פני השחיתות: אולמרט ניהל "קופה קטנה" לצרכים פרטיים

אולמרט. צילום: צילום: שאולי מור

שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים יעקב צבן, משה סובל ורבקה פרידמן – פלדמן הרשיעו הבוקר את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי בעבירות מרמה, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בצעד דרמטי, הפכו השופטים את הכרעת הדין הקודמת בפרשת בפרשה, שניתנה לפני כשנתיים וחצי, בה זוכה אולמרט מחמת הספק.

רויטרס

אולמרט הקשיב בארשת פנים חתומה להכרעת הדין החדשה, שתמציתה הוקראה באולם על ידי ראש ההרכב, השופט יעקב צבן. בניגוד לפעם הקודמת, בה כינס אולמרט מסיבת עיתונאים, הוא הותיר הפעם את הזירה התקשורתית לסנגוריו המאוכזבים, עוה"ד אייל רוזובסקי ואלי זהר. הטיעונים לעונש בפרשה זו ישמעו בבית המשפט המחוזי בחמישה במאי. ההערכה היא כי התביעה תבקש מבית המשפט לגזור עליו עתה עונש של מאסר בפועל.

מחכים לתוצאות הערעורים בבית המשפט העליון

בבית המשפט העליון תלוי ועומד ערעור הפרקליטות על זיכויו של אולמרט בפרשות טלנסקי וראשונטורס. כמו כן תלוי ועומד בבית המשפט העליון, ערעורו של אולמרט, כמו גם יתר הנאשמים, בפרשת הולילנד, בו נגזר על אולמרט עונש של שש שנות מאסר בפועל.

הכתבה הכי נקראת היום באתר: מה עושים כשנשיא ארצות הברית מאבד את הרסן?

בפרשת טלנסקי נאשם אולמרט, כי במהלך כהונתו כשר התמ"ת קיבל ממגייס התרומות האמריקאי, משה (מוריס) טלנסקי, סכומי כסף גדולים בהיקף של מאות אלפי דולרים, חלקם במזומן בתוך מעטפות, תוך הסתרת קבלת הכספים וללא דיווח עליהם כדין. התביעה טענה כי הכספים הוסתרו במזומן בדולרים במעין "קופה סודית", בכספת במשרדו של ידידו ואיש אמונו, עו"ד אורי מסר ושימשו את אולמרט לצרכיו השונים.

בהכרעת הדין הקודמת, שניתנה בעשרה ביולי 2012, נקבע כי מאז 1993 ועד 2002 טלנסקי תרם והעביר לאולמרט סכומי כסף בסך של כ-600,000 דולר. כמו כן נקבע כי בתקופה בה שימש אולמרט כשר התעשייה והמסחר העביר טלנסקי לאולמרט כספים במזומן, אשר שימשו אותו כדמי כיס וסיוע בשדרוג נסיעות לארה"ב עבור ארגונים. כמו כן קיבל תרומות אשר הועברו לקופה הסודית של מסר.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ביהמ"ש המחוזי קבע אז, בהכרעת הדין הקודמת: "אין לפנינו ראיה בכתב כי נעשה שימוש פוליטי בכספים אלה. ישנן ראיות על הוצאות מינוריות לפעולות פוליטיות שלא ניתן לקשרן ישירות לכספים שבחזקת מסר. עם זאת, גם אין לפנינו ראיה כי נעשה שימוש פרטי בכספים אלה. במצב דברים זה, ובהיות נטל הוכחות האישום רובץ על כתפי המאשימה, לא נוכל לקבל את טענתה ולקבוע במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי כי מדובר בכספים פרטיים של הנאשם להבדיל מכספים שהוגבלו ע"י תורמיהם לשימושים פוליטיים בלבד".

הרכב מורחב של חמישה שופטי בית המשפט העליון, קיבל את בקשתו החריגה של פרקליט המדינה, שי ניצן, לגביית ראיות חדשות ומתן פסק דין משלים בפרשת טלנסקי, לשם שמיעת עדותה של שולה זקן, בקשר לשתי הקלטות בהן הקליטה את אולמרט בסתר והגשת רישומי יומניה הממוחשבים, אשר כזכור לא התקבלו כראיה בהכרעת הדין הראשונה משום שזקן בחרה אז שלא להעיד.

בית המשפט המחוזי קיבל בהכרעת הדין המשלימה את שתי ההקלטות של זקן כראיות קבילות. בהסתמך על ההקלטות, עדות זקן ורישומי היומנים הממוחשבים, נקבע כי טלנסקי הביא לקופה שהייתה בהחזקת מסר, בשנים 2003-2005, בהן כיהן אולמרט כשר התמ"ת, סכום כולל של 153,950 דולר. עוד נקבע כי פעמיים במהלך תקופת היותה של זקן ראש לשכת אולמרט במשרד התמ"ת, היא קיבלה מתוך קופה זו תוספת שנתית למשכורתה, שהסתכמה בעשרות אלפי דולרים. ביהמ"ש אף קבע כי אולמרט עשה שימוש בקופה לצרכיו הפרטיים.

"ניתן היה להרשיע כבר בהכרעת הדין הקודמת"

לפיכך, נוכח הממצאים החדשים, שינה בית המשפט המחוזי את מסקנתו וקבע כי הוכחו היסודות העובדתיים של עבירות מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בהכרעת הדין המשלימה נקבע כי "הנאשם העלים מהמבקר את עצם קיום כספי המזומן בקופה והשימושים הפרטיים שנעשו בה. המסקנה הינה, כי הוכחו יסודות העבירה של קבלת דבר במרמה. הנסיבות הן מחמירות משלושה טעמים: האחד, מדובר בסכומי כסף גבוהים. השני, הדיווחים הכוזבים למבקר המדינה נמשכו מספר שנים. השלישי, תפקידו הרם של הנאשם".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, שהחליפה בהרכב הנוכחי את נשיאת בית המשפט המחוזי, מוסיה ארד, שפרשה בינתיים לגמלאות, הצטרפה להרשעת אולמרט והדגישה כי די היה בממצאים העובדתיים שנקבעו בהכרעת הדין המקורית, כדי להרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בפרשת טלנסקי. היא ביססה זאת על הקביעות העובדתיות הבאות: העברת סכומי כסף גדולים מטלנסקי לאולמרט, סיוע של אולמרט לעסקיו של טלנסקי, החזקת כספי מזומן אצל מסר וניתוח עובדתי ומשפטי של יסודות עבירות הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה.