקובסקי: "החלטת הממשלה לא אמרה לתת דחיות שירות למלש"בים, אלא להימנע מגיוס, ויש הבדל. השקעת המשאבים העצומה הכרוכה בגיוס כאשר המחוקק מודיע שהוא חוקק הסדר אחר, כל המשאבים הם עצומים".

פוגלמן: "אדוני מסביר את ההחלטה תוך הנחה שיש סמכות".

מיליקובסקי: "היועצת, על אף הקשיים המשפטיים של השוויון והלכידות החברתית, אפשרה לממשלה לדחות את הגיוס לתקופה מסוימת כדי לאפשר לה לממש את המדיניות שלה לחוקק מתווה חדש, ושבתקופה שבין לבין הצבא לא ישקיע משאבים גדולים לריק".

סולברג: "איך אפשר מכוח חוק שפקע להאריך את דחיות השירות?"

מיליקובסקי: "כי הדחיות כבר ניתנו. עד היום לא נחקק מתווה גיוס לא בגלל סחבת פוליטית כמו שלעיתים קורה, אלא בגלל שאנחנו נמצאים במצב של מלחמה. ובכל זאת יש מאמצים להגיע להסדר".

הדיון מועבר בשידור חי באתר האינטרנט של בית המשפט העליון ומחוץ לבית המשפט מתקיימת הפגנה של התנועה לאיכות השלטון, בהשתתפות בכירים לשעבר במערכת הביטחון.

אין מנוס משינוי

החול בשעון החל לאזול מרגע שתוקפו של חוק הגיוס פקע בשנה שעברה, בעקבות פסק דין בג"ץ על החוק לשוויון בנטל. לפי היועמ"ש גלי בהרב־מיארה, לא ניתן עוד להמשיך בהימנעות מגיוס החרדים, וללא מתווה - שיחוקק בחוק שירות הביטחון - תחול על הממשלה החובה לגייס את החרדים שבגיל גיוס.

גם היועמ"שית יודעת שלא ניתן לשלוח משטרה צבאית ולגייס בכוח אלפי, וגם לא מאות, משתמטים. ואולם, פס"ד בג"ץ, שפסל ב-2017 את חוק הגיוס, קבע כי החוק אינו שוויוני, אף שזכה לתמיכת האופוזיציה, ואף שמפלגת יש עתיד חרתה על דגלה את נושא השוויון בגיוס לצה"ל.

פסק דין שיינתן בסיום הדיונים יחייב את הממשלה להיכנס לעימות חזיתי עם המפלגות החרדיות, ולא ברור עד כמה הדבר אפשרי לביצוע כעת ואם המערכת הפוליטית תצליח לפתור את הדילמה בעקבות פסק הדין של בג"ץ מ-2017.

ברקע הדברים, יותר ויותר קריאות ברשתות החברתיות תומכות בשינוי המצב הקיים - ביניהן גם של נבחרי ציבור, כמו זו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שאמר כי אין מנוס מלשנות את המצב הקיים ולגייס את החרדים במתווה מוסכם.