נערה נזכרה בתקיפה מינית שעברה בילדותה - ותפוצה

נערה תזכה לפיצוי של כ־150 אלף שקלים כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, לאחר שנזכרה תוך כדי שיחה עם קרובת משפחתה כי כארבע שנים לפני כן דודה ביצע בה עבירת מין.

על פי התביעה, בגיל 14 לערך שוחחה התובעת עם קרובת משפחתה, גם היא בגיל העשרה, ולפתע נזכרה באירוע, סגרה את דלת החדר וסיפרה לקרובת המשפחה כי הנתבע ביצע בה "מעשה אסור".

לפי אותו זיכרון, בהיות התובעת בגיל 10 לערך, היא התארחה בביתם של הנתבע ורעייתו, ובמהלך משחק עם בתו של הנתבע, בת דודתה, נכנסו השתיים לחדר השינה של הנתבע. בשלב מסוים נכנסה בת הדודה לשירותים שבחדר השינה, והנתבע, שבאותה העת שכב במיטת החדר כשהוא לבוש בתחתונים ובגופייה בלבד, קרא לתובעת לגשת אליו. כאשר ניגשה אליו, כך לפי זיכרונה, ביצע בה עבירת מין.

במשך ארבע שנים לא עשתה התובעת דבר, משזיכרון האירוע אבד לה - עד אותה שיחה שניהלה עם קרובת משפחתה. לאחר שיחה זו, פנתה התובעת לאמה ושיתפה אותה בפרטי המקרה, ובהמשך שיתפה את אביה. הורי התובעת לא נתנו אמון מוחלט בגרסתה, עד כדי כך שכיום התובעת אינה בקשר עימם. התובעת ציינה כי חששה לפגוע במרקם שבין המשפחות, בבני דודיה, בסבה ובסבתה, ולפיכך לא פנתה למשטרה או נקטה הליכים משפטיים, עד אשר אזרה אומץ לפתוח בהליכים אלו.

הנתבע, מנגד, גרס כי טענות התובעת שקריות. לדבריו, כאשר נודע לו על הטענות המופנות כלפיו הוא חש זעזוע, שכן מעולם לא פגע מינית בכל גורם שהוא. הנתבע טען כי הוא מעולם לא ניצל יחסי קרבה, וממילא היחסים שבינו ובין התובעת לא אפשרו לו לנצל את הקרבה. במהלך ההליך המשפטי אמר כי רוב בני המשפחה לא נתנו אמון בגרסתה של התובעת, לרבות הוריה, סבה וסבתה, וזאת לאחר שהללו ביצעו את כלל הבדיקות הנדרשות או לכל היותר הבהירו כי רשויות האכיפה הן שיחליטו בעניין, וכל עוד לא הוחלט אחרת, הנתבע כאילו לא ביצע דבר. בגרסתו במשטרה טען הנתבע כי מדובר בדמיון מודרך, כשבפועל לא היו דברים מעולם, ולראיה תלונתה של התובעת במשטרה נגנזה.

השופט יניב ירמיהו אמר כי לאחר התלבטות וניתוח כלל הראיות שהוצגו בפניו, הוא הגיע למסקנה כי דין התביעה להתקבל. "התלבטתי על מסקנתי הסופית, וזו נובעת מהחשש פן יינתן פסק דין שאינו מביא בחשבון את האפשרות כי מדובר בזיכרון כוזב. בנדוננו התובעת לא השתתפה בהליך טיפולי כדי לשחזר את הזיכרון, הזיכרון שב למודעותה באופן עצמאי. אמנם הטריגר לכך אינו מובן, אך שוכנעתי כי הדבר קרה באופן ספונטני תוך כדי שיחה עם קרובת משפחה".

עוד כתב השופט: "אין מדובר ברף הנמוך של מדרג ההטרדות המיניות, אך גם לא ברף הגבוה. עוד נתתי דעתי לשנים שחלפו ממועד האירוע, ההשלכות שנבעו מהכחשת האירוע על ידי הנתבע, תחושות התובעת כפי שתוארו לאחר הפגיעה, וכן שיקולי הרתעה מפני פגיעה בגופה ובנפשה של קטינה חסרת ישע. במבט השוואתי, ראיתי לאמוד את ראש הנזק של הכאב והסבל על סך של 120,000 שקלים". כאמור, לסך האמור יצורפו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.