היועמ"ש לשעבר נגד ביטול עילת הסבירות: "ספין שתכליתו ריסוק עצמאות מערכת המשפט"

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, דיבר היום (חמישי) בכנס החירום של לשכת עורכי הדין בתל אביב ואמר כי "ביטול עילת הסבירות הוא ספין ומסווה שתכליתו ריסוק עצמאות מערכת המשפט כולה".

מנדלבליט הדגיש כי גם אם יהיה זה החוק היחיד שיחוקק במסגרת הרפורמה המשפטית, ביטול עילת הסבירות "ירסק גם את קו ההגנה האחרון של הדמוקרטיה בישראל - בית המשפט העליון," והוסיף: "זה דבר שעלול להוביל לעריצות השליט, ללא שום איזון והגנה, ולכן דבר זה כשלעצמו הוא הפיכה משטרית על מלא".

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר נשא את הדברים ב"דיון החירום על צמצום עילת הסבירות" של לשכת עורכי הדין ושם אמר כי מוסד היועמ"ש ומערכת בתי המשפט חייבים להיות עצמאים וא-פוליטיים וכי פגיעה בעצמאותם היא בגדר "הפיכה משטרית".

בדיון החלה מהומה כאשר עורכות דין, תומכות הרפורמה, החלו בחילופי צעקות ושורת הפרעות בהן הנפת שלטים עם הכיתוב "די לדיקטטורה של בג"ץ".

שני קווי הגנה" עצמאות היועמ"ש ומערכת ביהמ"ש

לדברי היועמ"ש לשעבר, "האבות המייסדים הבינו שהמבנה של המדינה שהוקמה הוא של דמוקרטיה חלשה ונכה לכאורה, ולכן ביססו שני קווי הגנה חליפיים חזקים בדמות עצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה ומערכת בתי המשפט ובראשה ביהמ"ש העליון. שניהם חייבים להיות עצמאים וא-פוליטיים. זה המגן היחיד במדינת ישראל מפני שרירות הרשות המבצעת. לכן גם פגיעה בעצמאות מוסדות אלה היא "הפיכה משטרית".

עוד הוסיף: "לפי ההצעה ניתן למנות כל אדם לכל תפקיד, גם אם הוא נעדר כישורים מינימליים. בניגוד לשירות הציבורי הא-פוליטי עליו עמדו האבות המייסדים הדבר יוביל למינויים לא ראויים לתפקידים ציבוריים, אולי אפילו מושחתים. ניתן גם להחליט על אי מינוי, להשאיר תפקידים חשובים ריקים וגופים חשובים לא מתפקדים. וניתן גם להחליט על פיטורין של כל אחד, כולל שומרי סף".

מנדלבליט המשיך ואמר: "כך למשל אמרו כבר מספר שרים בממשלה הזאת שהדבר היחיד שמונע את פיטורי היועמ"שית לממשלה, שאת נאומי הבלע וההסתה נגדה, שומעים כמעט דבר יום ביומו, הוא העברת החוק הזה. לשיטתם ברגע שהוא יעבור ניתן יהיה לפטרה וביהמ"ש העליון לא יוכל להתערב".

ניתן יהיה אם רוצים גם להיות כביכול מתונים ורק להוציא מידיה בהחלטת ממשלה פשוטה את סמכויותיה הפליליות ולהעבירן לתובע כללי חדש שימונה כמינוי פוליטי על ידי הממשלה, לשיטתם בלי יכולת ביקורת של ביהמ"ש העליון. ותנחשו לבד למה שיעשו דבר כזה..."

מנדלבליט טען כי "מדובר בניסיון לפגוע בעצמאות ואי תלות המערכות המשפטיות כולן, ראשית אלה שבראשות היועצת המשפטית לממשלה ולבסוף רצון לפגוע בעצמאות ביהמ"ש העליון, שזאת היא כאמור ההגנה היחידה על הדמוקרטיה במדינת ישראל. הדבר נעשה באופן הכוחני ביותר שניתן להעלות על הדעת".

"לא שיפור המערכת אלא חיזוק זרועות השלטון"

"זהו סממן מובהק של פגיעה בעצמאות המוסד. אם הדברים ישתנו ויתפתחו בפסיקה, תוך ליבון הדברים בקרב שופטי ביהמ"ש העליון אין שום בעיה, זה אפילו רצוי ומבורך. אך בדרך הכוחנית הזאת, שבאה לפגוע בעצמאות ביהמ"ש העליון?"

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש אמרה בכנס כי החוק לביטול עילת הסבירות הוא "התחלה של מהלכים שבהם יש כוונה שרק רשות אחת - הזרוע הפוליטית במדינה - תשלוט בכל שלוש הרשויות".

לדבריה, "הרפורמה לא נועדה לשפר את מערכת המשפט, אלא לחזק את הזרועות הפוליטיות של השלטון". אם החוק לביטול עילת הסבירות יתקבל אמרה ביניש, אז "כל המינויים שעל הפרק והפעולות שהממשלה רוצה לבצע בלי רגולטורים - לא יוכלו לעמוד בפני שום ביקורת".

בהמשך אמרה נשיאת ביהמ"ש בדימוס כי בית המשפט הוא הגוף היחיד שיכול למצוא איזון ולבקר את השלטון, כמו גם "להגן על מיעוטים בפני עריצות הרוב, להגן בפני שחיתות". ביניש הוסיפה וטענה כי הממשלה "רוצה לבטל את כוח הבקרה - אבל אין שיטה דמוקרטית בלי מנגנוני איזון ובקרה. זה הרעיון וזו הסכנה לדמוקרטיה".

בכר: "חקיקה שנועדה לבטל את הדמוקרטיה"

יו"ר לשכת עורכי הדין, עמית בכר, דיבר בכנס גם כן והאשים את ועדת החוקה של הכנסת ב"התנקשות בדמוקרטיה הישראלית". בכר אמר כי הנוסח המוצע לביטול עילת הסבירות הוא "קיצוני ומשמעותו המעשית היא ביטול מוחלט של יכולתו של בית המשפט לבקר פעולות של השרים".

עוד אמר בכר כי "החוזה הבסיסי בין האזרח לשלטון מופר. בדמוקרטיה מהותית העם הוא הריבון. לשרים יש מגבלות כוח. כאשר הם פועלים בחוסר סבירות קיצונית – לציבור בדמוקרטיה יש זכות בסיסית לפנות לבית המשפט ולקבל סעד. את הכלי הזה מאיימים לקחת מאיתנו".

בכר טען כי  ישראל לא תהיה יותר דמוקרטיה. לאחר מכן הודיע כי הלשכה תעתור לבג"ץ נגד החקיקה לביטול עילת הסבירות, לה קרא "חקיקה לביטול הדמוקרטיה".