שופט שלא קרא כתב הגנה, הליכים מעוכבים וביקורת על לוין - פורסם דו"ח הביקורת על השופטים

נציב הביקורת על השופטים, שופט ביהמ"ש העליון לשעבר אורי שהם, פרסם היום את דו"ח הביקורת השנתי של הנציבות לשנת 2022.

מהביקורת עולה כי בשנת 2022 התקבלו בנציבות 880 תלונות ובוררו לגופן 561 תלונות שהן 63% מכלל ההחלטות שניתנו. מבין התלונות נמצאו 50 תלונות מוצדקות נגד שופטים, שהן 9% מכלל התלונות שבוררו לגופן.

בדיקת הנציב מגלה, כי מרבית התלונות המוצדקות על שופטים הן בשל הימשכות הליכים. שהם גם מתח ביקורת מרומזת על שר המשפטים יריב לוין, על שאינו מכנס את הוועדה לבחירת שופטים ואינו מאייש תקני שיפוט פנויים.

הנציב אינו מזכיר מפורשות את שר המשפטים יריב לוין, אך מותח ביקורת מרומזת על כך שהוועדה לבחירת שופטים אינה מתכנסת. "חסרים במערכת עשרות שופטים לאחר שהוועדה לבחירת שופטים התכנסה בפעם האחרונה ב-22.04.22, ומאז לא מונו שופטים חדים דבר שהגביר את העומד הרב ממילא על השופטים המכהנים".

עלייה משמעותית בתלונות על הימשכות הליכים

לפי הדוח, 46% מהתלונות המוצדקות היו בנוגע להתמשכות הליכים או על עיכוב במתן החלטות ופסקי דין. מדובר בעליה משמעותית לעומת השנה שעברה אז התקבלו 28% תלונות כאלה.

כך למשל, נמצאה מוצדקת תלונה על עיכוב במתן פסק דין בעניינה של מי שעתרה להכיר בה כאלמנה לצורך קבלת קצבת שארים, כך שנפגעה כלכלית. פסק הדין ניתן שנתיים אחרי שהסתיימו הדיונים בתיק ואף שהשופטת הצהירה כי פסק הדין יינתן במהלך אחד החודשים - היא לא עמדה בכך.

השופטת גם לא פירטה בתגובתה לתלונה מדוע התעכבה זמן רב עם מתן פסק הדין. שופטת אחרת הודיעה על פרישתה לאחר מספר תלונות שהתקבלו נגדה, בנוגע להימשכות הליכים ואי מתן פסק דין, וחלקן נמצאו מוצדקות.

השופט שקיבל תביעה בלי לקרוא כתב הגנה

נציב הביקורת מפרט בדו"ח שורה של החלטות בהן קיבל את התלונה נגד השופטים. כך בין השאר שופט שקיבל תביעה מבלי לקרוא בכלל את כתב ההגנה של הנתבע.

זה התברר לאחר שגילה הנתבע כי כתב ההגנה שלו כלל לא נסרק אל התיק על ידי המזכירות. דיין בבית דין רבני שחתם על פשקוויל נגד תושב העיר, אף שאסורה פעילות ציבורית כזאת לגורמים שיפוטיים.

קאדים מסרבים לדווח על עבירות פוליגמיה - וממשיכים לעבוד

הדו"ח חושף סוגיה מתוך הוועדה לבחירת קאדים, שאינה מקיימת דיון להפסקת העסקתם של שני קאדים המסרבים לדווח על נידונים החשודים בפוליגמיה, אף שזו עבירה פלילית.

בעניין זה, נמצאה מוצדקת בקשת בירור שהגיש שר המשפטים לשעבר, גדעון סער, בגין הפרת חובת דיווח לגורמי האכיפה הפלילית על חשד לעבירת ריבוי נישואין - פוליגמיה, על ידי שני הקאדים המכהנים בבית דין שרעי אזורי.

בקשת בירור של שרת משפטים קודמת נמצאה מוצדקת על אותם קאדים, אך לא ננקטו נגדם צעדים משמעתיים חרף המלצת הנציב הקודם לשקול את האפשרות לעשות כן. בקשת הבירור החדשה נסבה על הטענה, כי בתביעות לקביעת אבהות המוגשות להם נמנעים הקאדים מלדווח על חשד לעבירת פוליגמיה של גברים ישראלים נשואים, אשר מבקשים לרשום במרשם האוכלוסין ילדים שנולדו להם מאישה שאינה נשואה להם.

בקשת הבירור נמצאה מוצדקת והנציב מצא להביא בפני הוועדה לבחירת קאדים המלצה לסיים את כהונתם של הקאדים בבית הדין השרעי. 

27 תלונות בלבד נגד העליון  -שכולן נדחו

נגד שופטי העליון התקבלו במהלך 2022 רק כ-27 תלונות. הנציב דחה את כולן אולם בשתיים מהן מצא לנכון להעיר לשופטים נגדם התקבלה התלונה. כך למשל אחד משופטי העליון התבטא במהלך דיון בעתירה להכנסת חמץ לבסיסי צה"ל במהלך חג הפסח כי הקפדה על ענייני החמץ היא "דיאטת מצות".

בעלי הדין התלוננו כי יש בכך זלזול והשופט טען כי כוונתו הייתה לתזונת מצות וכי זה הפירוש למילה דיאטה. הנציב דחה את התלונה אך העיר לשופט כי יש להיזהר ברגשות הציבור הדתי. מרבית התלונות המוצדקות, בשיעור של 28% התקבלו נגד שופטים בבתי משפט השלום, ונגד שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, בשיעור של 26% מהתלונות שנמצאו מוצדקות.

בתי המשפט: מספר התלונות המוצדקות זניח לעומת כמות התיקים המטופלים

תגובת בתי המשפט: "בשנת 2022 חלה ירידה במספר התלונות שהוגשו על שופטים. יצוין כי 21 מתוך 37 התלונות שנמצאו מוצדקות ו-16 מתוך 39 התלונות שהסתיימו בהערה לשופט היו על התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין.

"בהקשר זה יש להדגיש כי בשנת 2022 נפתחו כ- 860,000 תיקים במערכת בתי המשפט - גידול של כ- 20,000 תיקים ביחס לשנת 2021. כמו כן הוגשו למעלה מ-2.7 מיליון בקשות, וכן החריף המחסור בשופטים.

"הנציב עמד על כך וכתב: 'מאז כינוסה האחרון של הוועדה לבחירת שופטים, לא מונו שופטים חדשים. הדבר מהווה אתגר לא פשוט לשופטים ומשפיע על אופן ניהול דיוניהם ואורך רוחם'.

"מספר התלונות שהוגשו (778) ובוודאי מספר התלונות המוצדקות וההערות על עיכובים (39), הוא זניח לעומת כמות התיקים המטופלים על ידי מערכת בתי המשפט. החלטות הנציב נדונות באופן שוטף לאורך השנה בין נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט במטרה לבחון אלו צעדים יש לנקוט בעקבותיהן, וכל החלטה נבחנת בהתאם לנסיבות הקונקרטיות".