הפעם, בג"ץ פעל בזהירות

ב"מרוץ" שהתנהל כאן בצל המלחמה האיומה בין בית המשפט והמערכת הפוליטית, ניצח הראשון בגדול. רבים יאמרו "עוד ניצחון כזה ואבדנו", אבל את המציאות אין להכחיש. עוד טרם התאוששו הפוליטיקאים מפסק הדין שפסל חוק היסוד וביטל את עילת הסבירות, כבר קפץ רוגזו של פסק הדין בעניין הנבצרות.

שופטי הרוב קבעו בצורה נחרצת כי התיקון לחוק יסוד: הממשלה הוא חוק פרסונלי מובהק, שנועד לצורכי ראש הממשלה נתניהו הנאשם בפלילים. במקרה זה הם לא היו צריכים להתאמץ הרבה. התבטאויות הח"כים בעת הדיון בכנסת בתיקון החוק, כמו גם עיתויו, הצביעו על כך באופן ברור.

חלק משופטי המיעוט הצביעו, ובצדק, על כך שבעבר לא נפסלו תיקוני חוק למרות היותם פרסונליים מובהקים. בחינה מדוקדקת ושיטתית של תיקונים אלה כולם, לרבות כאלה שנעשו בחוקי יסוד, היתה מערערת במידה רבה את צדקת חלק מהנימוקים שגייסו שופטי הרוב כדי לתמוך בפסילת החוק הנוכחי.

למרות כל אלה, בהכרעתו אמש נהג בית המשפט - הפעם בהרכב מצומצם יותר, של 11 מתוך 15 שופטיו - בזהירות מסוימת. למרות קביעתם החד־משמעית של שופטי הרוב שלפיו תוכן החוק פסול, הם לא מיהרו להכריז על בטלותו אלא הסתפקו בדחיית תחולתו לקדנציה הבאה. כך נהגו גם לפני כמה חודשים, כשדחו את תחולת התיקון שביקש להקנות יתרון ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה.

בית המשפט נהג גם באיפוק רב ובתבונה ראויה כאשר בחר להתמקד מראש, כבר בשלב הוצאת הצו על תנאי, רק באופיו הפרסונלי של התיקון, והדגיש כי הוא נמנע במכוון מהתייחסות לשאלת קיומה של עילה להכרזה על נבצרותו של ראש הממשלה המכהן או בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו ודרכי אכיפתו. בכך דחק בית המשפט את המחלוקת לעבר המישור המשפטי ונמנע מלהיכנס למעלה מן הנדרש למי הביצה הפוליטית הטובענית.

עם זאת, "על הדרך" לא נמנעו שופטי הרוב לקבוע עובדה ולעשות שימוש בדוקטרינה המשפטית של ה"שימוש לרעה בסמכות המכוננת", שעשויה בסבירות גבוהה להניב פירות נוספים של פסילת חוקי יסוד גם בעתיד. התנגדותם הנחרצת של שופטי המיעוט לשימוש בה לא הועילה.

מתוך עמידה נחרצת על עצמאותו, הוכיח בית המשפט שהניסיונות להשפיע על שיקול דעתו - כמו באמצעות הדלפת תוכנה של טיוטת פסק הדין בעניין הסבירות - לא יצלחו. גם הניסיון לחוקק חקיקת בזק בכנסת ש"תסנדל" אותו ותמנע את פרסום פסיקתו, נכשל. בעשותו שימוש גם בגורם ההפתעה, בפרסום פסק הדין בעניין הנבצרות אתמול, מוקדם מן הצפוי (בעוד כעשרה ימים, עת פרישת שתי השופטות), סייע לבית המשפט להשיג את שלו.

בית משפט מגוון

ביקורת רבה נמתחה על החיפזון היחסי שבהתנהלותו הדיונית של בית המשפט. למרות זאת, שני פסקי הדין האחרונים מלמדים כי שופטיו נחושים לשמור על אי־תלותם ועל עצמאותם.

מגוון הנימוקים שנתן כל אחד מ־15 שופטי בית המשפט העליון, והתפלגות הדעות (בשאלה בדבר הסמכות לפסול חוקי יסוד - 12 מול 3, בשאלת המשנה אם לפסול ספציפית את תיקון החוק בעניין עילת הסבירות - 8 מול 7, ובפסילת חוק הנבצרות - 6 מול 5), מלמדים כי למרות הביקורת, הרכבו של בית המשפט מגוון למדי. אולי לא מספיק, אבל מגוון. בניגוד לעבר, לא נשמעה מפיו עוד שירת סולו אחידה, של "כולנו פה אחד", אלא גוונים ובני גוונים.

ההתפלגות בעמדותיהם מלמדת שגם לאחר פרישת חיות וברון התמונה לא תשתנה. בפסק הדין שניתן אתמול ישבו בהרכב רק 11 שופטים, אך בין ארבעת השופטים שלא נטלו בו חלק - וימשיכו לכהן בבית המשפט - נשמרת החלוקה בין שופטים המסתייגים מפסילת חוק יסוד (אלרון וכשר) לבין כאלה התומכים בו (כבוב ורונן).