נציב הביקורת על הפרקליטות קבע: 28% מהתלונות כלפי הפרקליטות מוצדקות

בדו"ח של השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין כי 402 תלונות הוגשו נגד גופי התביעה, כאשר 42% מהן נגד פרקליטות המדינה • בין התלונות: תיק של עבירות מין חמורות שנמשך 3.5 שנים ותובעת בוועדה מקומית לתכנון ובניה שניהלה תיק בהיותה בניגוד עניינים

הפרקליטות חוזר מההסכמות אליהן הגיעה באשר לג'מיל סרור. בתמונה: בניין פרקליטות המדינה. צילום: יואב ארי דודקביץ'

נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, פרסם היום (רביעי) את הדו"ח השנתי לשנת 2022. מהדו"ח עולה כי בשנה זו הוגשו 402 תלונות נגד גופי התביעה, התביעה המשטרתית, התביעה ברשות המיסים ועוד. רוב התלונות הוגשו נגד פרקליטות המדינה - 42% מהם. מתוך התלונות שהוגשו נגד כלל גופי התביעה, 20% מהתלונות נמצאו מוצדקות שהם סה"כ 87 תלונות. בשנת 2021 שיעור של 114 תלונות מוצדקות שביחס לכמות התלונות שהוגשו אז היווה כמו בשנה זו כ-20% מתוכן. מתוך 170 תלונות שהוגשו נגד הפרקליטות נמצאו 47 תלונות תלונות מוצדקות המהוות 28% מסך התלונות נגדה.

השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, צילום: יהושע יוסף

כך למשל, בירור תלונה העלה, כי טיפולה של פרקליטות מחוז בתיק שעניינו חשדות לביצוע עבירות מין חמורות בתוך המשפחה נמשך למעלה מ-3.5 שנים, וטרם הושלם. זאת, בין היתר, נוכח הימשכותן של השלמות חקירה שבוצעו. מ"מ הנציב קבעה, כי על אף שהפרקליטות לא חרגה מפרקי הזמן המרביים הקבועים לטיפול בתיק, דומה כי לא נעשה די לקידום הטיפול בו. מ"מ הנציב ציינה, כי הימשכות הליכים, כשלעצמה, עלולה לפגוע פגיעה לא מבוטלת בהליך המשפטי, כמו גם במראית פני הצדק ובאמון הציבור ברשויות אכיפת החוק.

בהמשך להחלטת הנציבות עדכנה פרקליטות המחוז כי הוגש כתב אישום בתיק. בדומה לכך, בירור תלונה העלה, כי טיפול גורמי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה בערר שהוגש על סגירת תיק שעניינו חשד לאלימות בקטינים והתעללות בחסרי ישע בגן ילדים, נמשך למעלה משנתיים. במסגרת ההחלטה בחנה מ"מ הנציב את משך הטיפול בערר ומצאה, כי פרקליטות המחוז ובעיקר גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה – שאליהם העבירה מחלקת עררים את הטיפול בערר – חרגו חריגה רבה מסד הזמנים הקצוב לטיפול בערר בהתאם להנחייה הרלוונטית של פרקליט המדינה.

מבקר המדינה הודיע: "אבדוק בפרשת NSO גם את התנהלות משרד המשפטים והפרקליטות"

תלונה נוספת שנמצאה מוצדקות היא נגד תובעת עירונית שנמצאה בניגוד עניינים. מ"מ הנציב מצאה כמוצדקת תלונה בה נטען כי תובעת בוועדה מקומית לתכנון ובניה ניהלה תיק בהיותה בניגוד עניינים, כיוון שבעלה מכהן כחבר הנהלה בעמותה שבראשה עומד אחד משני הנאשמים בתיק, וכי הדבר חמור במיוחד נוכח חזרתה של התובעת מאישום בתיק. מ"מ הנציב קבעה שיש לנקוט משנה זהירות ביחס לפעולה בניגוד עניינים, כיוון שיש בה כדי לכרסם משמעותית באמון הציבור בעובדי הציבור בכלל, ובמערכת המשפט בפרט. על התובעת היה להימנע מלטפל בתיק, ולכל הפחות לבקש הנחיות מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר