בפסיקה ההיסטורית של בג"ץ היום (שני) לפסול את חוק צמצום עילת הסבירות, שבה לראשונה מקום המדינה נפסל חוק יסוד, תמכו שמונה שופטי עליון מול שבעה שהתנגדו.
לכל שופט היה נימוק משלו להחלטתו אם לתמוך או להתנגד. נוסף על כך, הסבירו 12 שופטי עליון מדוע פסקו בעד האפשרות שבג"ץ יוכל לדון ולפסול חוקי יסוד, לעומת שלושה שופטים שהסבירו מדוע לבג"ץ אין סמכות לכך.
אסתר חיות: לביהמ"ש סמכות להתערב בחוקי יסוד במקרים חריגים שבהם חורגת הכנסת מסמכותה ופוגעת בדמוקרטיה. שלילת הסמכות להתערב באופן גורף בסבירות החלטות הממשלה היא פגיעה כזו שגם מנוגדת לעקרון הפרדת הרשויות.
יעל וילנר: לבג"ץ סמכות להתערב בחוקי יסוד במקרים קיצוניים של פגיעה בדמוקרטיה. חוק היסוד לא שולל באופן גורף את הביקורת על סבירות החלטות הממשלה מצמם את הסבירות מה גם שישנן עילות נוספות לסבירות - לכן אין פגיעה בדמוקטריה.
יוסף אלרון: לבג"ץ סמכות להתערב בחוקי יסוד רק במקרים חריגים של פגיעה בזכויות יסוד של הפרט וכמוצא אחרון בלבד. בנוגע לסבירות, חוק היסוד לא מבטל באופן גורף התערבות בהחלטות הממשלה מכוח הסבירות אלא מצמצם את הסבירות עצמה.
אלכס שטיין: לבג"ץ סמכות להתערב בחוקי יסוד המנוגדים למגילת העצמאות. חוק הסבירות לא שולל לגמרי התערבות בהחלטות ממשלה אלא מצמצם את הסבירות, מה גם שישנן עילות נוספות להתערבות. מכאן שאינו מנוגד למגילה.
יצחק עמית: לבג"ץ סמכות התערבות בחוקי יסוד הפוגעים בדמוקרטיה. חוק הסבירות שולל באופן גורף ביקורת על הממשלה מכוח עילת הסבירות ולכן פוגע בדמוקרטיה.
גילה כנפי-שטייניץ: לבגץ סמכות להתערב בחוקי יסוד במקרים קיצוניים במיוחד בפגיעה אנושה בדמוקרטיה שחוק היסוד בנוגע לסבירות לא עונה לכך "והרחק מכך". החוק לא שולל לגמרי התערבות בהחלטות ממשלה אלא מצמצם את הסבירות.
רות רונן: לביהמ"ש סמכות להתערב בחוקי יסוד הפוגעים בדמוקרטיה. חוק היסוד שולל לגמרי התערבות שיפוטית מכוח עילת הסבירות תוך ניגוד עניינים מובנה של הכנסת, לכן פוגע בדמוקרטיה.
יחיאל כשר: לבג"ץ סמכות הלתערב בחוק יסוד הפוגעים בדמוקרטיה אולם לא כל צמצום של הביקורת השיפוטית הוא פגיעה כזאת. גם עם חוק היסוד הביקורת השיפוטית אפקטיבית ולכן אין פגיעה בדמוקרטיה.
עוזי פוגלמן: לבג"ץ סמכות להתערב בחוקי יסוד הפוגעים בדמוקרטיה. חוק היסוד שולל באופן גורף התערבות בגץ מכוח עילת הסבירות ולכן פוגע בדמוקרטיה ובהפרדת הרשויות.
דוד מינץ: אין לבהימ"ש סמכות להתערב בחוקי יסוד ועליו לפעול על פי החוק כפי שדורש מהרשויות האחרות. התערבות כזאת נוגדת את עקרונות הדמוקרטיה וביהמ"ש מצוי בניגוד עניינים. החוק לא מונע ביקורת שיפוטית, ישראל דמוקרטיה גם לאחר חקיקתו.
חלאד כבוב: לבג"ץ סמכות להתערב בחוקי יסוד הפוגעים בדמוקרטיה. חוק יסוד הסבירות מונע באופן גורף ביקורת שיפוטית מכוח עילת הסבירות ולכן יש לבטלו.
ענת ברון: לבג"ץ סמכות להתערב בחוקי יסוד הסותרים את הדמוקרטיה. חוק היסוד שולל לגמרי התערבות שיפוטית בהחלטות ממשלה מכוח עילת הסבירות וזו פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובהפרדת הרשויות.
עופר גרוסקופף: לבג"ץ סמכות להתערב בחוקי יסוד הסותרם את הדמוקרטיה. חוק יסוד הסבירות שולל לגמרי התערבות שיפוטית מכוח עילת הסבירות, בכך פוגע בעקרון הפרדת הרשויות, סותר חוקי יסוד קודמים ואינו נהנה מהסכמה רחבה.
דפנה ברק-ארז: לבג"ץ סמכות להתערב בחוקי יסוד הסתורים את הדמוקרטיה ומגילת העצמאות. חוק היסוד בנוגע לסבירות פוגע אנושות בדמוקרטיה כיוון ששולל לגמרי התערבות מכוח עילת הסבירות ופריקתם מכוח של שומרי הסף.
נעם סולברג: אין לבג"ץ סמכות להתערב בחוקי יסוד ואילו התערבות כזאת סותרת את הדמוקרטיה ואת ריבונות העם וכלל איננה "משפט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו