משפט זדורוב מגיע להכרעה: מרצח תאיר ראדה, דרך הטלטלות ועד לפסק הדין הדרמטי - כל מה שצריך לדעת

המדריך לפרשה שמסעירה המדינה שנים ארוכות - ומגיעה להכרעה: שנה וחצי לאחר שרומן זדורוב שוחרר למעצר בית, בית המשפט המחוזי בנצרת צפוי להכריע מחר (חמישי) בפרשת רצח הנערה תאיר ראדה ז"ל בדצמבר 2006. 

משפט הרצח נחשב לאחד מהמקרים הרגישים, הסבוכים והמתוקשרים ביותר מקום המדינה, וכעת הוא עומד בפני צומת דרכים משמעותי וגורלי.

עבור זדורוב ומשפחתו, מדובר בסאגה מסועפת ומתמשכת בת 16 שנה, שבמהלכה הורשע שלוש פעמים בבית המשפט, ובכל פעם ערער על ההרשעה. מקרה הרצח, שאירע במהלך יום הלימודים בתא השירותים של בית הספר "נופי גולן" בקצרין, הגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון. בהחלטו האחרונה קבע השופט חנן מלצר כי טביעות הנעל של המחלץ האלמוני של גופתה של תאיר ז"ל מתא השירותים מאפשרות לדון שוב בהרשאתו של זדורוב ברצח.

כעת, השאלה הגדולה שמונחת לפתחו של הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי היא האם על סמך כל הממצאים שהתגלו, ועל אף שאין מספיק ראיות הקושרות אותו לזירת הרצח, ניתן להרשיע את זדורוב – שהודה ושחזר את המעשה. אם יזכה בית המשפט העליון את זדורוב מחמת הספק, תעלומת הרצח תישאר פתוחה. 

מדוע השופטים דנים פעם נוספת במשפט זדורוב?

במשפט הרצח המקורי ניצב לשולחן העדים חוקר המשטרה רפ"ק ירון שור, שזומן מטעם התביעה. מומחיותו של שור היא זיהוי טביעות נעליים, ובדיונים הראשונים הוא הוצג כבעל שם עולמי. עדותו היתה, למעשה, "דבר מה נוסף", כשהשופטים טענו שבסבירות גבוהה טביעות הנעל של זדורוב בזירה מחזקות את ההרשעה.

עדותו של שור במשפט החוזר הפכה את הקערה על פיה. הוא התקשה להסביר סימנים וכתמים שתאמו את עקבות נעליו של זדורוב, ולא ידע להסביר את אלו שמקורן לא ידוע. בשלב זה, השופטים התערבו והבהירו כי לא יוכלו להסתמך עוד על עדותו של שור, מי שנחשב לעד מרכזי במשפט הראשון.

שור העיד כי על מכנסיה של תאיר ז"ל נמצאו שש טביעות נעליים וקבע כי לפחות שתיים מהן תואמות לנעליו של זדורוב. הוא קבע כי זוויותיהן תואמות את תיאור זדורוב בעת שחזור הרצח, לפיהן דרך על רגליה של המנוחה בעת שדילג החוצה לאחר הרצח מעל דלת השירותים.

במשפט הראשון נטען כי על מכסה האסלה בתא השירותים בבית הספר היתה עקבת נעל, שעליה דם ניגר מהגופה. במשפט החוזר ישרה התביעה קו עם ההגנה אך טענה כי מדובר בדם שניגר מקפל בבגדיה של המנוחה ונקרש לאחר מכן. בחקירה הופרכה האפשרות כי הדם ניגר מגופתה של ראדה חמש שעות לאחר הרצח. על סמך שינוי הגרסה, פסק בית המשפט העליון כי יש לקיים את המשפט החוזר.

עד לסיום המשפט החוזר, לא התגלה בזירת הרצח זכר לדנ"א של זדורוב או אפילו טביעות אצבע שלו. למעשה, לא אותרה כל ראייה "פורנזית" שמאשרת את הימצאותו בתא השירותים בשעת המעשה. הדם שזלג מהגופה, כמו עקבות הנעל הזרות, לא נחשבו ככאלה שמבססים קשר מספק בין זדורוב לבין המעשה.

האם יש סיכוי שזדורוב יזוכה?

במשפט הרצח הראשון התביעה טענה כי בזירת הרצח נמצאו שלוש עקבות נעל המטפסות מתא השירותים החוצה. בהמשך טענה כי מדובר בסימנים ולא בטביעות נעל, אלא שמומחים הבהירו כי בכל זאת מדובר בטביעות נעל, שאינן שייכות לזדורוב.

בעקבות זאת, השופט חנן מלצר קבע במשפט החוזר בעליון כי עקבות הנעל אינן מתאימות לנעליו של רומן. טענה שחזרה על עצמה במהלך הדיונים היא שבמהלך החקירה הושתלו לזדורוב פרטים שאפשרו את שחזורו והודאתו. נוסף על כך, בדיון שנערך במשפט החוזר הצליח סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי לערער את עדותו של מעסיקו של זדורוב, הקבלן ראובן ג'נח.

לפי עדותו של זדורוב, הוא סיפר לאשתו אולגה ששמע מג'נח בערב הרצח על "ילדה שנפלה באסלה בבית הספר". ג'נח עצמו הכחיש תקופה ארוכה את חילופי הדברים, מה שחיזק את הרשעתו של האחרון, אלא שבהמשך שינה ג'נח את גרסתו. כל אלה מאפשרים לזכות את זדורוב מחמת הספק.

מה ההבדל בין ההכרעה הנוכחית במשפט להכרעות הקודמות?

עיקר ההבדל בהכרעה הנוכחית לעומת קודמותיה, צפוי לנבוע מגישתם של השופטים. ההרכב לאורך הדיונים כלל שלושה שופטים, בראשם סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט אשר קולה. השופטים הנוספים בהרכב הם תמר נסים-שי ודני צרפתי, שניהם נחשבים מוערכים ומנוסים, ובמהלך הדיונים הם נקטו בגישה מעורבת.

בדיונים האחרונים התביעה התמודדה עם ספקות שהטילו השופטים בעדותו של רפ"ק בדימוס ירון שור, קצין המשטרה לשעבר שהביא להרשעתו המקורית של רומן זדורוב, באשר לטביעות הנעל בזירה. מנגד, הודאתו של זדורוב ברצח וכן השחזור שביצע, לא נפסלו על ידי בית המשפט.

עם זאת, סנגורו של זדורוב עו"ד ירום הלוי הצליח לערער שוב ושוב את טענות התביעה כשהוא מקבל תמיכה מופגנת מהשופטים. זדורוב, אזרח אוקראיני שהגיע לישראל ב-2002 ועבד בשיפוצים בבית הספר של ראדה, הגיע לכל דיוני המשפט כשהוא מלווה ברעייתו אולגה.

שלא כמו במשפטי רצח בהם הנאשם נמצא במעצר עד לתום ההליכים נגדו, את המשפט הפעם ניהל מבית הוריו בקצרין. זהו אירוע חסר תקדים בקנה מידה ישראלי. לאחר שנעצר, ריצה 15 שנות מאסר, והורשע שלוש פעמים ברצח – ניהל את המשפט החוזר מחוץ לכלא.

מהן הראיות החדשות שעליהן מתבסס הדיון הנוכחי בפרשת זדורוב?

ההבנות ביחס למה שהתרחש בזירת הרצח באותו בוקר נורא, קיבלו תפנית במשפט הרצח החוזר. העדויות שניתנו שפכו אור חדש על הפרשה: אם במשפט הראשון נקבע כי בזירת הרצח נכחו אנשים רבים, ושייתכן שמישהו טיפס על האסלה והותיר עקבות זרות (אלה כונו "המחלץ האלמוני"), במשפט החוזר נקבע כי מלבד שני אנשי מד"א לא נכחו במקום נוספים, וזירת הרצח נסגרה במהירות.

השופטים במשפט הראשון התבססו על תמלילים כתובים. אלה הוכנו בידי המשטרה וחברה מיוחדת, שעמלה על תרגומם מרוסית. במשפט החוזר הוגשו לשופטים סרטונים עם כתוביות תרגום מובנה, מה שסיפק כלי חשוב להבנת התמונה בכללותה.

התרגום חשף שגיאות עליהן התבססו השופטים במשפט הראשון, כגון העובדה כי זדורוב אמר לחוקרים שבשעת הרצח תאיר ז"ל תפסה את הסכין, פרט שנחשב "מוכמן" ואישש את הפגיעה בשורש כף ידה של ראדה. להודאתו של זדורוב ברצח יש משקל גבוה בהרשעה, אלא שבמשפט החוזר נמצא כי משפט זה לא נאמר על ידיו בחקירה, ושמדובר בתרגום שגוי.

במקרה שזדורוב יזוכה, כיצד צפויה פרקליטות המדינה לפעול?

במסגרת המשפט החוזר, זומן איש המעבדה לזיהוי פלילי רפ"ק שמואל פיאמנטה להשלמות חקירה במשטרה. פימאנטה לא אהב את הרעיון לפיו החקירה תתבצע במשטרה ולא בפרקליטות. לאחר החקירה במשטרה ביקש למסור לחוקר את כאבו, במזכר החקירה כתב החוקר כך: "תלונותיו (של פמיאנטה, ע"א) מגיעות מתוך כאב, הוא מאמין בכל ליבו שהרוצח נתפס ויכאב לו מאוד אם ישוחרר בגלל טעויות שנעשות כעת".

בצוות ההגנה של זדורוב יגישו את מזכר החקירה של פיאמנטה כחלק מהסיכומים, בתואנה שמעקב שלם אחרי החקירות יראה באיזה אופן החוקרים ואנשי המז"פ פעלו להרשעתו של זדורוב. אלה, לטענתם, הובילו את זדורוב להודות ברצח ואף לשחזר אותו כך שיתאים למה שארע בזירת הרצח. מנגד, במשפט הרצח הראשון אמרו השופטים כי זדורוב שיקר לחוקרים, תעתע בהם וסיפק רמת פירוט גבוהה.

אם זדורוב יזוכה בהכרעת הרוב, ולא פה אחד, יצטרכו השופטים להטיל ספק גם בהודאתֹו ובשחזור. כפי שנחשף ב"ישראל היום", בפרקליטות מתכוננים ליום שאחרי הכרעת הדין, אך לא ברור האם יערערו לבית המשפט העליון אם זדורוב יזוכה. למי שליווה את המשפט מיום הרצח ועד היום, ברור כי פרשת תאיר ראדה לא תגווע, תהא התוצאה אשר תהא. סימני השאלה מהדהדים ומטרידים את מנוחתם של אזרחים רבים. כל עוד השאלה מי אחראי לרצח המתועב תישאר פתוחה, הקונספירציות עשויות לצבור תאוצה, למשוך תשומת לב ציבורית ולכרסם באפשרות להגיע לחקר האמת.