האתגר הראשון של הממשלה: העברת חוק הגיוס

לאחר השבעתו הצפויה של נתניהו לראש הממשלה, שתתרחש בשבועות הקרובים, תיערך פגישת עבודה ראשונה שלו עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. היועמ"שית תבקש מנתניהו להכין בהקדם את עמדת הקואליציה בעניין חוק הגיוס, אשר על פי החלטת בג"ץ עתיד להתבטל בעוד כשלושה חודשים.

הרכב מורחב של שופטי בג"ץ ביטל בשנת 2017 את הסעיפים בחוק שירות ביטחון אשר נועדו להסדיר את סוגיית גיוסם הצבאי של חרדים הלומדים בישיבות. החוק חוקק בהובלת מפלגת יש עתיד בקואליציה ללא המפלגות החרדיות, אך ההסדרים שקבע יאיר לפיד נפסלו על ידי השופטים. כל זאת לאחר שב־2012 ביטל בג"ץ חוק אחר הנקרא "חוק טל", אשר נועד להסדיר את הסוגיה.

בג"ץ קבע כי החוקים הללו פוגעים בשוויון ואינם עולים בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נשיאת ביהמ"ש העליון דאז, השופטת מרים נאור ז"ל, כתבה בפסק הדין כי גם ההסדרים של מפלגת יש עתיד אינם מצמצמים מספיק את אי־השוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי, ולא יוצרים שינוי מהותי בנושא.

השופט היחיד מקרב תשעת חברי ההרכב, שקבע בדעת מיעוט לדחות את העתירות, הוא השופט נעם סולברג, שהזהיר כי "אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בפשרה פוליטית, שאותה קיבלו נציגי הרוב בכנסת אחרי דיון וליבון. במסגרת פשרה פוליטית זו החליט הרוב להגיע לפשרה עם מיעוט פוליטי (החרדים, נ"ב)". עוד הוא כתב כי "ראשיתה של הסוגיה שהונחה לפתחנו אינה אפוא בעולם המשפט, גם לא אחריתה. המשפט הוא שחקן, אחד מני רבים, אך לכוחו משמעות מוגבלת".

בינואר השנה התכנסה הכנסת, שוב ללא חרדים בקואליציה, כדי לחוקק את חוק הגיוס החדש, אלא שחברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי התנגדה, והחוק נפל. בטרם נפל החוק הסביר שר הביטחון בני גנץ כי הצעת החוק "מבוססת על עבודת מטה שנערכה במשרד הביטחון מתוך הכרה בערך לימוד התורה, ובהבנה כי לא כל תלמידי הישיבות ישרתו מחר בבוקר, ואולי בכלל. מטרת ההצעה היא לפעול ככל האפשר לקידום השוויון בשירות, באמצעות הגדלת מספר המשרתים החרדים בצה"ל ובאמצעות הרחבת שורות המשרתים בשירות הלאומי־אזרחי".

החוק לא זכה לתמיכת החרדים. "הוא בא לכאן בגלל אילוץ קואליציוני ובגלל אילוץ של בג"ץ ששם אולטימטום", אמר אז ח"כ אריה דרעי.

הרבה אפשרויות, מעט פתרונות

בעוד שלושה חודשים יפקע חוק הגיוס, ואז יעמדו בפני הקואליציה ארבע אפשרויות: הראשונה - לבקש דחייה תוך נימוק כי הממשלה החדשה רק התכנסה וטרם גיבשה עמדה. ח"כ שמחה רוטמן התנגד בעבר, לפני שנבחר לחבר כנסת, לכל בקשת דחייה בעניין חוק הגיוס. כמו כן, מדובר בפתרון זמני משום שניתן לקבל דחייה אחת בלבד. 

אפשרות שנייה היא לגייס את כל בחורי הישיבות לצה"ל - אפשרות ללא כל היתכנות מעשית, כפי שרמז לכך השופט סולברג בפסק הדין וכפי שאמר בעבר ח"כ בצלאל סמוטריץ': "אף אחד לא חולם שיהיה אפשר לגייס את כל בחורי הישיבות רק כי בג"ץ החליט".

סמוטריץ' התייחס בעבר גם לאפשרות השלישית, שהיא חקיקת חוק גיוס חדש אשר ירצה את השופטים. "בג"ץ יקבל שיעור חשוב בענווה ובמגבלות הכוח. צריך להודות שאין היום יכולת פוליטית להגיע להסדר בעניין הזה", אמר סמוטריץ'.

הקושי הפוליטי

גורמים פוליטיים מעריכים כי אין אפשרות פוליטית להגיע להסכמה על חוק גיוס שיביא לגיוס רחב יותר של בחורי ישיבות בהשוואה לחוק שנפסל בבג"ץ. החוק שנפל בכנסת בתחילת השנה זכה להתנגדות החרדים. כמו כן, אם יחליטו בקואליציה לחוקק חוק דומה או חוק אחר שזהה במהותו לזה שנפסל בעבר בבג"ץ - היועמ"שית תתנגד ותטען כי יש מניעה משפטית לחוקק חוק שכבר נפסל בבג"ץ.

האפשרות הרביעית שתעלה לדיון בקואליציה מצויה בתוכנית של מפלגת הציונות הדתית לרפורמה במערכת המשפט. במפלגה מציעים לחוקק פסקת התגברות, אשר תאפשר לכנסת להתגבר על פסילת חוקים של בג"ץ. היועצת המשפטית לממשלה בהרב־מיארה טרם נדרשה לסוגיה זו.

ב־2018 התנגד היועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט, לפעולה דומה, אז קידמה הקואליציה חקיקה של פסקת התגברות לאחר שבג"ץ פסל את חוק המסתננים. מי שמנע אז את החקיקה הוא השר לשעבר משה כחלון.

על פי הערכות, היועמ"שית צפויה להתנגד גם היא, וכמו מנדלבליט להציע לחוקק פסקת התגברות במסגרת חקיקת "חוק יסוד: החקיקה". חקיקת חוק יסוד זה נתונה במחלוקת ציבורית ותארך זמן רב, ולכן יהיה קושי להעביר את חוק היסוד לפני פקיעת תוקפו של חוק הגיוס.