פטור גורף מעונש: הוריו של איאד אל-חלאק ז״ל עתרו היום (שלישי) לבג״ץ נגד החלטה שלא לערער על זיכוי השוטר שהרג את בנם.
בעתירה שהוגשה באמצעות מרכז עדאלה, ושאליה הצטרף מרכז אלמיזאן, נטען כי החלטת מח״ש והפרקליטות היא בלתי סבירה באופן קיצוני לנוכח הקביעות המשפטיות בהכרעת הדין שמכשירות חסינות גורפת לשוטרים על מעשי הוצאה להורג של פלשתינים. המועד האחרון להגשת ערעור חל מחר ועל כן נתבקש לקיים דיון דחוף.
אחותו של איאד אל-חלאק, קראה על הבמה בהפגנה בירושלים קטע קוראן להספד // חדשות | ישראל היום
כאמור, הוריו של איאד-אל חלאק ז״ל הגישו היום עתירה דחופה לבג״ץ נגד החלטת מח״ש והמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה שלא להגיש ערעור על זיכויו של שוטר מג״ב שהרג את בנם בעיר העתיקה בירושלים המזרחית בחודש מאי, 2020.
"ההחלטה מעגנת נורמות מקלות"
הודעת מח״ש על ההחלטה, שנתקבלה על דעת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים עו״ד שלמה למברגר, נמסרה לעורכי דינם של הורי המנוח יומיים בלבד לפני המועד האחרון להגשת הערעור.
העתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין פאדי ח'ורי, נארימאן שחאדה זועבי ועדי מנסור ממרכז עדאלה ועו"ד חאלד אזבארגה, מבקשת לקבוע כי החלטת מח״ש והפרקליטות היא בלתי סבירה באורח קיצוני, ולחייבם להגיש ערעור על הכרעת הדין לבית המשפט העליון. במרכזה של העתירה נציבות ההשלכות הנורמטיביות הקשות שייווצרו כתוצאה מהימנעות התביעה מלערער על הכרעת הדין.
לטענת העותרים, הקביעות המשפטיות שבהחלטת הזיכוי אחותו של איאד אל-חלאק, קראה על הבמה בהפגנה בירושלים קטע קוראן להספד ואף יביאו לביטול מוחלט של כל אפשרות שישאו באחריות פלילית על הרג פלשתינים בעתיד. הכרעת הדין, כפי שמפרטת העתירה, מרחיבה באופן דרסטי ובלתי סביר את סייג ההגנה העצמית בדין הפלילי. בכך, בית המשפט מכשיר באופן ספציפי מעשי הרג בידי שוטרים, וזאת בהסתמך על "תחושות הסכנה" הסובייקטיביות שלהם.
עוד מסרו עורכי הדין כי "הישענות בית המשפט על כך שהאירוע בו הרג השוטר את איאד אל-חלאק ז"ל התרחש בעיר העתיקה בירושלים, סמוך לאחר חודש רמדאן וחג השבועות, בזמן ובמקום המועד לפורענות, מעידים על הענקת לגיטימציה בפועל גם להטיות הגזענית מן הסוג שהובילו לזיהוי המנוח כמרצח שמהווה סכנה".
"נשענת על תשתית עובדתית שגויה"
על פי העותרים, החלטת הפרקליטות נשענה על תשתית עובדתית שגויה, משום שראתה בפרשנות בית המשפט ובקביעות הנורמטיביות שבהכרעתה כממצאים עובדתיים, שבהם ערכאות ערעור אינן נוטות להתערב. אולם מניתוח של קביעות בית המשפט עולה כי בית המשפט הכשיר הוצאה להורג, בכך שראה בירי מכוון ובלתי מידתי למרכז מסה כאקט סביר, בנסיבות שבהן לא נשקפה סכנה אובייקטיבית לאיש.
כל זאת, בהתבסס על היעדר ניסיונו המבצעי של השוטר, על התדריכים שקיבל אודות התראות למעשי טרור ואף על חוות דעת רפואיות הנוגעת להתנהגותו האפשרית של המנוח משום שהיה בעל צרכים מיוחדים. הללו הובילו לדעת בית המשפט, לטעות כנה בזיהוי מצב הדברים ותחושת סכנה שיחדיו מבססות את סייג ההגנה העצמית הפוטרת את השוטר מאחריות פלילית.
לאור כל האמור, חתמו העותרים את טענותיהם במילים אלה: "פרקליטות סבירה, החפצה בשמירה על זכויות הפרט ועל הזכות לחיים; ששמה בראש מעייניה את שלטון החוק, את האינטרס הציבורי, את זכויות קורבנות עבירה; שמבקשת להגשים את התכליות שבבסיס דיני העונשין והמשפט המינהלי, היא פרקליטות שהייתה מגישה ערעור שמאתגר את הקביעות המסוכנות שבהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי. משלא עשתה כן, היא חרגה במקרה זה, באופן קיצוני, ממתחם הסבירות."
מהצוות המשפטי של הוריו של איאד אל-חלאק ז״ל נמסר:
"הסייגים לאחריות הפלילית כפי שבית המשפט הרחיב אותן בהכרעתו, עוצבו באופן ייחודי כדי שיוכלו לתת מענה למקרים החריגים. אנשי כוחות הביטחון מוגנים כאשר הם מבצעים מעשים בניגוד לדין, בהסתמך על תחושת סכנה שהם מעידים עליה, וזאת גם אם מעשיהם אינם סבירים ביחס לתפיסת המציאות השגויה שלהם בשעת המעשה. יצירת נורמות מן הסוג הזה מייצרת סטנדרט מקל. הימנעות מכך היא כל כך בלתי סבירה שהיא אף מצדיקה תערבות יוצאת דופן של בג"ץ".
